עוד משבר אחד בסדרת הקורונה: גאות באלימות במשפחה בשל הוראות הסגר, וכאשר גם המתח והקשיים הכלכליים גובים את המחיר. מחקרים כבר הראו שהאלימות במשפחה גוברת בחג המולד ובחופשות הקיץ, כאשר בני המשפחה מצויים יחד; כעת מצטרפת הקורונה לתמונת מצב קשה זו.
ככלל, כותב ניו-יורק טיימס, הממשלות נכשלו עד כה בהתמודדות עם היבט זה של המגיפה. כעת רבות מהן מנסות למצוא דרכים לסייע למי שמצויים בסכנת אלימות, אך כמו עם הנגיף עצמו – העיכוב הביא לתוצאות קשות שכבר לא ניתן לתקן. כמו למשל במקרה של לֶלֶה, סינית בת 26, שבעלה – ששהה בבית בחופשה מאונס - שבר עליה כסא כאשר החזיקה בידיה את בתם בת 11 החודשים, שיא של התעללות הנמשכת לאורך שש שנות נישואיהם.
ארגון סיני הנאבק באלימות כלפי נשים מדווח על זינוק בפניות מאז פרצה הקורונה במדינה בתחילת פברואר. בספרד נרשמה עלייה של 18% בפניות למוקד החרום לאלימות במשפחה בשבועיים הראשונים של הסגר במדינה. משטרת צרפת מדווחת על זינוק של 30% באלימות במשפחה.
האלימות במשפחה איננה רק פיזית ולא תמיד זהו הביטוי שלה. מדובר גם בבידוד מפני חברים, בני משפחה ותעסוקה; מעקב מתמיד; כללי התנהגות מחמירים ומפורטים; והגבלות על נגישות למזון, ביגוד והיגיינה. הבידוד הביתי, החיוני למאבק בקורונה, נותן יותר כוח בידי המתעללים ומאפשר להם לכפות את רצונם בצורה נוקשה עוד יותר – כאשר במקביל רשתות הסיוע מנותקות.
סיפורה של ללה הסינית ממחיש את הקשיים. לאחר שבעלה היכה אותה, היא נמלטה לחדר השני והזעיקה את המשטרה – אך השוטרים הסתפקו בתיעוד התקיפה ולא עשו דבר. ללה פנתה לעורך דין והגישה תביעת גירושין, ואז גילתה שבשל המגיפה הדיון בבקשתה יתקיים רק בחודש אפריל. היא גם אינה יכולה כעת לצאת ולחפש דירה חדשה, ונאלצת להמשיך להתגורר עם בתה יחד עם הבעל האלים.
זהו המצב ברחבי העולם, מדגיש הטיימס. הגופים האמורים לסייע לקורבנות אלימות במשפחה הם במקרים רבים חלשים וחסרי תקציב ממילא, וכעת הם כורעים תחת הפניות אליהם. לעיתים המשטרה משיבה שהיא עמוסה בטיפול בקורונה מכדי לטפל במקרי האלימות. באירופה דומה שיש דפוס פעולה קבוע: הממשלות מטילות סגר, לא מספקות תשובות לקורבנות של אלימות והתעללות, מספר הפניות לעזרה גואה ורק אז הן מנסות לתת מענה. באיטליה התברר שהמקלטים לנשים מוכות אינם יכולים לקבל אותן בשל החשש מהידבקות, והממשלה אפשרה לרשויות המקומיות להשתמש לשם כך במלונות ריקים. ספרד וצרפת נקטו את אותו צעד רק שבועיים לאחר הכרזת הסגר בהן.
הטיימס פנה ב-13 במארס – עשרה ימים לפני הסגר בבריטניה – למשרד הפנים בלונדון ושאל כיצד הוא נערך לסייע לקורבנות אלימות במשפחה. התשובה הייתה: רק באמצעים הקיימים של ייעוץ וסיוע. שבוע לאחר שהחל הסגר דיווח מחוז אבון-סומרסט שבדרום-מערב אנגליה, על עלייה של 20% בדיווחים על אלימות במשפחה. בשבוע שעבר, לאחר פנייה של עשרות גופים, התחייבה ממשלת בריטניה לתת מענה – בלא לפרט את טיבו.
בסופו של דבר, הסגר של הקורונה יסתיים – אך בינתיים הסכנות הנובעות ממנו לנשים מוכות רק הולכות וגדלות. מחקרים מעלים, כי סכנת הרצח בידי מתעללים גוברת ככל שהללו מצויים במשבר אישי, כולל אובדן תעסוקה או צרות כספיות קשות. וכאשר הקורונה מרסקת את הכלכלה, משברים כאלו ילכו ויתרבו – והמחיר עלול להיות בחיי אדם, מסכם הטיימס.
