משבר הקורונה משופע בגילויים מרגשים של סולידריות ועזרה הדדית שבה רבים מחפשים לתרום לאחרים ולמאמץ הכללי, מתוך תחושת שותפות דרך ושותפות גורל; זוהי ערבות הדדית במיטבה. זוהי גם המחשה מצוינת ליתרון שבגישה זו על-פני גישה הנפוצה אצלנו בימי שגרה, לפיה רבים עסוקים בלדאוג לעצמם, לרוב על חשבון הזולת, תוך פגיעה במרקם החיים המשותף ובלכידות הלאומית.
אם מישהו סבר שעוצמתו הפיזית, הפוליטית או הכלכלית מאפשרת לו להתעלם מן הזולת או מצרכיו, בא משבר הקורונה והעמיד אותו במקומו ולימד אותו פרק בענווה, ביחסיות ובמגבלות הכוח. עסקים שהחשיבו עצמם חזקים באופן שהרשו לעצמם לכופף מתחרים ולקוחות, גילו עד כמה תחושת הכוח היחסי היא רגעית ובת חלוף ומצאו עצמם חלשים ופגיעים כמו אחרון העסקים הקטנים.
הדבר מזכיר לי תופעה החוזרת לא פעם בסדרות הטבע המוקרנות בטלוויזיה: טיגריסית אימתנית העוזבת את גוריה במאורה כדי לרדוף ולטרוף אימפלה חסרת אונים, שבה למאורה רק כדי לגלות שבהיעדרה נחטף אחד הגורים על-ידי צבוע שיצא במשימת האכלה דומה עבור משפחתו. כעת היא זו החווה את תחושת חוסר האונים אל מול אובדן הגור.
בהגדה של פסח יש לכך אפילו אזכור בשיר חד-גדיא: כל אחד מן ה"גיבורים" פגע בדמות החלשה ממנו אך נפגע מגורם שהיה חזק ממנו. בסופו של דבר, היחיד שהמשיך להתקיים אחרי רצף האירועים הדרמטי, הוא הקדוש ברוך הוא לבדו...
העולם העסקי שלנו מזכיר פעמים רבות את אפקט החד-גדיא: כלכלת השוק מתבססת על כללי היצע וביקוש ולמעשה על כיפופי ידיים והכתבת תנאים ומחירים על-ידי החזק כלפי החלשים ממנו. בא משבר הקורונה והופך את היוצרות ומאיר את הסדר הכלכלה הכוחנית באור לא מיטבי, שעלול להרוס עסק כשם שאולי בנה אותו בעבר.
דווקא בשעת מצוקתם האמיתית של העסקים, הגיע הזמן לגבש הסדר כלכלי חדש: אמנה חברתית שתעמיד במרכזה את כלל הזהב לחיים משותפים המיטיבים לכל - אמנת ההגינות. ההגינות מבוססת על הכלל של הלל הזקן "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" והוגדרה על-ידי מיק"ה - המרכז לקידום ההגינות בישראל - כהתייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות מבלי לנצל חולשות או מצוקות. השלכתה המיידית של אמנה חברתית כזו שבמרכזה כלל ההגינות תורגש בכל תחומי החיים:
במישור החברתי - ההגינות, ובעיקר ההתחשבות, תחלפנה את האנוכיות, ההתעלמות והכוחנות ביחסים בין נהגים בכביש, בין שכנים, ברחוב ובחנות.
במישור הכלכלי - תחליף מדיניות הוגנת של תמחור והסתפקות ברווח סביר את הנוהג החזירי של ניצול עמדות הכוח בשוק לשם סחיטת מחירים מופרזים ומנגד זלזול במתן השירות.
במישור הממסדי - תבוא מדיניות רגישה יותר של הממשלה והפקידות הציבורית, שתתחשב במצוקתם של העסקים ושל האזרח הקטן ותתבטא בהפחתת מיסוי וביורוקרטיה ובהנהגת הסדרים הוגנים היודעים גם להיטיב עם הציבור, ובעיקר עם הציבור הנמצא במצוקה (דמי אבטלה לעצמאיים, קצבאות מותאמות המשולמות בזמן לנכים, לניצולי שואה, למשפחות נזקקות ועוד).
לתת ולא רק לקחת
בפרפראזה על שירה של
נעמי שמר, הציבור מייחל לראות "מדינה המושיטה אליו את ידה גם כדי לתת ולא רק כדי לקחת". כך לדוגמה מציע המרכז לקידום ההגינות בישראל להתחיל ביישום אמנת ההגינות בהתגייסות להבראת ענף התיירות והמלונאות, על-ידי קריאה לציבור להמיר חופשה בחו"ל בשנה הקרובה בחופשה בישראל.
חלקם של המלונאים ועסקי תיירות הפנים והמסעדות ביישום אמנה זו, יהיה להציב מחירים הוגנים ולא להתפתות לשוב לרמת מחיריהם הגבוהה, למרות הנטייה לרצות לפצות עצמם ולמלא במהירות את הקופות. כדאי לזכור: השמים ישובו וייפתחו בעוד מספר חודשים לטיסות ואיתם החלופות הכדאיות יותר לצרכנים, אם שיקולי ההגינות לא יהיו חלק מן המשוואה...
הממשלה, במסגרת המאמץ הלאומי, תתרום את חלקה בהקלות במיסוי ובאגרות לשנה הקרובה, למרות הצורך למלא את הקופה הציבורית למימון עלויות הסדרי הפיצויים והתמיכות, וגם הרשויות המקומיות יפחיתו מצידן את שיעור הארנונה בשנה זו.
העיקרון שהנחה את
רמי לוי וקופיקס צריך לעמוד גם כאן לנגד עיני העסקים והאוצר: המכפלה של מחיר נמוך בעסקות רבות, סופה להשתוות עם מכפלה של מחיר גבוה בעסקות מועטות, ולהניב רווחים (ומיסים) די נאים. לפיכך ההגינות היא לא רק גישה ראויה, היא גם מגבירה את האמון ההדדי שהוא זרז ידוע לפעילות כלכלית, והיא משתלמת בסופו של דבר לכולם - לצרכנים, לעסקים ולרשויות המס.
נפגענו כולנו ממשבר הקורונה. נוכל להתאושש ממנו רק ביחד ובמאמץ משותף, תוך גילוי ערבות הדדית ועזרה הדדית - סוד כוחו הישן נושן של עם ישראל. יש לנו הזדמנות לצאת מחוזקים יותר כחברה אם כל אחד יתרום את חלקו להתאוששות הקולקטיבית ממשבר זה.
המושג "משבר" בסינית מורכב מן הביטויים סכנה והזדמנות. ההזדמנות תלויה בעיקר בנו. אולי ניתן יהיה אף למצוא במובן מסוים צדק פואטי בתקופה הקשה שאנחנו חווים, אם משבר שמקורו בסין יגיע לסיומו בזכות גישה סינית בשכלול ישראלי, שבמרכזו אמנת ההגינות.
