נתניהו - מנה שר ימני ערבי!

המון רוצים להתמנות לשרים. התור צפוף והלחץ עצום, אך אסור לנתניהו לוותר על מינוי שר וסגן שר ערבי ועליו למצוא תפקידים מכובדים גם לנציגי מיעוטים אחרים כמו הדרוזים והבדואים (לפחות סגן שר נוסף, שגריר, ותפקידים חשובים אחרים). סגן שר במשרד לביטחון פנים יכול לתת מענה מצוין לבעיות האלימות במגזר. לצד ערבים שתמכו ברשימה המשותפת מתוך שנאת ישראל, היו גם כאלו שתמכו בה בתמימות רבה, ורבים אחרים שתמכו בה מחוסר ברירה, כי לא הייתה להם נציגות ערבית מתחרה. לכל הנהגה המכבדת את עצמה ישנה מחויבות לחבק ולתמוך באזרחים שומרי חוק (כולל בני מיעוטים) אלא אם כן, הם חותרים כנגד המדינה וחפצים בהשמדתה. למרות כל השנאה בינם לבינינו לא חסרים בתוכם גם ערבים החפצים בחיים שקטים וטובים לצד היהודים תוך מתן כבוד הדדי וישנם גם חיילים מוסלמים בצה"ל. גם מבחינה אלקטוראלית חשוב להיפתח לקהלים חדשים ולנצח בחירות בצורה משכנעת המאפשרת למשול ולא רק לשרוד. ראינו את כוחה האלקטוראלי של האוכלוסייה הערבית בסבבי הבחירות האחרונים. סביר להניח שבתוכם ישנם לפחות שניים או שלושה מנדטים (אולי גם יותר) הרוצים להשתלב בחברה הישראלית, להשפיע בה ולקדם את ענייניהם האישיים מבלי לפגוע ביהודים.

גם ש"ס צריכה להיפתח

כבר שנים פועלות המפלגות החרדיות והערביות בשיתוף פעולה, לשתיהן אינטרסים משותפים כמו דאגה למשפחות ברוכות ילדים ודאגה לנושאים חברתיים ודתיים אחרים. גם ידוע שישנם לא מעט ערבים המצביעים בקביעות לש"ס. ש"ס תקבל מספר שרים כל כך מצומצם שיקשה עליה למנות שר ערבי, אך כדאי לה לשקול מינוי סגן שר ערבי או בדואי מטעמה וגם מינוי בכירים נוספים מבני המיעוטים לשם קידום עניינים חברתיים במנגנון המפלגה. גם בש"ס וגם בליכוד יוכלו לפנות לבוחרים הערבים בעתיד ולהזכיר להם שרק דרכם הם יוכלו לקדם את ענייניהם ולא באמצעות הרשימה המשותפת שחיה ובועטת באופוזיציה בלבד תוך התמקדות בהפצת שנאה. כנראה שהבחירות הבאות תהיינה בעוד כמה שנים (אם כי אי-אפשר להיות בטוחים בכלום בפוליטיקה הישראלית). עם זאת, תעמולת בחירות אפקטיבית תבוא רק לאחר עשייה אמיתית לאורך שנים ולא על-ידי סיסמאות חסרות כיסוי שיורים רגע לפני הבחירות, לכן, כדי להגיע לציבור הערבי צריך להתחיל לפעול כבר עכשיו. האמת היא שממשלת נתניהו עשתה המון למען הערבים אך חשובה גם הנציגות הערבית במשרדים שתהפוך את העשייה למשהו מוחשי ולא לעניין שההרגל הופך אותו למובן מאליו.

ממשלת נתניהו השקיעה המון באוכלוסייה הערבית

למרות האינטרס האלקטוראלי בשילוב ערבים בהנהגת המדינה, לא מדובר בצביעות כלפי הערבים ובשימוש בנציגיהם כעלי תאנה. אני מניח שרבים ירימו גבה ולא יאמינו לכך אך ממשלת נתניהו הוכיחה את מחויבותה לערבים גם כשלא חשבה להפיק מהם רווחים. באתר האינטרנט "מקור ראשון" פרסם אסף גבור (כתב לענייני ערבים ופלשתינים) מאמר בשם: "מה ממשלת נתניהו עשתה למען המגזר הערבי". מסתבר שהממשלה פעלה למענם בתקציבים של מאות מיליוני שקלים וקידמה עבורם את תחומי הבינוי, התשתיות, החינוך, המשפט וההשכלה הגבוהה. כמו-כן היא סייעה להם רבות בטיפול בבעיות הפשיעה (גם אם עדיין נשאר מה לעשות בעניין), בהעצמת הרשויות המקומיות ובהגדלת התעסוקה אפילו אחמד טיבי על-פי אותו מאמר הודה בשיפור יחסה של ממשלת נתניהו למגזר.

סיכוי לשילוב העבודה בקואליציה

למרות ההסכם המסתמן בין נתניהו לגנץ אני עדיין חושב שממשלה של הליכוד עם מפלגת העבודה ולא עם חוסן לישראל תועיל יותר לליכוד וגם לעבודה, ועל כך פרטתי בהרחבה בשני מאמרים שפרסמתי לאחרונה. שילוב שר ערבי יקל על צירופו של פרץ לממשלת נתניהו כי מדובר בהבטחת בחירות שלו למרות שאם הבנתי נכון הוא התכוון במקור לשר מהרשימה המשותפת שאותו הוא וודאי לא יקבל.

לפעול כבר עכשיו

בעוד השמאל חבר לרשימה ערבית תומכת טרור, הימין חייב לטפח קשרים חיוביים יותר עם האוכלוסייה הערבית והבדואית הצמאה להשתתף בהנהגת המדינה תוך כבוד הדדי ויחס חם. כדי להגיע לציבור הערבי צריך להתחיל לפעול כבר עכשיו כי הבטחות סמוך לבחירות פחות אמינות.