תחת
בני גנץ הייתי מקיים היום לוח זמנים צפוף:
- ישיבת שחר עם הרביעייה לסכם עמדות (להלן).
- ישיבה עם ראשי הסיעות הסמוכות
ישראל ביתנו ועבודה-גשר-מרצ (להלן).
- בעקבות מפגשים אלה הייתי מזמן לשיחה את
יועז הנדל ו
צבי האוזר, ופורס בפניהם את האפשרות הבאה:
1. כחול-לבן תודיע מיד עם קבלת המנדט בבית הנשיא ראובן ריבלין על מחווה מרחיקת-לכת לקראת הליכוד, שבממשלת אחדות הוא ימנה את המועמד הראשון ברוטציה לראשות הממשלה, ובלבד שלא יהיה אדם הנאשם במעשים פליליים ועניינו תלוי ועומד בבית המשפט.
2. אחד משני הח"כים האלה, לפי בחירתם, ישתתף במגעים וייווכח כי המשא-ומתן עם הליכוד מתקיים
בתום לב גמור ולא בתכסיסנות ערמומית.
3. אם ניתן להגיע להסכמה - מה טוב; ואם לאו יגיע תור הוויתור שלהם והם יסכימו להקמת ממשלת מיעוט עם קצבת זמן של שנה או אפילו רק 100 ימים, ובחירות חדשות שהן אפשרות קשה מנשוא אבל תתנהל בלי שביבי מחזיק במפתחות לתקציב ולהפעלת צה"ל לנוחותו הפוליטית. יש לכך ערך רב.
4. הממשלה תתחייב לא להגיע להסכם שיש בו אלמנט של נסיגה ביהודה ובשומרון בלי "ללכת לעם", אם במשאל-עם במוסכם ואם בבחירות חדשות.
האוזר והנדל מבינים שבחירות רביעיות הן טעות לאומית מרחיקת לכת, ואם גם הם ייווכחו שאין עם מי לדבר בליכוד על ערך כה בסיסי, שראש הממשלה אינו נאשם בפלילים, הם יניחו להקים ממשלה חלופית.
- גנץ ישמור על קשר של דיווח עם
איימן עודה באורח רציף.
- אין לי ספק כי יש עקב אכילס (בלשון רבים) בגוש הימין. איני רוצה לנקוב בשמות מי מועמד להסתפח לממשלת בראשות גנץ. הצייד אחרי עריקים צריך להתנהל בנפרד מכל המשא-ומתן הרשמי עם הליכוד. צריך לזה מאכער מתמיד, שיודע לנדנד ולפתות. יש כאלה לא רק אצל ביבי.
- אולי יש אפשרויות לגמישות ולפשרה מעצבנת אפילו עם סיעת "ימינה". ביסודה לא תשיב הממשלה לאחור את מה שהשיגה בעבור הימין שרת המשפטים הקודמת
איילת שקד. היא גם יכולה להיות שרת המשפטים אם יוסכם על זכות וטו לה מזה ולגנץ מזה. וכל זה על קצה המזלג.
