זהו. לכאורה עברנו את סכנת הקורונה האיומה. מנהיג האומה ודובריו ממשרד הבריאות, דיווחו לעם המבוהל בישראל כי מגיפת הקורונה עלולה לגרום למעלה מעשרת אלפים נפטרים (שמשום מה נקראו מתים - להרבות את תחושת מלאך המוות הקוטל ללא רחמים).
הפניקה נשמעה בקולו של מנכ"ל משרד הבריאות, ואילו מראהו של האיש הסבור שהתנחל לנצח ברחוב בלפור, נראה רע. רע מאוד. ברור שהוא לא ישן הרבה בלילות, טרוד ועסוק בהצלת העם. אבל לעתים זויות פיו נטו לצד וחששתי שהוא עומד בפני אירוע מוחי. לשמחת כולנו, הסתבר לי מהר מאוד שהוא חזר לכוחו ומרצו הידועים, וזמם מזימות שהחל לבשל עוד בספטמבר 2019 עם האיש שחשבנו שהוא שיא היושר והיושרה - הרמטכ"ל לשעברת הח"כ הטרי בשם בנימין גנץ.
אין ספק שירום הודו הוא מלך, או בעצם קיסר האשפים והלהטטונים. ראו איך רשימה בת 13-14 חברים הופכת לפתע למי שמכופף את הוד מעלתו וחותם על הסכמים בהם המספר המכובד של עריקי כחול לבן זוכים כמעט כולם בתיקים בממשלה המדהימה בעלת 36 שרים בעלי לשכות ועוזרים/ות, ומכונית ונהג צמוד. לכך נוספים עוד סגני שרים במספר שטרם הוחלט עליו וראשות ועדות עם טירונים הנוהגים כמו רס"ר בתפקידו החדש, הצועק ואינו מבין מאומה מנוהלי ההליכים בוועדת כנסת. כולם דוברים בשם הדמוקרטיה ואינם מבינים כיצד התרגיל המלוכלך הוא מעשה מכוער הפוגע במונח דמוקרטיה ובינה לבין הליך דמוקרטי אין ולא כלום.
כצופה מהצד הנוחת מהמאדים, כל הסיפור היה תמוה עד משעשע. אבל אני אינני צופה מהצד. אני ישראלית מבוגרת, שלא זאת בלבד שכפו עלי עוצר לתקופה שהבריטים לא חלמו לעשות מעולם, אלא גם אסרו על ילדי, ובוודאי נכדי וניני להיפגש עמי. בפעילותי היומיומית אני מנועה מלהצטרף ולעזור במקלטים לנשים וילדיהם, כי מפאת גילי אסור לי לבקר ולשחק עם הילדים או להקריא להם סיפורים מתוך רצון להגן עלי!!!
אז בבקשה מכם מקבלי ההחלטות, נא לא לדאוג לבריאותי ולמעשי, והאם אני בסיכון. כל העם ראה בנכונותכם לוותר על בני גילי והצעירים ממני. אנחנו הקרובים לסוף הדרך יכולים, ברוב המקרים, לקבוע מה אנו רוצים והאם בכוונתנו להתנדב, ללכת לקנות בחנות או בבית מרקחת, ולסור לקופת חולים כאשר איננו מרגישים טוב. אני ובני דורי, נחיה כפי שקצב לנו מי שקוצב אריכות ימים.
הסיכון הגבוה ביותר
אבל כל כך דאגתם לשלומנו בבתים ששכחתם שרבים מחברי ובני גילי מתגוררים בבתי הורים. כאשר היה המקרה הראשון של חולה שנפטר ב"נופים" בירושלים התיישבתי וכתבתי כתבה בנדון. כאשר הכתבה התפרסמה, כבר היו שלושה נפטרים מאותו בניין. דרשתי שתתחילו לבדוק את הצוותים והחולים בכל בתי ההורים בארץ. התרעתי קבל עם ועדה כי אתם מפקירים את זקנות וזקני התושבים הוותיקים שבחרו לחיות בצוותא, בבתים שהפכו למלכודת מוות.
ואכן, עוד ועוד בתי הורים תבעו את ליטרת הבשר שלהם. ואתם, באטימות מפחידה המשכתם בשלכם ודיברתם על האפשרות שלא תתנו להם מכשירי הנשמה אם יגיעו למחלקה בבית חולים. האסוציאציות של האנשים שדנו לימין או לשמאל, לחיים או למוות, הושמעה בראש חוצות, מפיהם של פרופסורים מכובדים בכל תוכניות הטלוויזיה.
לאחרונה אינכם מפרסמים כמה דיירי ודיירות בתי הורים הלכו לעולם כי הזנחתם אותם ולא שלחתם לבדוק בכל בתי ההורים כפי שההיגיון היה מחייב. ידעתם שאוכלוסייה זו היא אוכלוסייה בסיכון הגבוה ביותר. לפני מספר שבועות פרסמתם ששליש מהנפטרים הם דיירי בתי ההורים ולאחרונה הפסקתם לפרסם נתון זה.
עכשיו ברצוני לפנות לנושא החינוך המדורג. מחצית ילדי גן או כתה א-ב מתחילים ללכת לבית הספר או לגן. ולחצי שבוע בלבד וללא צהרונים, או ייתכן שימצאו צהרונים שישמחו למלא אחר כל דרישות משרד הבריאות והחינוך.
דבר מוזר נוסף ומשונה הוא ההבדל המשמעותי שמסרו נציגי חברה קדישא לגבי נפטרי מחלת הקורונה ונציגי משרד הבריאות. מי נותן לנו את נתוני האמת, שבהם אתם מזינים אותנו השכם והערב? אפוא ההתייעצות עם ההורים? כמה הורים, בעיקר אימהות, או ליתר דיוק רוב האימהות, תשארנה בבית במחצית השבוע ולא תוכלנה לעבוד יותר ממספר שעות ביום באותם הימים שהן מלוות את ילדיהן לבית הספר ולגן. רובן, תקלוטנה מהר מאוד שעדיף להישאר בבית. גם במחיר פיטוריהן.
סיפור אימים
אולם קיימת כאן בעיה: חלק ניכר מהגננות, סייעות, מורות, פקידות, מנהלות חשבון, רו"ח, זבניות או בעלות עסקים קטנים - הן אימהות לילדים צעירים ואפילו לתינוקות, ואפילו רופאות, רוקחות, רופאות שיניים, סייעות ועוד ועוד מקצועות נדרשים. איך יתארגן המשק שעה שנשים תוכלנה לעבוד חלקיקי משרות?
לבסוף, לאחרונה ראיתי מחקר המתריע כי גם ילדים קטנים עלולים לחלות בקורונה. ואם מחקר זה מארה"ב נכון, מדוע משחקים ברולטה רוסית דווקא בתינוקות ובילדים הכי צעירים? אין לי ספק כלל כי אילו היו נשים רבות בין מקבלי ההחלטות היה כל סיפור האימים הזה שטרם הסתיים, נראה אחרת לגמרי.