זיוף נתוני גיוס החרדים איננו עניין פוליטי, ובוודאי שהמפלגות והציבור החרדי לא היו מעורבים בכך, במסגרת "לחץ סחטני". הללו מזמן כבר נתנו לתהליך הזה את ה"אור הירוק" שלהן, כביצי הצאר אלכסנדר ברוסיה הצארית. זיוף הנתונים הללו הוא גם לא עניין של "מקריות" או "טעויות אנוש". הזיוף הזה הגיע מכוח אי-הרצון הממלכתי והצבאי להודות כי המדינה איננה ערוכה, במתכונתה הנוכחית, ובוודאי העתידית, לקלוט לצבאה את צעירי היהדות החרדים, ואפילו את הפחות חרדיים שבהם. המדינה והצבא ניסו להסתיר גם כי "הנח"ל החרדי" וגדוד "נצח יהודה" לא היו מעולם "סל קליטה" של צעירי החרדים שלא התגייסו לשם מעולם.
השתיקה של ברביבאי, שטרן ודומיהם
אורנה ברביבאי, היום ח"כית של "כחול-לבן" (וחברת מפלגת "יש עתיד") שימשה בין השנים 2014-2011 כראש אכ"א בצבא הישראלי, ולפני כן כראש מטה משאבי אנוש בצבא. הגב' הזו ידעה בבירור על האמת - באי גיוס החרדים ובזיוף הנתונים, בימי כהונתה ממש. היא גם הכירה קודם לכן, ואף ואח"כ, את המרמה הזו, אבל העדיפה לשתוק ולהעלים את המידע. הגב' הזו איננה שייכת לימין הקואליציוני ובוודאי שלא למפלגות החרדיות. אז מדוע גב' כזו העדיפה לתת יד למרמה (או סתם להתעלם ממנה...) כאשר עמדותיה הן בברור בעד גיוס החרדים, והיא עצמה שייכת ל"יש עתיד, המפלגה הקיצונית בעניין זה?
אלעזר שטרן, עוד אחד שנלחם לגיוס החרדים והיו מראשי אכ"א, נשא ונושא בגאון את עניין "גיוס החרדים", ואשר מעורבותו בעובדות הצבאיות היא מוחלטת, הרי שגם הוא שתק בעניין הידע הצבאי הברור על הזיוף שבגיוס. ומדוע עשה זאת? את השאלות הללו אפשר להפנות גם לשלושת הרמט"כלים ב"כחול-לבן" כיעלון, גנץ ואשכנזי. וכך אפשר להמשיך ברשימת נותני ההשתקה הזו, שמחד-גיסא עומדים בצמתות עם שלטי גיוס לחרדים ומנגד הם אלה שהשתיקו ו/או שותקים על פרשת זיוף הנתונים, ועל העובדה שבאמת ובתמים גיוס החרדים לא הצליח מעולם.
האמת האמיתית
מי שבאמת חפץ לגייס חרדים, ואפילו בכמויות קטנות, לצבא הישראלי, צריך להבין כי לשם כך עליו לבנות להם יחידות נפרדות באמת של כשרות מהודרת ואלטרנטיבית, שבה יכהנו משגיחי כשרות דתיים באמת ולא כל מיני ליצנים חילוניים הכפופים ל"רס"רי המטבח" האיומים, וכמו-כן לנהל מערכת נפרדת לגמרי שהתקלות בנשים באשר הן נשים לא תהיה בהן. מנגד, בשנים האחרונות קשה למערכת הצבאית להתמודד עם חיילי ה"כיפות הסרוגות", המאיימים שוב ושוב במרד של אי-גיוס. הכנסת נשים למערך הלוחם והתרת גיוסם של ה"להט"בים" והלהט"ביות" השונים והמשונים רק מערערים את האיזון בין דתיים לחילוניים, שהיה קיים בעבר בצבא הישראלי.
כניסתו של נחשול חרדי לצבא הישראלי עלולה לערער את השליטה החילונית הרדיקלית שם, ומנגד לחבר בין דתיים לחרדים, כאשר כבר כיום מתלוננים בצבא הישראלי על עליית הדתיים בדרגות הקצונה הזוטרות והבכירות. לפיכך מסרב הצבא להודות כי הטענה החרדית (שעל כותב שורות אלה איננה מקובלת כטיעון דתי וכללי כאחד...) ש"לא צריכים אותנו בצבא", היא הנכונה.
מנגד החילוניים, מימין ומשמאל יחדיו, לא ויתרו עדיין על חלומם "לשלב את החרדים בצבא" כתחילתו של תהליך להפוך את החברה החרדית יותר ויותר ללא דתית עד כדי הקטנתה למינימום שבמינימום. לפיכך זיוף הנתונים היה נוח לראשי הצבא והמדינה כדי להעלים בנתיים את האמת ותוך כדי כך לחפש דרכים שונות ומשונות לתעל בעתיד את גיוס החרדים על-פי כוונתם האמיתית ולא להורידו מהפרק.