ראש הממשלה ביבי, שמשמש בשעות אלה כדייל במטוס לישראלית שנאסרה ברוסיה בעוון החזקת חשיש ונענשה בצורה מחפירה, הוא גם גיבור של אגדת ילדים נודעת. במאה ה-19 כתב הנס כריסטיאן אנדרסון סיפור נפלא על המון ההולך שבי ועוצם עיניים נוכח נוכלים ושרלטנים, שמוכרים למלך בגדים שאינם.
"בגדי המלך החדשים" הוא קלסיקה עם מוסר השכל, להיזהר במאחזי עיניים. השבוע אחיזת העיניים שייכת לשניים, ל
דונלד טראמפ ולבנימין נתניהו. אני קורא את תומכיו בתקשורת, שכתבו על "ההזדמנות ההיסטורית"; על השקר כאילו יש בכלל תוכנית; על הרמייה כאילו יתמכו בהקמת מדינה פלשתינית בתמורה לסיפוח חלקים מיהודה ושומרון לישראל, ואומר לעצמי כי בני הדור הצעיר לא יצטרכו כלל לקרוא את אנדרסן (למרות שהדבר מומלץ מאוד) מפני שיש להם את הסרט בהמחזה תיעודית לנגד העיניים.
החייטים המדומים האלה ניסו לרמות את כל העולם. הם הקימו עליהם, בעצם עלינו, את הקיצונים הרדומים יחסית בארצות ערב. הם רימו את המתנחלים כאילו יש להם סוכרייה של ממש בעבורם. עתה באו האמריקנים וציננו אותו. יש לחכות לוועדה. יש לחכות לתוצאות הבחירות. התגובה של
בני גנץ הייתה עניינית - משא-ומתן; המהומה של ביבי היא אבק בעיניים עם סכנה לליבוי האש. אין בגדים למלך. הגיע הזמן גם שיחדל להיות מלך. הקלפי יכולה לממש זאת.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
