עוצמת המשבר הפוקד אותנו עתה, היקפו ומהותו הם חסרי תקדים גם ברמת ההתערבות הממשלתית בחיי המשק וגם בעוצמת הפגיעה בעסקים ואנשים פרטיים. בעלי חנויות הודיעו למשכירים, כי לא יוכלו לעמוד בדמי השכירות; ספקים התריעו, כי לא יצליחו לספק סחורות שהוזמנו מהם; ועוד רבות הדוגמאות. מדובר בעוסקים נורמטיביים, שבמצב רגיל היו מקיימים את התחייבויותיהם, אבל המציאות טפחה על פניהם.
הנסיבות הקיצוניות מחייבות גיוס של כלים משפטיים, שיאפשרו לצדדים לחוזה שנקלעו למצוקה להשתחרר מהתחייבויות חוזיות, או לבצע חלוקה מחודשת של הסיכונים והסיכויים בחוזה. צוות ממשלתי הוקם כדי לדון במכלול ההשפעות שיש על המשבר על חוזים קיימים, ומסקנותיו טרם ידועות. לא ברור עדיין האם ייערכו תיקוני חקיקה להסדרת המצב ומה תהיה תחולתם.
בדין הקיים ניתן למצוא את טענת "הסיכול", המגנה על מי שהפר חוזה כתוצאה משינוי נסיבות מפתיע ובלתי צפוי, שלא היה בשליטתו. ככלל, אם טענת הסיכול מתקבלת, יהיה מפר ההסכם פטור מתשלום פיצויים על ההפרה או מביצוע ההסכם. הערכתם של טובי המשפטנים היא, כי עם תום המשבר יוצפו בתי המשפט בתביעות על הפרות חוזים וטענה זו תימצא במרכז הזירה. כך למשל, לשכת עורכי הדין פרסמה נייר עמדה לגבי תחום השכירות, לפיו טענת הסיכול חלה על חוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום הורתה על השבתתם, כך שעוסקים אלה פטורים מדמי שכירות עד להסרת המניע (ראו קישור משמאל).
פסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בת"א (ע"א 13003-06-19) מדגים את כוחה של טענת הסיכול וגבולותיה. באותו מקרה נדונה תביעה של חברה להשכרת רכב נגד אדם ששכר ממנה רכב. השוכר לא החזיר את הרכב במועד המוסכם, בגלל אירוע קשה. הוא החנה את רכבו בסמוך למסעדה שבה שהה, ובאותו הזמן התפתחה במקום תגרה במהלכה נדקר אדם למוות. המשטרה סגרה את הזירה ותפסה את הרכב השכור לצרכי חקירה, בחשד שהשוכר היה מעורב באירוע. השוכר נעצר, ושוחרר לאחר מספר ימים. לאחר שחרור השוכר, הרכב נותר בהחזקת המשטרה והוחזר לחברת ההשכרה 42 ימים מאוחר יותר, בעקבות פניות ובירורים שערכה.
בית המשפט קבע, כי תפיסת הרכב על-ידי המשטרה במסגרת חקירת רצח אכן הייתה נסיבה מסכלת, שמנעה מהשוכר להחזיר את הרכב במועד המוסכם. לכן נפסק, כי ביחס לתקופה שעד שחרורו ממעצר, לא יחויב השוכר בפיצויים לחברת ההשכרה. לגבי התקופה שלאחר השחרור ממעצר ועד להשבת הרכב (אותם 42 ימים נוספים), טענת הסיכול לא התקבלה. השופטת
שרה דותן אומרת כי במהלך תקופה זו היה על השוכר לנקוט באמצעים אקטיביים כדי להשיב את הרכב, וזאת הוא לא עשה. לפיכך, השוכר חויב בפיצוי עבור תקופה זו. בית המשפט הכיר בכך שהיה כאן אירוע מסכל, אך בחינת מהלך האירועים בכללותו הובילה למסקנה, כי החל ממועד מסוים, יכול וצריך היה המפר לנקוט באמצעים לתיקון ההפרה.
אם נחזור לענייננו, חשוב להבין, כי גם אם בתי המשפט יכירו בכך שהמשבר הנוכחי הוא אירוע מסכל, אין די בכך. כל מקרה נבחן לגופו, ואפילו אם התקיימה נסיבה מסכלת, הדבר אינו מקנה בהכרח פטור מוחלט למפר החוזה. לכן, ברמה הפרקטית מומלץ לנהל בימים אלה "יומן קורונה", ולתעד כיצד המצב משפיע על העסק, תוך זיהוי והגדרה של הקשר בין המשבר לבין היעדר היכולת לעמוד בהתחייבויות החוזיות.
מאחר שהמשבר עלול להתארך, יש חשיבות בקיום הערכות מצב מרובות, ובבחינה תקופתית של האמצעים הדרושים להקטנת נזקים וההתמודדות עם הנסיבות המשתנות. ככל שעקרונות הערבות ההדדית לא יובילו את הצדדים להסכמות, הקפדה על פעולות אלה תסייע לאותם "מפרי חוזים" בהליך המשפטי שבפתח.
