הנה המלצה ששותפתי ברדיו ואנו מבצעים, וגם הצענו לכל המאזינים שלנו: קחו דף ניר וחלקו אותו לארבעה חלקים שווים. החלק הראשון הוא "רשימת דברים טובים" שקורים עכשיו, בתקופה מגיפת קו-ויד-19. החלק השני הוא "רשימת הדברים הראשונים שנעשה כשהכל יגמר". אבל חייבים להקפיד למלא רק דברים שממש-ממש חשובים לכם, לא סתם דברים שאינם נחוצים ולא יועילו כהוא זה. אין הכוונה להשתוללות פרועה, כי אם לדברים שיוכיחו באמת שאנחנו בזמן "אחרי המגיפה"!
החלק השלישי הוא "רשימת התנהגות לא יפה" - דברים שאנחנו נחשפים להם שהם לחלוטין לא מתאימים למצב בו אנו נמצאים. והחלק הרביעי והאחרון הוא "רשימת מעשים טובים" שאנחנו עשינו בעצמנו ושגרמו לנו הרגשה טובה במיוחד, כי הבנו שעשינו משהו טוב, או שאחרים עשו.
דף אחד, ארבעה רבעים שעיקרם הסתכלות על ההווה, בכדי שנוכל ללמוד ממה שרואות עינינו וממה שאנחנו חווים, תקווה לעתיד, שכן אנחנו יודעים שיגיע היום ("כהרף עין") וכל זה יגמר, וזריקת עידוד שלא הכל שחור, מר ומדכא, שיש המון נקודות אור זוהרות, וצריך תמיד לזכור לחפש אותן ולהתמקד בהן.
הנה כמה דוגמאות - שורה או שתיים ראשונות לכל אחד מארבעת הרבעים, ומשימתכם פשוטה: להמשיך בכוחות עצמכם, למלא את העמוד כולו, ולהמשיך בעמודים נוספים! כשהכל יסתיים, יהיה לכם "יומן" שהרכבתם בעצמכם, ועוד שנים רבות תוכלו להראות זאת לילדים או לנכדים. או אולי הרבה אחרי שכבר לא נהיה פה, מישהו יגלה את אותם עמודים וירצה לדעת "איך הם באמת חיו תחת איום הנגיף ששינה את חייהם? איך היה זה בזמן המגיפה הגדולה של 2020"?
בואו נראה איזה "דברים טובים" קורים עכשיו:
- פתאום אנחנו לא תלויים בכל היבוא מסין של דברים שהם באמת לא נחוצים.
- יש פחות תנועה (ואפילו מורידים לנו את עלות הביטוח, כי אנשים לא נוהגים ואין תאונות).
- האוויר טוב יותר, רמת הזיהום פחתה.
- ההוצאות שלנו פחתו בצורה משמעותית: לא טסים, לא קונים שטויות, לא יוצאים לאכול במסעדות.
- לצאת החוצה עם הילדים מסביב לבלוק זו חוויה מהנה, מי בכלל חושב על קפריסין, טורקיה, לונדון וניו-יורק!
- החיות חוזרת לאזוריהם הטבעיים, עליהם השתלטנו ומשם נישלנו אותן.
- בעת ברכת הכהנים בכותל, עם עשרה אנשים בלבד, צפו שלושה מיליון אנשים, ויותר מאשר את התפילה, שמענו את ציוץ הציפורים ששיגע במיוחד חתולה אחת שניסתה, ללא הצלחה, לצוד אותן!
מה יהיו הדברים הראשונים שאנחנו פשוט חייבים כשתגמר המגיפה?
- תספורת!
- (לנשים) ציפורנים
- (לדתים ביננו) בית הכנסת, הערבות ההדדית, הרגשת להיות ביחד, האפשרות להיות אסירי תודה יחד עם כולם ולהגיד "הגומל"!
חייבים להזהר ברבע הזה שלא לכלול שטויות ודברים שאנחנו באמת לא זקוקים להם. זו מטרת הנגיף, להזכיר לנו מה באמת חשוב ומה בכלל לא נחוץ! [ובכל זאת אני מחכה לתספורת. כמו שכולנו מבינים, לגברים זה פשוט מאוד - כשיכלו כל הקיצים, פשוט נגלח את כל רעמת השיער; אני רק צריך להבין איך לעשות זאת בחלק האחורי של הראש!]
רשימת התנהגות נלוזה
מסר פשוט, האם אנחנו לומדים? הרבע הזה יעזור לנו להגיע לתשובה המתבקשת. לא כולם מתנהגים כמו שצריך. כמה חבל. בא לו שליח מיוחד שאומר לנו "חייבים להשתנות, עכשיו זה הזמן להתנהג אחרת", ויש אלו שהם עדיין בשלהם. בואו נפעיל קצת לחץ ציבורי, כי עד שכולם, הכלל כולו, נלמד את הלקח של התקופה הזאת, הנגיף לא יעלם. הוא לא יעזוב אותנו עד שהוא לא ימלא את שליחות נאמנה. צריך ללמוד גם מזה.
ובכן, הנה כמה דוגמאות של דברים שאסור שיקרו אבל הם מתרחשים מול עינינו ממש. ניצול ציני של המצב, התנהגות בוטה וסירוב מוחלט לשנות את דרכינו. פשוט אין בושה! אין מעצורים! וחלק מהדברים מזעזעים.
- חברות ואנשים המנצלים את המצב לחלוב את המדינה (בקשה לתמיכה כספית בלי להתאמץ בכלל - כי מישהו אחר יכול לשלם לנו - או חברות תעופה שמנהליהם לא מקטינים את המשכורות שלהם אך דורשים לפטר עובדים).
- חברות ענק שמחזוריהן גדלו בעשרות אחוזים כתוצאה מהמגיפה (והעובדה שכולנו אגרנו ניר טואלט וקופסאות שימורים למיניהן), אך הן לא דואגות לעובדיהם ולא מציידות אותם בכפפות חד-פעמיות, מסכות, אלכו-ג׳ל וכו׳.
- חוסר היכולת של נבחרי הציבור להתעלות על עצמם ולעבוד ביחד (כמה שבועות נדרשים להקים ממשלת אחדות? כשלא רוצים, עד סוף כל הזמנים!)
- השנאה כלפי האחר, בגלל שהוא שונה (החרדים אשמים).
- אי-היכולת שלנו לעצור בעד עצמנו - חייבים להרוויח על חשבון אחרים. קונים מסכות בסין ב-1.25 דולר ואומרים שהעלות היא 3 דולר. מותר לשקר. מותר לרמות. אפשר ולכן חייבים להתעשר מהר. הבטחתם למכור מוצר, אך הגיע מישהו והציע מחיר יותר גבוה, למי אכפת מהקונה ומהמילה של המוכר, יחי הכסף!
והגרוע מכל, אותן חברות המתפעלות בתי אבות המנסות לקבור את מה שקורה אצלם, כי כל זמן שאנשים מתים, אפשר תמיד להגיד שהם היו "זקנים" וממילא הם אמורים היו למות מתי שהוא, ואין זה קשור להתפרצות בתוך בית האבות ממש, כי אז צריך לפעול, ולבדוק, ולנקות, ולחטא, ולקנות ציוד מגן לעובדים, ועוד דברים שיפחיתו את הקו התחתון, הרווח העצום הגלום בבתי אבות. ואם זה הגרוע מכל, הרי ששפל המדרגה, הנקודה האיומה ביותר היא כשבבתי האבות ניצולי שואה.
אוסיף מקרה ספציפי כאן, של בית אבות שכל הדיירים והעובדים בו נדבקו, והם לא עשו כלום עד שחשפנו זאת לעולם, ובא חבר מועצת העיר והתערב, וגם אז הם המשיכו בשלהם, מיד אחרי שווידאו כסת"ח מוחלט. בינתיים מתו כבר שני ניצולי שואה, ושלושה נוספים בטיפול נמרץ, מתמודדים על חייהם, מנסים לנשום עוד כמה נשימות בעולם הזה שהתאכזר אליהם מגיל צעיר עד יומם האחרון, וכל השאר כבר נדבקו, כך שאנחנו יודעים מה עומד לקרות.
מעשים טובים
החלק המעודד ביותר בפנינו - הרבע הרביעי. כתבה והלחינה
נעמי שמר ז"ל "אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאד". בואו נמלא רבע זה ביחד, ונמשיך לעמוד נוסף ועוד אחד ועוד אחד, והנה נהיה "שיכורים מכל אשר רואות עינינו" כל הניסים והנפלאות שאנשים עושים, כל המחוות הקטנות והגדולות, כל החסדים והנתינה מכל הלב, המאמץ הבלתי נלאה, הרצון הטוב שמתגלה מתחת לכל הקליפות החיצוניות והחיספוס של ימים רגילים ושגרה.
- האחיות והאחים בבתי החולים, שהם לבדם מטפלים ונמצאים עם החולים הקשים והקריטיים בשעותיהם האחרונות.
- כל מי שמגיע לעבודה, גם כשהם מפחדים שידבקו, וגם להם משפחות בבית, ובכל זאת חייבים לעבוד ולהשתכר למחייתם, כי משפחה שלמה תלויה בהם.
- כל מי שעוזר לשכן או שכנה, כי הם לא יכולים לצאת החוצה, או שהם לא מבשלים, או כי פשוט קשה להם.
- כל מי שמתקשר לחבר משכבר הימים, או לאדם מבוגר וערירי, סתם להגיד "שלום, מה שלומך"?
ואולי בשל כך הנשיא רבלין בחר פסוק מיוחד מהתנ"ך שגולם את הרבע הזה כולו, ומאציל מרוחו ואורו על כל שאר הרבעים, עלינו ועל העולם כולו: הנביא ישעיה - תשועה אכן תגיע מהשם יתברך - שאמר בנסיון ללמדנו בזמן ההוא ובימים אלו ממש (מ"א: 6): "איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק"!