אנו נמצאים כעת בימי ספירת העומר. ימים של גיבוש זהות יהודית ישראלית. ימים מיוחדים אלו לא נעצרים לאחר יום העצמאות אלא ממשיכים אל מועדים נוספים שהם חלק בלתי נפרד מזהותנו. פסח שני, ל"ג בעומר, אחריו יום ירושלים וחג השבועות. מתקופת המקרא ועד לימי בית שני, ספירת העומר הייתה תקופה שמחה של אביב, פריחה וקציר שעורים. בימינו נוהגים בתקופה זו מנהגי אבלות שונים כגון איסור תספורת, איסור נישואים ועוד.
יום יחיד ומיוחד נמצא בתווך שהוא יום קדוש, יום אשר אין האבלות הרגילה של ימי הספירה נוהגת בו. יום בו נוהגים מנהגי שמחה ושירה, מותר להינשא ולהסתפר ביום זה, אין מתענים בו ואין אומרים תחנון, ונחוג היום בהדלקת מדורות המאירות את פני השמים. עיקר השמחה בהר מירון שם השמחה מרקיעה שחקים. רבבות יהודים מהארץ ומהתפוצות עולים לחגוג בקבר רבי שמעון בר יוחאי שביום זה חל יום פטירתו.
ממתי עושים שמחה ביום פטירה?
בידוע הוא שימים אלו שבין פסח לשבועות שורשם נעוץ בשמחה. הרעיון הרוחני המסתתר מאחורי מצוות "ספירת העומר" המבואר בספר החינוך (מצווה ש"ו), הוא כדי לבטא את כיסופנו לקראת חג מתן תורה - שבועות. כאשר אדם מחכה לתאריך מסוים הוא סופר את הימים לקראת האירוע. ארבעים ותשעת הימים שבין חג הפסח לחג השבועות מוגדרים כימי "חול המועד", אך לצערנו ימים אלו התהפכו משמחה לאבל עם האסון הנורא של פטירת עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא שנפטרו מפסח ועד העצרת - שבועות.
מה גרם לפטירתם?
התלמוד במסכת יבמות מסביר את הסיבה לכך: "אמר להם (רבי עקיבא) - חבריכם לא מתו אלא מפני שלא נזהרו זה בכבודו של זה" (ס"ב, ע"ב). קיימת גירסא נוספת המובאת במדרש קהלת: "מפני שעיניהם הייתה צרה זה בתורתו של זה". חז"ל לימדו אותנו שלמעלה מתשע מאות סוגי מיתה בהם נפטרו תלמידיו של רבי עקיבא, הקלה שבהם היא מיתת "נשיקה", והקשה "אסכרה". המהרש"א על אתר מוסיף שזמן פטירתם היה בתקופה היפה בשנה, זמן הממוצע לבריאות וקרוב לרפואה. תקופה ללא קור וללא חמסין שלא יאמרו מסיבות רפואיות נפטרו. שואלים אנשי המחשבה וכי על עוון כזה מקבלים עונש מיתה?
וממשיכה הגמרא לספר לנו שלאחר פטירתם היה העולם שמם מבחינה רוחנית. רבי עקיבא גדול התנאים הסתובב לחפש תלמידים כדי שיהיה למי להעביר את התורה לדורות הבאים. הוא הגיע לרבותינו שבדרום, ומצא שם חמישה תלמידים, ומי הם היו? רבי שמעון בר-יוחאי, רבי מאיר, רבי נחמיה, רבי יהודה ורבי יוסי. הם היו הגרעין החדש של ישיבת רבי עקיבא. בכנס הפתיחה של הישיבה אמר להם רבי עקיבא: "הראשונים לא מתו אלא מפני שהייתה עיניהם צרה זה בתורתו של זה, אתם לא תהיו כן. מיד עמדו ומלאו את הארץ תורה".
מה היה המועד שבו נפתחה ישיבתו החדשה של רבי עקיבא? בי"ח אייר - ל"ג בעומר. כלומר, היום שבו היה מתן תורה מחדש היה ל"ג בעומר (בשם החיד"א). על כך שמעתי רעיון יפה, בתהילים נאמר: "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם" (תהילים ס"ח, י"ט). - שב"י ראשי תיבות - רבי שמעון בר יוחאי. מלמדים אותנו חכמי הקבלה שהרי פסוק זה נאמר על משה מנהיג האומה בעלייתו למרום להביא תורה לעם ישראל. נרמז כאן גם שמו של רשב"י, כי רשב"י הוא משורש נשמתו של משה, ומשה הוא שהביא את התורה משמים ולימד את העם תורה שבכתב - תורת הנגלה, ורשב"י הביא לעם ישראל את תורת הנסתר - הזוהר הקדוש. הזמן שניתן לו לגלות את סתרי התורה היה יום פטירתו י"ח אייר - ל"ג בעומר. ביאור האותיות ל"ג - אותיות גילוי לגלות את נפלאות התורה "גל עיני ואביטה נפלאות תורתך" (תהילים קי"ט, י"ח).
ל"ג בעומר איננו רק יום הילולא של רשב"י, הוא גם חגה של תורת הסוד - תורתו של רשב"י - תורה ההולכת ומתפשטת וכול עם ישראל היונק מקדושתה מתאחד עימה באהבה ומצפה לגאולה הקרובה במהרה.
