מה שהיה חסר בהצגת תוכנית המאה של הנשיא טראמפ היה טיוטה של חוזר המנהל הכללי של משרד החינוך הישראלי המסדיר את לימודי האזרחות בעקבות מימוש התוכנית.
יתכן כי הנושא הזניח הזה, אזרחות, לא זכה לתשומת לב ראויה כשכל הקשב הוקדש לנושאים כבדי משקל ומהות כמו ריבונות, כמו פריחה כלכלית, כמו מימוש חזון האבות וההנביאים התנכ"י. אחרי הכל, אזרחות על סולם הסילבוס המשמעותי, זה לוקסוס מסוים, זה לא מתמטיקה בה תלוי עתיד האומה, ולא לימוד שפה זרה בה תלויה ההשתלבות בכלכלת הגלובלית, זה לא לימודי מורשת וארץ ישראל וכהנה הקובעים את עומק הזהות. זה שולי. הרבה פרוצדורה. מי בוחר, איך בוחרים, מתי בוחרים. איך מאבטחים את הבוחרים ואת הבחירה איך מונים איך מערערים. זוטות. אפשר להבין שהצוות שעסק בשלש השנים האחרונות בדברים של ממש הנוגעים לעתיד השלום באזור, לא התבקש לקטנות.
ועם זאת, מתוך הנחה כי גם אחרי מימוש התוכנית לא יבטלו את לימודי החובה של אזרחות, ראוי לתת את הדעת מה יילמדו, מה יאמרו המורים, מה ראוי יהיה שיאמרו, מה חשוב שימרו, ומה חשוב שלא יאמרו, אפילו מה אסור יהיה שיאמרו. כי אחרי הכל, אף על-פי שלימודי האזרחות, כבר אמרנו, הם שוליים, מותרות במידה מסוימת, יש בהם כדי להגדיר בעבור ילדי המחר של ישראל באיזו מדינה הם נקראים להיות אזרחים.
ברור שהטיוטה תציע שהכל יתחיל עם הגדרת היסוד הנצחית "יהודית-דמוקרטית", בסדר הזה". יהודית", לא יהווה בעיה. הדברים כבר הוכרעו. גם במגילת העצמאות גם בחוק הלאום גם מעצם המציאות של מערכות משפט אזרחית ורבנית מקבילות, וכהנה. אשר ל"דמוקרטית", לא ברור כלל מה ייאמר בטיוטה. ישראל תהיה מדינה בה ערביים בטייבה בנצרת ובכפר קאסם ייהנו ממעמד שווה לאזרחי תל אביב, הרצליה, וראשון לציון אבל ביהודה ובשומרון המסופחים יהיו ליהודים זכויות מלאות אבל האוכלוסייה הערבית תיאלץ להשלים עם משהו אחר. ברור שבטיוטה ייאמר שכל זה יישאר דמוקרטי, אבל לא ברור בכלל איך. חוזר המנהל הכללי יצטרך להתמודד עם זה. אחרי הכל, יש חשיבות עליונה לעובדה כי ילדי ישראל של מחר יהיו נינוחים עם תפישתם את עצמם כדמוקרטים, וחלילה לנו להשאיר את הכורח הזה כבלתי פתור. תלמידי ישראל של המחר לא יוכלו לחיות עם עצמם אם הפן הדמוקרטי של זהותם יישאר מעומעם. מה עושים?
אין מענה
המורים לאזרחות יצטרכו לחנך את הנוער להפנים כי הזכות לבחור והזכות להיבחר החלים שוויונית על כל אזרח הם 'מאושיות הדמוקרטיה', הם יצטרכו לקבל תדריך מה אומרים כשזכות זאת מחולקת בין מי שיש לו לבין מי שנקלע לסיטואציה, או אולי פשוט לגורל, נשמע טוב יותר שאין לו.
השאלה בפניה יעמוד המורה לאזרחות לא תהיה מה יאמרו בגויים על מצב מעין זה. אפילו לא מה יאמרו הפלשתינים. השאלה בפניה יעמוד היא מה יאמרו תלמידיו על מצב מעין זה. כשישאלו אותו, את המורה, מי מהם, מה יענה להם? בתוכנית השלום של טראמפ שבאה לעולם בחגיגיות גדולה, אין לכך מענה. בינתיים.
יתכן כי בטיוטה ייאמר כי על המורה יהיה להסביר ולהזכיר כי הייתה לערבים הזדמנות לקבל בעבר מדינה כלבבם. לא קיבלו - הם חשובים כמי שבחר במצבו, ובחירה של הזולת יש לכבד, אבל כנראה שהתלמיד ירצה לדעת לא מה שקרה לערביים שלא קיבלו אלא מה שקורה ליהודים. מה זה עושה להם. משהו מעין זה.
אני יודע בי שאני שואל שאלות תם, שאני מחזיר את התוכנית הגרנדיוזית לפסים של זוטות, שאני מעיד בכך שאינני מבין את גודל השעה, אבל עם זאת, אם התוכנית נולדה כדי להתממש, ותהיה לנו מדינה אחת רחבת ידיים ברוכת אוכלוסייה מגוונת למופת, לשאלה של 'מי אנחנו בדיוק' תהיה ממשמעות קיומית לא מבוטלת. כדאי להיערך. אחרי הכל, במדינה העתידה יהיו חוקים ומשפטים שיותאמו למציאות החדשה ולחזון שהתוכנית הביאה לעולם, והמורים לאזרחות יצטרכו להעניק לתלמידיהם את תשתיות החשיבה המאפשרת להם להפנים את החוקים החדשים על-פי הממד והמדד "יהודית-דמוקרטית" כי במדינת חוק, גם חוקים הנוגעים לדמוקרטיה לסוגיה צריכים להיות מקובלים ומכל מקום אסור להם ליצור תחושה של דיסוננס העלול לערער את הביטחון העצמי גם בדמוקרטי וגם ביהודי.
ולכן, היה כדאי ליצור כבר עכשיו פורום, צנוע, שילווה את המאמץ של החלת תוכנית המאה הלכה למעשה, ויציע טיוטה לחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך שישראלי שלנו על הוראת האזרחות לעתיד לבוא. חשוב, גם בעידן של מימוש חזון גדול להיערך ליום קטנות. ייתכן שקול קורא להציע מועמדים ראויים כחברי פורום הכנת הטיוטה לא ייענה במהרה, שלא יימצאו על נקלה מועמדים שיידעו להציע הצעות מתקבלות על הדעת, אבל צריך לנסות. יש בוודאי מועמדים גם למשימות קשות בישראל ברוכת הכישרונות.