תורת ישראל מתביישת באיילת שקד

"וְאַתֶּם יְדַעַתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". עבור איילת שקד הפסוק הזה נלקח מפלנטה אחרת ולא צוטט מספר "שמות" פרק כ"ג פסוק ט'. מנהיגת מפלגת "ימינה", שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, החליטה שבמערכת בחירות מתלהמת, מתוך רצון לכבוש תומכים למפלגתה מותר לה לפגוע בזכויות סוציאליות המעוגנות בחוק של מהגרי העבודה, שהם כ-90% מהפועלים המלבישים את מדינת ישראל בשלמת בטון ומלט, הם כ-80% מהעובדים השכירים בחקלאות וקרוב ל-100% מעובדי הסיעוד, המטפלים בקשישים שלנו ביום עבודה של 24 שעות. אני מביא לידיעתה מעט מאוד משפע הפסוקים במקרא, רק כדי להבהיר לה את חומרת פגיעתה בערכי מוסר מקראיים, שמפלגתה מתיימרת להיות נציגתם הנאמנה. כל פסוק מתבייש בעברית המובסת של חברת הכנסת איילת שקד, כל פסוק נכלם מחוצפתה ומעזות המצח שלה באמירתה הפוגענית בהכריזה: "שמפלגתה תפעל לביטול פנסיית חובה לעובדים זרים". הנימוק "ההומאני והמוסרי" של נציגת מפלגה דתית לאומית למימוש הבטחתה לביטול זכות פנסיונרית לעובד הזר, כי בארצו של העובד הזר אין חובת תשלום לפנסיה לאדם העובד. וכשהוא עובד בישראל אסור שיחולו עליו זכויות של עובד - אזרח ישראלי. נציגת מפלגה, המתיימרת לבטא ערכי המוסר של התורה, קרעה לגזרים את ערכיה במסע התאבדות בציד קולות של בוחרים, גם במחיר רמיסת הפסוק המרטיט כל לב, שאמר אברהם אבינו לתושבי חברון: "גֵּר וְתוֹשָׁב אֲנִי עִמָּכֶם" (בראשית כ"ג, ד').

מנהיגה ב"ימינה" פסחה על פרשת "קדושים": "...כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ויקרא, י"ט 33). מצער, שאיילת שקד נעדרה משיעור תנ"ך, בו נלמדה ספרות פרשנית לפסוק זה המחייבת אותנו לראות בַּגֵּר העובד בשדה שלנו כאזרח, שיש להעניק לו את כל הזכויות שיש לאזרח. בתחומי העבודה הַגֵּר חייב לקבל מה שמקבל אזרח.

איילת שקד לא פגעה רק בספרות המקראית, היא ביזתה את הספרות המשנאית והתלמודית בהכרזה פוגענית כלפי שלילת הזכות לפנסיה של פועל חקלאי זר העובד 12 שעות בקיץ ובחורף.

הכרזתה עומדת בסתירה משוועת למה שהעירו חז"ל בבבא מציעא נט, ע"ב - בשלושים ושישה מקומות הזהירה התורה על הַגֵּר. אין מצוה אחרת בתורה, לא מצוות אהבת אלוהים ולא מצוות השבת, לא המילה ולא מאכלות אסורים, לא איסור שקר ולא עבודה זרה, לא קדושת החיים-לא תרצח, לא קדושת הקניין - לא תגנוב, שמופיעה וחוזרת במספר כה רב של פעמים. לידיעת חברת הכנסת אילת שקד - שלושים ושש פעמים מופיעה המצווה המבקשת מאתנו להתייחס בכבוד לגר.

איילת שקד במסע חנפני להעסקת קולות של חקלאים, המעסיקים מהגרי עבודה ומחויבים לשלם על-פי חוק פנסיה לעובד, מתחרה בשרת האי-תרבות, מירי רגב, שקראה לאותם פועלים - מהגרי עבודה - סרטן.

לכבודך, איילת שקד ולכבוד חברתה מירי רגב כתבתי שיר המתכתב עם פרשת שמות, שעל רעיונותיהן חרה אפו של אלוהים בנו, ועל ביצוע רעיונות כמו שלהן איים הקדוש ברוך הוא בהריגה בנו בחרב, נשותינו אלמנות ובנינו יתומים (על-פי שמות כ"ב 20-23).

פִילִיפִּינִי הַמְּנַקֶּה אֶת יַשְׁבָנוֹ שֶׁל אֲבִיךָ

סִינִי הַכָּפוּף בַּחֲמָמַת הַפְּרָחִים שֶׁלְּךָ

רוֹמָנִי הָעוֹמֵס דְּלָיֵי מֶלֶט עַל פִּגּוּמֵי בֵּיתְךָ

לֹֹא תּוֹנֶה אוֹתָם

לֹֹא תִּלְחֲצֵם

נָתַתָּ מָנוֹחַ לְגוּפוֹ

וְשִׁלַּמְתָּ לוֹ פֶּנְסְיָה

וּמִמַּנְתָּ יְמֵי חָלְיוֹ

וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ

כִּי גֵּרִים הָיִינוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם

וּכְאֶזְרָח כָּמוֹנוּ יִהְיֶה לָנוּ הַגֵּר הַגָּר אִתָּנוּ

אִם עָנֹה תַּעֲנֶּה אוֹתוֹ - (אֶת הַגֵּר)

אִם צָעֹק יִצְעַק לַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ

הוּא יִשְֹמַע צַעֲקָתוֹ וְחָרָה אַפּוֹ בָּנוּ.

וְהָרַג בָּנוּ בַּחֶרֶב

וּנְשׁוֹתֵינוּ אַלְמָנוֹת

וּבָנֵינוּ יְתוֹמִים

(ברוח פרשת שמות, ספר שמות כ"ב 20-23)