משה בר סימן, מי שהפך לפנים של המשבר ואשר ניצח עליו ביד רמה, סופג המון ביקורות לצד תשבוחות אינסופיות. אין ספק כי הוא טיפל במשבר ביד חזקה ובזרוע נטויה ושיבר כמעט לחלוטין את העקומה, אך כעת ענו עומדים לאבד אותו. ל
ממשלה החדשה יש לעשות כל שביכולתה על-מנת שימשיך מלאכתו נאמנה ויישאר בראש משרד הבריאות. אחרי הכל, הוא נכס אסטרטגי רב מן המעלה הראשונה למדינה.
בישראל אוהבים להמליך מלכים ואז לערוף את ראשם. גל של אהדה סוחף גל של קנאה ורצון לרשת את ההילה והתהילה. במפלגת העבודה שיכללו את הרעיון הזה לכדי שלמות. עכשיו הגיע תורו של
משה בר סימן טוב - הפנים של המשבר ומי שניצח עליו ביד רמה עד לשיטוח מוחלט של העקומה והבאת העם לארץ המובטחת.
אין עוררין על כך שהמדיניות שלו הצילה אותנו מזוועות הנגיף. פרופסור יורם לס, מי שהיה בעבר מנכ"ל משרד הבריאות, יכול לשאת עיניו מעבר לים, למשל לממלכה המאוחדת, שם יישמו בתחילה את ההטפות חסרות השחר שלו, ואחרי שחטפו על הראש, הטילו גם הם סגר וביצעו את הלכת בר סימן טוב, או יותר נכון - את המדיניות של רוב העולם; מדינות אשר התמהמהו ואיחרו לשים סגר, קיבלו מנה אחת אפיים. אוי לנו ואבוי לעמנו עם פרופסור לס היה עומד כיום בראש משרד הבריאות.
בידיעות אחרונות פורסמה לאחרונה כתבת פרופיל על בר סימן טוב ובה שורה של בכירים בעבר ובהווה ממערכות הבריאות והאוצר, שרים בממשלה, אנשי מקצוע, מדענים וחוקרים, וציירו אדם רב כישרונות, אך גם עלה מדבריהם של חלקם כי אולי ואפילו לא היה ראוי שיטפל במשבר. אין לי מושג אם מדובר בחמדנות לכיסאו, או בקנאה, או שפשוט יש מן האמת בדבריהם, אך מעובדות אי-אפשר להתחמק: בר סימן טוב ראה נכוחה את המציאות, החליט החלטות מהירות ונכונות ולא הניד עפעף בדרכו לשבור לחלוטין את העקומה. נכון, היו שערוריות, במיוחד בנושא הכאוב של בתי האבות, ומן הסתם שיצטרך לתת תשובות על שאלות קשות ונוקבות בנושא זה, אך אף אדם אינו מושלם; וחוץ מזה - הוא האיש שראוי שנסמוך עליו לטפל בגל השני אם חס וחלילה יבוא עלינו לרעה.
כל התשובות נכונות
במהלך המשבר בר סימן טוב אמר שאין לו זמן לחשוב על ועדת החקירה שלבטח תקום עקב הטיפול במגיפה, ביטל במחי יד כל שאלה בנושא וחזר ואמר שאין הוא בכלל מתעסק בזה, אך לאחרונה בראיון לחדשות 12 הוא הודה שידע פחות או יותר מההתחלה כי יכול להיות שהוא יהפוך לשעיר לעזאזל ואף הזהיר את הצוות שלו מיום סגרירי. כעת הוא קבע בדעתו לפרוש.
יש שיגידו כי הוא רוצה לפרוש בשיא, יש שיאמרו כי הוא מקדים תרופה למכה ומתפטר לפני שיולי אדלשטיין יפטר אותו, יש שיסברו כי הוא עושה זאת בגלל הביקורות האינסופיות שקיבל, במיוחד עקב התנגדותו לחזרה מהירה לשגרה - התנגדות נכונה לאחר שמשקללים את הגל השני בקוריאה הדרומית, בסין ובמדינות נוספות. אולי כל התשובות נכונות - העיתוי מתאים לכולן - ואולי רב הנסתר על הגלוי; אך בכל צורה שבה נסתכל על זה, הפסדנו את האדם שצריך וחייב להמשיך לטפל במשבר, אשר עדיין לא עבר מאיתנו.
אנו עומדים בפני צומת, כמו בר סימן טוב, וצריכים לשאול את עצמנו טוב טוב מי אנו רוצים שיעמוד בפני גל שני; בר סימן טוב, או שמא אדם כמו פרופסור לס, חס וחלילה. התשובה ידועה מראש. יש לעשות כל שניתן על-מנת שהראשון ימשיך במלאכתו נאמנה.
כולי תקווה שיימלך בדעתו, ישקול בשנית את העזיבה המתוכננת בכובד ראש, ולבסוף יישאר בתפקידו. ניתן לעשות זאת: אם נתניהו, אדלשטיין ו
בני גנץ יבקשו ממנו ביחד להישאר, יפעילו עליו לחץ מתון ויכירו לו תודה קבל עם ועדה - ניסיונותיהם יוכלו להניב פירות ואולי הוא יתרצה. בסופו של דבר, הוא נכס אסטרטגי רב מן המעלה הראשונה להמשך הטיפול במשבר בפרט ולמדינה בכלל.
