מספר המתים מן הקורונה בעיר לימה, בירת פרו, הוכפל ומתקרב לזה של החודש הקשה ביותר בפריז. מספרם בעיר מאנאוס, עמוק באזור האמזונס של ברזיל, עלה פי שלושה. בעיר הנמל גואיאקול שבאקוודור הגיע מספר המתים בחודש הגרוע ביותר לפי חמישה מאשר אשתקד. בעוד באירופה ובארה"ב גל הקורונה הולך ודועך, בדרום אמריקה הוא עדיין הרסני – מעלה ניתוח של ניו-יורק טיימס.
בערי ברזיל נחפרים קברי ענק, ומאות מתושבי אקוודור עדיין מחפשים את גופות קרוביהם שאושפזו ולא שבו. המשבר ביבשת מתחולל הרחק מעיני התקשורת העולמית, תחת ממשלות שאינן רוצות או אינן מסוגלות למסור את הנתונים המלאים. הקורונה בדרום אמריקה חמורה במיוחד, בשל בתי חולים הסובלים ממצוקת כוח אדם, מערכות תומכות חלשות וכלכלות במצוקה, עם הרבה פחות משאבים מאשר בארה"ב ובאירופה.
הכבישים הבין-עירוניים בפרו מוצפים בגל של פליטים העוזבים את איזורי הכפר לאחר שמשרותיהם נעלמו. רבבות פליטים מוונצואלה אולצו לשוב למולדתם ההרוסה, משום שהמשרות במדינות השכנות הפכו ליקרות ערך. ברזיל ואקוודור קיצצו בצורה קשה בתקציבי הבריאות שלהן ערב המגיפה, וכעת שיעורי התמותה בהן הם הגבוהים ביותר ביבשת. פקידים מותשים באקוודור, פרו וברזיל מספרים כיצד לא יכלו להשיג בדיקות וציוד רפואי, משום שהמדינות העשירות הקדימו אותם. סין, אשר העניקה למדינות האזור הלוואות ענק במשבר הפיננסי של 2008, שיגרה הפעם רק משלוחים מעטים של ציוד מגן ובדיקות.
למבוכה מוסיפה ההתפשטות הבלתי-ברורה של הקורונה. צ'ילה העשירה כמעט ולא נפגעה – אך כך גם פרגוואי הענייה. ממשלת פרו הגיבה במהירות עם סגר נוקשה, אבל שיעורי התמותה זינקו – כמו בברזיל ומקסיקו, שמנהיגיהן זלזלו באיום. ממשלת מקסיקו מסתירה מאות וכנראה אלפי קורבנות במקסיקו סיטי. המניין הרשמי בברזיל עומד על קרוב ל-12,000, אך הנשיא חאיר בולסונארו ממשיך להתנער מאחריות ולהתנגד לריחוק חברתי; אין ספק שמספר המתים במדינה גבוה בהרבה, קובע הטיימס.
כאמור, הנגיף היכה בעוצמה רבה בעיר החמה והלחה מאנאוס, בת 2 מיליון תושבים עמוק ביער הגשם של האמזונס. בחודש שעבר היו בה 2,800 מתים, פי שלושה מהממוצע הרב-שנתי לחודש זה. הגידול דומה לזה שנרשם במדריד בשיא ההתפרצות שם, בין אמצע מארס לאמצע אפריל. העיר מתקשה להשיג את הציוד הרפואי הנחוץ ואינה מקבלת סיוע מן הממשלה, אומר בדמעות ראש העירייה, ארתור נטו. העברת הציוד מסובכת במיוחד בשל מיעוט הכבישים באיזור, כך שיש להישען על תובלה אווירית או דרך האמזונס.
בתי הקברות של מאנאוס עולים על גדותיהם, והקברנים טומנים שלושה ארונות זה על גבי זה בקברי ענק. בתי החולים מתמוטטים תחת העומס, והגופות נערמות במסדרונות. ברחבי העיר מנסים אמבולנסים לאסוף את גופותיהם של מי שלא הגיעו לבתי החולים ומתו בבתיהם. המשבר בעיר מעורר דאגה לגבי גורלם של מאות קבוצות של ילידים החיים ביער שסביבה, להם כמעט ואין שירותי בריאות ולכן הם עלולים להציף את העיר מחדש בנגיף כאשר יגיעו אליה לקבל טיפול.
התגובה הכאוטית של ברזיל למשבר עומדת בניגוד חריף לזו של שכנתה פרו, מציין הטיימס. הנשיא מרטין ויזקרה היה מן הראשונים ביבשת להורות על סגר, ושלח לרחובות את המשטרה והצבא כדי לאכוף אותו. שנים של מדיניות כלכלית זהירה אפשרו למדינה להעניק את חבילת הסיוע המשמעותית ביותר בדרום אמריקה, כולל מזומן והלוואות בתנאים נוחים שנועדו לסייע לאזרחים להישאר בבית.
ואולם, הנגיף המשיך להשתולל ברחבי פרו. בית חולים אחד נאלץ בשבוע שעבר לערום את הגופות מחוצה לו; אחרים נאלצו לטפל בחולים בחצרותיהם בשל מחסור במיטות. במחוז לורטו שליד האמזונס מתו החולים בקצב של אחד לשעה, בשל מחסור קשה בבלוני חמצן. מספר המתים בבירה לימה הגיע בחודש שעבר ל-6,200 – כפול מן הממוצע.
באקוודור ממשיכים חיילים לסייר ברחובות גואיאקול, לאחר שהקורונה הביאה לגל תמותה בשיעור גבוה פי חמישה מן הממוצע – זהה לשיא ההתפרצות בניו-יורק. השירותים בעיר קרסו במשך שבועיים, והתושבים נאלצו להותיר את הגופות ברחובות במשך ימים או לקבור אותן בארונות קרטון. שיעור התמותה יורד והממשלה מנסה לפתוח מחדש את הכלכלה, אבל נכון לעכשיו – רק שתיים מבין 221 הערים במדינה החלו לעשות זאת.
