האפשרות שלא ניתן יהיה להעניק טיפול מציל חיים לחולי קורונה, אינה דבר חדש לשירותי הבריאות הבריטיים. כאשר מדובר בטיפולים יקרים לסרטן ומחלות אחרות, קיימת תקרה הוצאה של 30,000 ליש"ט לשנה על טיפול מאריך חיים. ההוראות למקרה של מגיפה קובעות מזה עשור, כי על הרופאים להיות ערוכים למניעת טיפול מהחולים החלשים ביותר ולהעניקו למי שסיכוייו לשרוד טובים יותר.
אלא שכעת מסרבת ממשלתו של בוריס ג'ונסון לחשוף את הקווים המנחים לטיפול בחולי הקורונה, מדווח ניו-יורק טיימס. העדר הנחיות מפורשות עלול לאלץ את הרופאים בשטח לאלתר קני מידה משל עצמם, העלולים לדחוק לסוף התור את הזקנים, העניים ובעלי המוגבלות. רופאים בצפון איטליה כבר דיווחו שהם נאלצים לקבל החלטות כאלו, וכעת מדינות אירופיות אחרות ורבות ממדינות ארה"ב מנסות לנסח את המדיניות למקרה של מחסור באמצעים ובראשם מכונות הנשמה.
פקידים בכירים במערכת הבריאות הבריטית החלו לפני שבועיים לנסח מדיניות אחידה, תוך שהם נעזרים בשקט בקבוצה של רופאים ומומחים אחרים כדי לקבוע את סדר העדיפות למכונות הנשמה. ההנחיות אמורות היו לכלול נוסחא מתימטית לחישוב סיכויי ההישרדות, כפי שכאמור כבר נעשה בבריטניה במחלות אחרות. תומכי גישה זו אומרים, כי היא תפחית את הנטל מן הרופאים ותגביר את האחידות בין בתי החולים השונים.
ההנחיות אמורות היו להתפרסם כבר לפני עשרה ימים, אך החשש מפני פאניקה בציבור הוביל לסיבוב פרסה ולהחלטה שלא לפרסמן כלל. הנימוק הרשמי: התקווה שהסגר החמור בבריטניה יאט את קצב התפשטות המחלה ולא יצריך החלטות קשות כאלו. אולם מציין הטיימס, רופאים אומרים שהלחץ על בתי החולים גובר בהתמדה, מספר מכונות ההנשמה הוא פחות מ-10,000 והמאמץ ליצר במהירות מכונות נוספות טרם הניב תוצאות משמעותיות.
הרשויות הבריטיות החלו לפרסם הנחיות למקרה של מגיפה בשנת 2009, על-רקע שפעת החזירים. "הערך של כולם שווה, אבל אין זה אומר שכולם מקבלים את אותו טיפול", נאמר בהנחיות אלו. "אפילו אם ניתן יהיה לתגבר בצורה המירבית של שירותי הטיפול הנמרץ, הרי שבמקרה של מגיפה מספר הנזקקים למכונות הנשמה יהיה גדול פי עשרה מן המצאי". אולם ההנחיות לא ענו על השאלות הרגישות ביותר, ובראשן: כיצד להחליט לאיזה חולה יש הסיכויים הטובים ביותר לשרוד.
העוסקים בזכויות קשישים הזהירו, כי החלטה על סמך גיל תפלה לרעה מבוגרים שמצבם הגופני טוב, וכי בתי חולים שונים יעריכו בצורה שונה את ההשפעה של סוכרת, מחלות לב ומחלות אחרים. מומחים לאתיקה התריעו, כי עניים ייפגעו משום שהם נוטים יותר להיות בעלי מחלות רקע, וכי הרופאים עלולים להיות מושפעים בתת-מודע מדעות קדומות נגד מיעוטים או בעלי בעיות נפשיות.
כאמור, בהעדר קווים שכאלו – נקבע רף של 30,000 ליש"ט בשנה. המכון הלאומי לבריאות, טיפול ומצוינות – שקבע את הרף הכספי – המליץ להשתמש בנוסחא המכונה "דירוג החולשה הקלינית". דירוג זה מבוסס על מדידת פעילות גופנית ויכולתו של החולה לטפל בעצמו, אך הטיימס מציין שהוא נוצר רק כדי להעריך את מצבם של קשישים ולא של האוכלוסייה כולה.
בשבוע שעבר פרסמה ההסתדרות הרפואית הבריטית – הגוף העיקרי המאגד את הרופאים – קני מידה משלה, וטענה שיש להעניק עדיפות לרופאים ולאנשי הצוות הרפואי כדי שיוכלו לטפל באחרים. עוד נאמר בהנחיות, כי יהיו מקרים בהם לא יהיה מנוס לא רק למנוע מראש טיפול, אלא גם לנתק חולה ממכונת הנשמה כדי להעמיד אותה לרשותו של מי שסיכוייו לשרוד טובים יותר. זאת, אפילו אם מצבו של החולה הראשון התייצב ואף השתפר בזכות ההנשמה. כמה משפטנים טוענים, כי אסור לבצע צעד כזה בלא לאפשר לאותו חולה לפנות לבית המשפט – מה שכמובן יעכב את הטיפול בחולה האחר.
