X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
משמרות המהפכה בטהרן [איברהים נורוזי, AP]
טיהור רחובות בטהרן [צילום: וחיד סאלמי, AP]
אודי לוי מומחה ללוחמה פיננסית מרכז ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JCSS)
בלוג/אתר רשימות מעקב
האם זה משבר אחד יותר מדי לאייתולות

לאירן יש כעת סיבה לשנות כיוון

המשטר האירני שוב משקר לאזרחיו, והפעם בנוגע לקורונה - הקוטלת אלפים מתושבי המדינה. האם המגיפה תגרום סוף-סוף לשינוי בהתנהלותו של המשטר, כולל מול ארה"ב? יש סיכוי של ממש לכך, אבל השאלה היא עד כמה מניעים של כבוד ימלאו תפקיד בשני הצדדים
▪  ▪  ▪

האם מגיפת הקורונה באירן תביא לשינוי במשטר או לשינוי במדיניות הגרעין? על מצבה הכלכלי של אירן בעקבות העיצומים המשתקות נכתבו הערכות שונות לנוכח הספק לגבי יעילותן. לאחר כמעט שני עשורים של עיצומים הולכים ומתגברים (למעט בשנים 2018-2015) אפשר להתפעל מכושר עמידה יוצא דופן של המשטר האירני. בכל פעם שחזו בעבר קטסטרופה שאין למשטר האירני מוצא ממנה, קם עוף החול האירני לתחייה.
לדוגמה: המצב הכלכלי הנואש הוציא בנובמבר 2019 מיליונים לרחובות להפגנות מחאה, ואלו דוכאו באכזריות רבה. מומחים העריכו פעם נוספת שקיים איום על המשטר האירני. השינוי המהותי במחאה הציבורית אז, היה האשמת המשטר בצרותיו של העם במקום את משטר העיצומים האמריקני. התסכול של ההמונים בא לידי ביטוי בבחירות למג'לס בפברואר 2020, כאשר שיעור ההשתתפות הארצי בבחירות ירד ל-42% (בטהרן כ-22%!) – הנמוך ביותר מאז המהפכה.
למשבר האמון חסר התקדים בין הציבור האירני להנהגה התווסף אירוע הפלת מטוס הנוסעים האוקראיני. שוב נתפסה ההנהגה האירנית כמשקרת לעם. העמקת הקרע בין העם למשטר הגיעה לאחר חיסול גנרל קאזם סולימאני, מבכירי המשטר, בידי ארה"ב (אירוע בעל משמעות אסטרטגית) והטלת עיצומים נוספים.

גם נחילי ארבה
בית חולים זמני בטהרן [צילום: איברהים נורוזי, AP]

המשטר האירני נאלץ עד כה להתמודד עם לחץ כלכלי הולך וגובר על רקע העיצומים, ובעקבותיו גם עם מחאה וזעם מצטברים בקרב חלק לא מבוטל מהציבור האירני. כעת הוא נתקל באיום מסוג אחר, ולפחות בשלב הזה נראה, כי המשטר מתקשה מאוד להתמודד עם האיום החדש

אז פרצה מגיפת הקורונה אשר פוגעת בחברה, בכלכלה ובמשטר האירניים. משבר הקורונה מציב לראשונה את הקשר בין המציאות הכלכלית הקשה, שבגינה אין תשתיות הולמות במדינה, לבין איום קיומי על האזרח. מספר חולי הקורונה באירן עלה ל-21,368, ומספר המתים טיפס ל-1,685 (נכון ל-22 במארס). האזרח האירני נחשף לאוזלת היד ולחוסר האונים של המשטר בניהול המשבר, ולהמשך תעמולת השקרים המהווה אבן יסוד בהתנהלותו. אמון הוא מרכיב מרכזי בניהול משברים מסוג זה. המביט לתוך מערכת הבריאות האירנית רואה רופאים שמשדרים לציבור, כי אין בכוחם לעשות דבר, משום שאין להם התשתית המניעתית הבסיסית להילחם במגיפה, ושהרופאים עצמם נדבקים בהמוניהם.
אם לא די בכך, את אירן פקדה בימים האחרונים מכה מסוג אחר: נחילי ארבה עצומים בהיקפם חיסלו את החקלאות בדרום המדינה. אירוע זה העצים את תחושת חוסר האונים של האזרח ושל המשטר האירני.
בעת הזאת נוספו גם מהלומות כלכליות. כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור (FATF) הודיע בכינוסו בפריז (21-19 בפברואר) כי הוסיף את אירן לרשימה השחורה של הארגון (שבה "כיכבה" לה עד כה, בבדידות זוהרת, רק קוריאה הצפונית). המהלך מגיע לאחר שנים של התדיינות בין הארגון לאירן, שבמהלכה היא סירבה לאמץ בחקיקה את הכללים הבינלאומיים בתחום מימון טרור והלבנת הון. המשמעות של הכרזה כזו היא סגירה גדולה עוד יותר של כל המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים בפני חברות אירניות ואנשי עסקים אירניים.
המשטר האירני נאלץ עד כה להתמודד עם לחץ כלכלי הולך וגובר על-רקע העיצומים, ובעקבותיו גם עם מחאה וזעם מצטברים בקרב חלק לא מבוטל מהציבור האירני. כעת הוא נתקל באיום מסוג אחר, ולפחות בשלב הזה נראה, כי המשטר מתקשה מאוד להתמודד עם האיום החדש. התגובה הראשונית להתפרצות הקורונה הייתה של זחיחות דעת ויהירות. כשכבר הבינה הממשלה את ממדי המגיפה בסין, היא שיקרה לציבור באומרה, כי הפסיקה את הטיסות לסין, בעוד שלמעשה המשיכה אותן כסדרן. רק בשלב מאוחר מאוד התחילה בצעדי מנע, אבל לא לפני שגרמה להתפשטות המגיפה גם אל בנות בריתה לבנון ועירק.

טהרן ממשיכה בשלה

כאן החל המשטר לנקוט שורה של פעילויות שנראות כלפי חוץ כמענה למגיפה, אבל יכולות גם להתפרש כחשש אמיתי מתגובת הציבור וכהגנת המשטר. המשטר אסר לקיים תפילות המוניות, סגר מסגדים חשובים במיוחד בעיר קום וברחבי אירן ואסר על מעבר מעיר לעיר. כבר ניתנה הנחיה, כי הצבא ומשמרות המהפכה יהוו מרכיב חשוב במערכה נגד הקורונה, ושוחררו מבתי הכלא 85,000 אסירים פליליים וביטחוניים. דווקא החלטה קריטית של סגר מוחלט על-רקע המגיפה המשתוללת לא התקבלה, שכן החלטה שכזו הייתה ממוטטת לחלוטין את הכלכלה האירנית ומביאה לתוצאות הרסניות למשטר.
המשטר האירני מבין שתחת העיצומים הכבדים והבידוד הבינלאומי יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, להיאבק במגיפת הקורונה. לכן הפנה שר החוץ, מוחמד ג'וואד זריף, קריאה דרמטית לקהילייה הבינלאומית: "אני דוחק באו"ם ובחברות הארגון: התעלמו מהעיצומים האמריקניים הבלתי אנושיים. התעקשו שיסירו אותם. כשנגיף הקורונה מכה באירן, אנחנו צריכים לזכור שהנגיפים אינם עושים הבחנה. בשביל להילחם בהם, גם בני האדם אינם צריכים לעשות הבחנה כזו".
במכתב שכתב למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הוסיף זריף: "הממשל האמריקני משית עונש קולקטיבי על העם האירני, כולל מניעת האפשרות שלו לקחת חלק בשוק העולמי של האנושות, בניגוד לסיסמאות של האמריקנים שהם חוזרים עליהן. זה ברור. עד עכשיו, למרבה הצער, בקהילייה הבינלאומית פחות מבינים שהטרור הכלכלי שמפעילה ארה"ב באופן ישיר ומכוון, חותר תחת המאמצים שלנו להילחם במגיפת הקורונה באירן".
קריאות אלה של האירנים יש בהן כדי להוכיח, כי הם ממשיכים בשלהם. מצד אחד הם מנסים לתקוע טריז בין הקהילייה הבינלאומית לארה"ב ולשחק על הקלף ההומניטרי. מצד שני, באמצעות בני חסותם – המיליציות של חיזבאללה בעירק – הם מגבירים את המתקפות שלהם נגד יעדים אמריקנים.

חמינאי תומך בקונספירציה

ראוי לבחון את ההתנהלות האמריקנית מול המהלכים האירניים. ערב פריצת מגיפת הקורונה, החליט הממשל האמריקני להגביר באופן משמעותי את העיצומים ואת הלחץ הכלכלי על אירן. בכירי הממשל בראשות הנשיא דונלד טראמפ המשיכו ב"לחץ מירבי" על אירן, וכן על לבנון ועירק. אבל משבר הקורונה מעסיק כיום את הממשל האמריקני יותר מכל, ולא ברור מה מידת תשומת הלב שהוא נותן למציאות המתהווה באירן. האמריקנים אינם מעוניינים שמגיפת הקורונה תצא משליטה באירן ותהווה איום ביולוגי על המזרח התיכון, אך מאידך נראה, כי דווקא משבר הקורונה משרת את האינטרס האמריקני, שכן הוא מעמיק את המשבר הכלכלי-חברתי והפוליטי באירן. ההחלטה האמריקנית בשלב זה היא לא להקל בעיצומים, ולמרות הנגיף - אף הטילו בשבוע האחרון עיצומים נוספים על שורה של חברות אירניות.
אבל במקביל, משרד הבריאות הכריז ש"ארה"ב עומדת לצד תושבי אירן במהלך משבר הבריאות הציבורי שנגרם כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. ממשלת ארה"ב מוכנה לסייע לעם האירני. המעוניינים לספק תמיכה לעם האירני צריכים לדעת, כי תרומות מסוימות לאירן שנועדו להקל על סבל אנושי, כולל תרומת תרופות, פטורות מעיצומים אמריקנים. בנוסף, ארה"ב שומרת על החרגות רחבות לעיצומים שלה לייצוא מסחרי של מזון, רפואה, מכשור רפואי ומוצרים חקלאיים לאירן". האמריקנים גם אישרו למעשה הקמת ערוץ בין שווייץ לאירן, שבמסגרתו יעברו תרופות וציוד חקלאי.
האירנים מצידם דחו את ההצעה האמריקנית לסיוע. המנהיג העליון של אירן, עלי חמינאי, אף טען, כי ייתכן שיש אמת בתיאוריה לפיה ארה"ב עומדת מאחורי הפצת הנגיף בעולם. "אני לא יודע עד כמה ההאשמה הזו אמיתית, אבל כשהיא קיימת, איזה אדם בעל שכל ישר יכול לסמוך על התרופות שלהם?", הוסיף חמינאי. "ייתכן שהתרופה שלהם היא בכלל דרך להפיץ הלאה את הנגיף".

בפתח של מציאות חדשה?

מדינות החסות של אירן, מיזם הדגל של סולימאני, קורסות בהדרגה. עירק ולבנון במשבר כלכלי חסר תקדים, הציבור במדינות אלה מאשים את אירן ואת חיזבאללה במצב שנוצר, לאירן אין כסף לתחזק את מדינות החסות הללו, ונגיף הקורונה משתולל בהן, בין השאר בגלל המדיניות האירנית הכושלת ו"ייצוא הנגיף"

האם משבר הקורונה מביא את המערכת הבינלאומית ואת אירן לנקודת מפנה? קשה מאוד להתנבא בימים אלה של חוסר בהירות, אבל ניתן להניח כמה הנחות עבודה, שיש בהן כדי להצביע על האפשרות שאכן אנו בפתחה של מציאות חדשה.
ארבעה מרכיבים מרכזיים משפיעים על קבלת ההחלטות באירן. ראשית, המכבש הכלכלי עליה מגיע לשיאים חדשים. העיצומים על בכירי המשטר, ההחלטה של הודו להפסיק את רכש הנפט מאירן, הירידה הדרמטית במחירי הנפט בעולם (מקור הכנסה קריטי לאירנים), העלויות במלחמה בנגיף הקורונה – כל אלה מציבים את כלכלת אירן במציאות הקשה ביותר מאז תחילת המערכה הכלכלית נגדה.
שנית, מדינות החסות של אירן, מיזם הדגל של סולימאני, קורסות בהדרגה. עירק ולבנון במשבר כלכלי חסר תקדים, הציבור במדינות אלה מאשים את אירן ואת חיזבאללה במצב שנוצר, לאירן אין כסף לתחזק את מדינות החסות הללו, ונגיף הקורונה משתולל בהן, בין השאר בגלל המדיניות האירנית הכושלת ו"ייצוא הנגיף".
שלישית, לראשונה במערכה מול אירן עומדים בכירי המשטר (כמו גם חלק מהנהגת חיזבאללה) בפני איום קיומי. נגיף הקורונה מאיים בראש ובראשונה על בכירי המהפכה (הנמצאים בקבוצת סיכון ראשונה מפאת גילם). מעבר לכך, ככל שהמגיפה תשתולל ותפגע בעם האירני, ניתן להעריך שתרד מידת השליטה של המשטר בכוחות האלימים שהוא מפעיל. יש לכך השלכות ברורות על כושר ההישרדות של ההנהגה באירן. ברור למנהיגות, כי מה שלא עשו העיצומים או ההפגנות נגד המשטר – יכול לעשות בסופו של דבר נגיף הקורונה.
רביעית, ברור להנהגה האירנית שגם אם יימצא פתרון לנגיף הקורונה, הנתק בינה לבין הציבור יחריף עד מאוד, שכן יתבררו ממדי האסון ואוזלת היד של המשטר. ניתן להעריך, אם כן, שכל המרכיבים הללו עומדים בפני מקבלי ההחלטות באירן, ובהחלט "דוחפים" לכיוון של הגעה להסדר עם ארה"ב והעולם.

פרס נובל לטראמפ?

הצד האמריקני, הגם שהוא שקוע כל כולו בניהול משבר הקורונה בארה"ב, התנהלותו מול האירנים דווקא בתקופה זו יכולה להיות מכריעה. באופן פרדוקסלי, משבר הקורונה משרת את האינטרס האמריקני באירן, שכן הוא פוגע באופן כמעט אנוש ביכולות הכלכליות והאזרחיות של המשטר ומביא את האמון בין הציבור למשטר לנקודת שפל. במציאות כזו צריך להיות ברור לאמריקנים שיכול להיווצר תרחיש, שבו במסגרת המערכה למיגור הקורונה ייווצרו התנאים המתאימים למו"מ בין המשטר באירן לארה"ב. לנשיא טראמפ, ששקוע גם בניהול המשבר אך גם בשנת בחירות, יכולה להוות מציאות זו הזדמנות פז להשגת שלושה הישגים: הסכם גרעין חדש עם האירנים (פרס נובל…), הזנקת השווקים הכלכליים בארה"ב ובעולם, ועמדת כוח משמעותית במאבק על ארבע שנות כהונה נוספות כנשיא.
אבל גם הנחת העבודה ששני הצדדים מעוניינים מאוד כרגע להגיע להסכם, לא תוביל בהכרח את שני הצדדים לנתיב זה, שכן שאלת ה"כבוד" עומדת מעל לכל. במציאות של "מי ימצמץ ראשון" ניתן להעריך, מניסיון העבר, כי ככל שהייאוש האירני יגבר - כך הוא ידחוף את המשטר מחוסר ברירה לנסות להגיע להסכם חדש עם האמריקנים.
אם לא כן, הקורונה והשלכותיה יכולים להביא לקיצו של המשטר, וברור למשטר שבלי הסרת הסנקציות וסיוע בינלאומי ייתכן שגם קיצם שלהם קרוב. ניתן להעריך שבדרך לכך הם ינסו לגרור את האמריקנים ואת המזרח התיכון לעימותים אלימים, שהם מבחינתם אמצעי אולטימטיבי, אך במקביל להסביר בתוך אירן שהסכם כזה, אם יהיה, בא מעמדה של כוח ומתוך אילוץ אלוהי (הקורונה).

הכותב הוא מומחה ללוחמה פיננסית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. www.jiss.org.il
סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תאריך:  04/04/2020   |   עודכן:  04/04/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לאירן יש כעת סיבה לשנות כיוון
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
נחש לעולם לא מפסיק להיות נחש
אא  |  4/04/20 16:24
2
המהפכה המתבשלת באיראן
יהודה אלידע  |  5/04/20 00:20
3
ולכן... זה הזמן!
קיבוצניק  |  7/04/20 07:29
4
ההתנהלות האיראנית
שפנפן  |  7/04/20 10:32
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות העולם הערבי
מיקי אהרונסון, ד"ר איימן מנצור
רוסיה ממשיכה להעמיק את חדירתה    סין עשויה לצאת מן המגיפה בעלת מעמד איתן יותר מאי פעם    סעודיה נכנסה למלחמת מחירים בנפט וממשיכה להיות שקועה בתימן    אירן אינה מפסיקה לרגע את פעולותיה ההרפתקניות    המחאה נגד ארה"ב בעירק נמשכת אף היא    המסקנה: ישראל חייבת להישאר ערנית
יוני בן-מנחם
מנהיג המורדים החות'ים בתימן מציע לסעודיה עסקת חילופי שבויים שבמסגרתה ישוחררו עשרות פעילי טרור של חמאס העומדים לדין בסעודיה    מאחורי המהלך עומדת אירן שמנסה לסייע לחמאס לאחר שכשלו כל המאמצים לשחררם מן הכלא
יוסי ברנע
במאמרו "אנחנו" וה"הם" הוא מבחין בין ה"אנחנו", כלומר האומה "העברית", לבין ה"הם", כלומר "אלה הם היהודים, הפזורה היהודית העולמית, היהדות", או "הגולה", תוך שהוא מסביר ש"היהדות היא חטיבה חברתית היסטורית שיש בה כוח חיות מרובה ועל-פי דרכה הגיעה להישגים נכבדים בתחומי המוסר, הרוח והמחשבה"
יוני בן-מנחם
קטר היא המדינה הערבית היחידה שהודיעה עד כה על סיוע כספי לפלשתינים במשבר הקורונה. הדבר מסייע לה לחזק את מעמדה באזור אך אסור לשכוח כי מדובר במדינה התומכת באיסלאם הסוני הקיצוני ובאירן השיעית
יוני בן-מנחם
הרש"פ ותנועת חמאס מנסות לנצל את משבר הקורונה כדי להביא לשחרורם של אלפי פעילי טרור מבתי הכלא בישראל ובסעודיה. גורמי ביטחון בכירים מעריכים כי המאמץ הפלשתיני יכשל ואומרים כי מדובר בספין תקשורתי ציני של מחמוד עבאס כדי לחזק את מעמדו הפוליטי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il