X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - לפעול או לגעול, ענבה, הבלתי-טובעת, סיכולים, מהומה אדירה ובין מכשירים קורנים "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, שמחה ואושר לכולנו
▪  ▪  ▪
סיכון גבוה לסרטן [צילום: AP]

יש ממשלה
אחרי שלושה ניסיונות והריון מתמשך, הוקמה ממשלה 'פאריטטית'. כלומר, בלי קשר לגודלם, יש לשני גושים אותו הייצוג ליד שולחן הממשלה. בעידן של בידוד חברתי, מעניין היכן ימצאו אולם כה גדול להכיל את 34 השרים, את מזכיר הממשלה, את היועץ המשפטי, את צוותי השרים ואת הצוות, שמלווה את ישיבות הממשלה.
ממשלה גדולה מדי, אך מנגד נפטרנו משתי צרות איומות: סיבוב רביעי של בחירות והרבה גרוע מזה - ממשלה, שתפוסה בגרונה ובעוד מקומות עדינים על-ידי המחבלים בחליפות מהרשימה המשותפת. מעניין האם הפשרה, שהמלצתי עליה כבר אחרי הסיבוב, תעבוד.
ובהזדמנות זו, הנה שירו של שאול נגר, ידידי:
מֶמְשָׁלָה רַבַּת שָׂרִים
מִי שֶׁמּוּכָן לִהְיוֹת שַׂר בְּלִי תִּיק,
בְּלִי שִׁיק, בִּלְתִּי מַזִּיק,
וְגַם כֵּן לֹא מְדַבֵּר כָּל בֹּקֶר
עַל בִּטָּחוֹן שׁוֹטֵף - שֶׁיָּקוּם
(מתוך "איש לא קם", יוסי בנאי)
מֶמְשָׁלָה דּוּ-רָאשִׁית וְשָׁרִים כֹּה רַבִּים
שֶׁתִּצְרֹךְ וְתִגְזֹל עוֹד וָעוֹד מַשְׁאַבִּים,
כְּמוֹ אֶתְנָן שֶׁל קוֹרוֹנָה לָעָם בְּצִיּוֹן
וּמְחִיר תַּחְלוּפָה שֶׁתָּבוֹא בַּחֶצְיוֹן.
הַשָּׂרִים בָּהּ רַבִּים, לְשָׁכוֹת, כִּבּוּדִים,
הַמִּבְנֶה מְסֹעָף, מִשְׂרָדִים רְבוּדִים,
וַאֲנִי הָאֶזְרָח נֶאֱנַק תַּחַת עֹל
וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי אֵיךְ לִפְעֹל אוֹ לִגְעֹל.
מִבְּחִירוֹת בַּשְּׁלִישִׁית הֵן כֻּלָּם עֲיֵפִים
וְעַתָּה הֵם סָרִים וְרַבִּים זְעֵפִים,
הַאֻמְנָם נִגָּאֵל וּמָשִׁיחַ יָבוֹא
אוֹ שֶׁמָּא זוֹ רַק הַתְחָלַת הַמָּבוֹא?
וְכֵיצַד עֲבוֹדָה נְאַתְחֵל לְכֻלָּם
וּבִשְׁלַל מִקְצוֹעוֹת כַּנָּהוּג בָּעוֹלָם?
מִי יִתֵּן רַק מָזוֹר לְאַרְצִי הַשְּׁסוּעָה
אֲחוּזַת הַתְּזָזִית וְנִבְצֶרֶת תְּנוּעָה?
פרי התפוד
לפני עשרים שנה בדיוק, הזמינו אותנו זוג אמריקנים-יהודיים, חברינו, שבאו לביקורם הראשון בארץ הקודש, לרגל בת-המצווה של בתם, לחגוג את סיום סיורם המוצלח במסעדה בעיר העתיקה, שהגישה מטעמים מירקות ומפירות, שעלו על שולחן דוד מלכנו.
עגבניות, חצילים ו-תפודים (תפוחי-אדמה) לא נכללו בתפריט, שהרי עגבניות ותפודים הגיעו לאירופה רק כמאה שנה אחרי גילוי אמריקה; וחצילים - הגיעו מאסיה לאירופה לא לפני שנת 1500 לספירת הנוצרים, אם כי כבר במאה העשירית לספירת הנוצרים דנו רבנים האם הנם פירות, או ירקות, ופסקו שהנם ירקות. דרך אגב, לפני כשלוש שנים נמצא בחפירות בעיר דוד בירושלים בור אשפה מהתקופה המוסלמית הקדומה (750-940 לספירת הנוצרים), ובו זרעי חציל.
מקור התפוד בהרי האנדים בדרום אמריקה. האינקה תִרבתו את הצמח לפני 10,000-7,000 שנה. באמצע המאה השש-עשרה הביאוהו הספרדים לאירופה, וכמה עשרות שנים אחר כך, נמצא במושבות הספרדיות באמריקה כצמח מאכל מרכזי.
במאה השבע-עשרה גדלו תפודים בגני אצילים, באוניברסיטאות ובמנזרים באירופה, ונחשבו לצמחים נדירים ואקזוטיים. אִקלומם באירופה היה קשה, ובתחילה נמנעו מלאוכלם (בגלל תכולה גבוהה של הרעל סולאנין, שמצויה בתפוד חי). עד תחילת המאה התשע-עשרה היו אזורים בצרפת, שבהם נחשב כמזון לחזירים בלבד ולא כמאכל אדם.
תפודים נקלטו באירופה בתחילה כמזון פשוט ומונע רעב, ובארצות מסוימות הפכו למזון בסיסי. תפוד מייצר יותר מזון ליחידת שטח יותר מכל גידול אחר; ולכן, הועדף על פני גידולים אחרים. עד המאה התשע-עשרה, הפך למצרך מזון אירופי מקומי ולמאכל לאומי בארצות רבות.
התפוד הגיע לצפון אמריקה רק בשנת 1620. גידולו המסחרי הרציני החל רק כמאה שנה אחר כך, בניו אינגלנד. עם הגירת האירים, באמצע המאה התשע-עשרה (בעקבות הרעב באירלנד, שגרמה מחלת כימשון בתפודים), גדל הביקוש האמריקני בצורה דרמטית, וגידול תפודים התפתח סביב מרכזי המהגרים האיריים.
תפודים הנם אוכל בסיסי בכל רחבי העולם, שבו יש כ-14,000 זני תפודים (ומהם כשלושת אלפים בדרום אמריקה), והם גידול המזון החשוב ביותר בעולם אחרי חיטה, אורז ותירס. פקידי הברון דה רוטשילד העלו את התפודים ארצה, בסוף המאה התשע-עשרה. "האיכר הצעיר", עיתון חקלאי באותה התקופה, דיווח בשנת 1896 על מגפת כימשון בתפודים בראשון-לציון ובמקווה-ישראל.
פעם הפתיעה אותי אשתי, והראתה לי פרי של תפוד, שדמה מאוד לעגבניית שרי. החלטתי, שעליי למוצאו שוב, ולצלמו. דווקא עכשיו, בסוף עונת תפודי האביב, סברה זוגתי, גדלים הסיכויים למצוא את הפרי. ואכן, בשדות תפודים במזרח כפר-סבא מצאנו, בעזרתה הרבה, מעט פירות, שהסכימו להצטלם.
בוטנאים מגדירים את פרי התפוד כענבה בעלת שתי מגוּרוֹת. גודלו כעגבניית שרי. זרעו נראה כמו זרע פלפל, או עגבנייה, אך קטן מהם. כשהפרי מבשיל הוא מאדים (כמו עגבנייה). אנחנו אוכלים, בשיטות שונות של בישול, את פקעות התפוד, שגדלות מתחת לפני הקרקע. חקלאים זורעים אותן, כדי לקבל צמחים חדשים. לפרי התפוד אין כיום חשיבות מסחרית, אלא לצורך טיפוח זנים חדשים ולהשבחתם.
מצאו את נוואדה
שתי חברות אזרחיות אמריקניות מצאו בתחילת החודש את שברי הספינה נוואדה (BB36) של חיל-הים האמריקני, שהוטבעה בשנת 1948, יותר מחמישה ק"מ מתחת לפני הים, וכ-120 ק"מ דרומית-מערבית להונולולו שבהוואי.
נוואדה, שכונתה, 'הבלתי-טובעת', התגברה על טילי טורפדו ועל הפצצות במלחמת העולם השנייה ועל שני ניסויים גרעיניים אחריה. היא הושקה בשנת 1916, וסייעה לבריטניה במלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה שייטה בכל העולם, הושבחה, והגיעה לפרל הרבור. בשבעה בדצמבר 1941 פגעו בה טורפדו יפני וכמה פצצות בגל ההתקפה הראשון של היפנים.
מיד אחרי ההפצצה יצאה מהנמל, אך נפגעה בגל השני של התקפת היפנים, וצוותה העלה אותה על החוף, כדי שלא תטבע. נוואדה תוקנה, והפליגה באפריל 1942 בכוחות עצמה לחוף המערבי של ארצות-הברית. שם תוקנה ושופצה משך כשנה. היא חזרה לשירות מבצעי בקרב על האיים האלאוטיים (מאי 1943), והועברה לאוקיינוס האטלנטי, כדי להשתתף בנחיתה בנורמנדיה (יוני 1944). משם נשלחה למבצע 'דרגון' - הנחיתה בטולון, שבחוף הדרומי של צרפת, בים התיכון.
נוואדה חזרה לאוקיינוס השקט, והשתתפה בקרבות על איוו ג'ימה ועל אוקינאווה בשנת 1945. בקרב על אוקינאווה נפגעה מאש ארטילרית וממטוס קמיקזה יפני, למרות זאת, השתתפה בהכנות לפלישה האמריקנית ליפן, שלא בוצעה עקב כניעת יפן בחמישה באוגוסט.
אחרי המלחמה הוצאה משירות קרבי, והפכה לספינת מטרה בניסויים האטומיים האמריקניים באי ביקיני בשנת 1946. היא זוהמה בקרינה, אך לא טבעה, והוצאה משירות חיל-הים האמריקני באוגוסט 1946. שנתיים אחר כך, נגררה נוואדה לים ליד הוואי, והייתה מטרה לאימוני תותחנות של ספינות חיל-הים, אך לא טבעה, עד שמטוס שיגר אליה טורפדו. חיל-הים ידע בערך איפה הוטבעה נוואדה, אך לא היכן היא מונחת. בתחילת החודש התגלה מקומה, שרידיה צולמו, ועקב מגיפת קורונה טרם חילצו אותה מן הים.
צוֹאת לשונם
גזענות צרופה זועקת משיח הקוזאקים הנגזלים של השמאל נוכח הסיכוי, שתוקם ממשלה חדשה, ותיקי שרים יינתנו לשרי הליכוד. הנאורים - רק בעיני עצמם - בתמיכת ביטאונם, 'הארץ', שהוא עיתון לאנשים חושבניים, מנבלים את פיותיהם ואת מקלדותיהם בזוהמה גזענית, כהרגלם. כבר מזמן כינה זאת המשורר אורי צבי גרינברג, "צוֹאת לשונם".
האלימות הלשונית של השמאל הישראלי החלה מזמן. תסכולם גבר מאוד לפני 43 שנה בדיוק, כשב-17 במאי 1977 נשמט מידיהם הגה השלטון, והתברר, כי העם חצוי, ויש בו רוב לימין. מאז רק פעמיים הצליחו אנשי השמאל (יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק) לשלוט, ולא-מעט בגלל שטויות, שעולל לעצמו הימין. גם שלוש מערכות בחירות בשנה החולפת לא שכנעו את הקוזאקים הנגזלים, שהעם אינו רוצה בהם. למרות שהם מתיימרים להיות "מגיני הדמוקרטיה", אין להם כבוד להחלטות העם, ואינם מוכנים לכבדן (כדברי הבולשוויק הזקן יצחק בן-אהרן במאי 1977). "מגיני הדמוקרטיה" שואפים להחליף את העם, ובעיקר, לשלוט באמצעות חבורת השופטים האקטיוויסטיים בבית המשפט העליון, שהנה חוד החנית בשלילת ריבונות העם על מדינת ישראל.
עכשיו, כשבנימין נתניהו הצליח להרכיב ממשלה פריטטית, יצאו הנאורים רק בעיני עצמם למתקפות שיסוי (בעיקר, ברשתות החברתיות) גזעניות ואישיות נגד כמעט כל מזרחי, שהוצע לו תפקיד שר. עיינו, לדוגמה, בערכים דוד אמסלם ומירי רגב. זאת, בנוסף לגזענות, שנוטפת מדבריהם מאז ומתמיד ("בבונים", "ילידים" ועוד פניני זוהמה).
במצב הכי מסוכן נמצא, לדעתי, אמיר אוחנה, שיהיה שר לביטחון פנים. אוחנה כבר הוזהר, שבכירי המשטרה אינם חפצים בו. הוא צריך לזכור, כי בכירי המשטרה כבר סיכלו כמה וכמה מינויים של "בלתי-רצויים" לשר המשטרה/לביטחון פנים. כזכור, הם 'תפרו' לרפאל איתן, לאביגדור קהלני (וזכור לטוב השופט עודד אליגון, שקרע את כולם בצחוק בפסק-דין, שדחה את התביעה נגדו) ולגל הירש תיקים, ונפטרו מהצרה, שמישהו זר, בלתי-רצוי ונמרץ יתחיל לפתוח את מאות תיבות הפנדורה, שמסודרות בערימות גדולות במטה הארצי בשיח' גראח, ויעשה סדר בגוף החולה אנוש והבלתי-מתפקד. חס וחלילה, הוא יטהר את המשטרה, וישבית את תפקודה כארגון של פשע מאורגן, המאיים על שלום הציבור - בחסות הפרקליטות ובתי-המשפט.
בלאגן בוויסקונסין
בית המשפט העליון של ויסקונסין ביטל בשבוע שעבר את הוראת טוני אֶוֶרס, המושל הדמוקרטי של המדינה, על הגבלות תנועה עקב מגיפת קורונה, ויצר מהומה אדירה במדינה. איש אינו יודע כעת מה מותר ומה אסור. בית המשפט השמרני קיבל את החלטתו ברוב של ארבעה שופטים נגד שלושה, אחר שהמושל והאופוזיציה הרפובליקנית לא הגיעו להסכמה בדבר הפעולות הנדרשות. לדעת בית המשפט, חרג המושל מסמכויותיו כשהורה על סגר ועל בידוד. זה התקדים הראשון בארצות-הברית לביטול הוראות בידוד וסגר במגיפה הנוכחית.
את התביעה הגישו ראשי הרפובליקנים באסיפה של ויסקונסין, שטענו, כי המושל אינו יכול להאריך ללא-סוף את הסגר, ללא הסכמת חברי האסיפה. אוֶרס האריך את צו הסגר כמה פעמים, עד 25 במאי. עתה הוא ייאלץ להיכנס למשא-ומתן ארוך ומייגע עם הרפובליקנים על הוראות חדשות, גם בגלל חששו שמדינתו תהפוך לתוהו-ובוהו, שיגביר את ההידבקות בנגיף Covid-19. כבר כעת מושך אליו החופש בוויסקונסין אזרחים מהמדינות השכנות (ובעיקר - מאילינוי).
החלטת בית המשפט העליון בוויסקונסין משקפת את חילוקי-הדעות היסודיים בארצות-הברית בין חסידי חופש מוחלט לפרט לבין הסבורים, כי המדינה יכולה לאכוף הגבלות להצלת חיים. כך, היה משך שנים עד שאושרה החובה לחגור חגורות בטיחות ועד שאושר החוק, שחייב אופנוענים לחבוש קסדה. כמו-כן, היא משקפת את העימות בין מחוקקים לבין הממשל - בעיקר, כשהמושל ניצב מול מחוקקים לעומתיים.
טייסי-קרב וסרטן
הידיעה, שפרסמתי השבוע על שיעור גדול מאוד של אירועי סרטן (56 אחוזים) בקרב טייסי-קרב, שמצא סקר של אגודת טייסי-הקרב של עמק הנהר האדום האמריקנית, אינה צריך להפתיע, כיוון שטייסי-קרב דחוסים בתא צפוף בין מכשירים קורנים. הנושא ידוע לחיל-האוויר האמריקני, שחוקר מופעי סרטן בקרב טייסים משוחררים מאז שנת 1977.
הסקר צריך להדליק נורות אדומות בצבא, בחיל הנחתים ובחיל-הים האמריקניים, אך לא רק בהם ולא רק בארצות-הברית. יש עוד הרבה לוחמים, שסביבתם גדושה במכשירים קורנים. ויש גם עובדי מעבדות, שמתחזקים את המכשירים הקורנים. ומה עם מכשירי-קשר - האם הם בטוחים?!
בארצות הברית הוכנס בית הנבחרים (הקונגרס) לעבי הקורה. מי ידאג לברר את הנושאים הללו פה, אצלנו? לצערי, בפרשת הצלילות בנחל קישון למדנו, שהמריחה והחיפוי יגיעו לשיאים אדירים של יצירתיות.

תאריך:  18/05/2020   |   עודכן:  18/05/2020
+בוטלה חובת מסכות בכיתות ובמרחב ציבורי
01:10 19/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

בשל גל החום הכבד הודיע משרד הבריאות כי עד ליום ראשון לא תחול חובת עטיית מסיכה לתלמידים השוהים בבית הספר וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות

חובה רק בהתקהלות [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+ארגון המורים: השנה תסתיים ב-20 ביוני
22:14 18/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים הודיע כי שנת הלימודים תסתיים מבחינת מורי הארגון במועד הרגיל, ללא תוספת ימי עבודה, בניגוד למתכונת תוספת הימים שעליה הסכימה הסתדרות המורים  ▪  "קשה לרצות את כל הציבור, ואני מקווה שגם התקופה הזאת תעבור מהר - כי לא נותר עוד הרבה זמן עד סוף שנת הלימודים, ב-20 ביוני"

רן ארז. אבוהב סייע מול באב"ד [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
יפה בן דוד. ההסתדרות הסכימה להחזיר ימים
+אדלשטיין: נשקיע את כל המשאבים להיערכות לגל השני
18:36 18/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

שר הבריאות הצהיר כי בכוונתו להשקיע משאבים רבים בהיערכות מדינת ישראל לגל התחלואה השני בנגיף הקורונה  ▪  "אלחם על כך שמערכת הבריאות תתייצב במקום הראשון בחלוקת העוגה התקציבית"

אדלשטיין בטקס הכניסה למשרד הבריאות
+הערך המוגן והשוויון המעוות של שופטי הבג"ץ
17:59 18/05/20  |  אפרים הלפרין   |   לרשימה המלאה

בג"ץ פסל את המדיניות משרד התרבות אשר ביקש להעדיף אמנים ומוסדות תרבות המתבקשים ומוכנים להופיע ביהודה ושומרון  ▪  היו שם יותר מידי נימוקים פרוצדורליים, ונימוק ערכי אחד, עקרון השוויון, וכמעט הכל פארש, כמעט הכל פול גז בניוטרל

בג"ץ פוסל [צילום: הרשות השופטת]
+בן 64 במצב קשה ממכת חום בנתניה
17:07 18/05/20  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

הוא פונה לבית החולים לניאדו בעיר • שריפה פרצה בשטח פתוח סמוך לכפר אוריה שבשפלת יהודה. 6 מטוסי כיבוי ו-16 צוותים פועלים לכבות את האש, וחוצצים בינה לבתים  ▪  הורים ובתי ספר זועמים על ההנחיה לעטות מסכות: "ביזארית"

הנפגע במחלקת הלם [צילום ארכיון: גרשון אלינסון/פלאש 90]
שגרת קורונה במבשרת ציון [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+הצלחה ראשונית לחיסון לקורונה
16:38 18/05/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

חברת התרופות האמריקנית מודרנה: שמונה בני אדם בריאים קיבלו את החיסון ופיתחו נוגדנים שבלמו את התפשטות הנגיף  ▪  אם הפיתוח יצליח - מקווה שיהיה חיסון בסוף 2020 או בתחילת 2021  ▪  התקדמות גם בפיתוח באוניברסיטת אוקספורד

התקדמות בפיתוח חיסון לקורונה, 18.5.20 / CNBC
ניסוי בחיסון באוקספורד [צילום: AP]
+חברות תעופה נוספות הודיעו על חזרתן לנתב"ג
16:24 18/05/20  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה

בין החברות שחוזרות וויזאייר, אייר בלטיק, אייר קנדה ועוד - מתי כל אחת צפויה לשוב לפעילות?

נתב"ג חוזר לפעילות בהדרגה [צילום: פלאש 90]
+הנשיא ריבלין: על המדינה להיחלץ למען העסקים הקטנים
15:33 18/05/20  |  מירב ארד

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין וראש עיריית ירושלים משה ליאון ביקרו היום, (יום ב', 19.5.20) במרכז הסיוע החדש לבעלי עסקים שנפגעו בתקופת הקורונה בירושלים שהוקם במתחם התחנה, שם ישבו לשיחה עם בעלי עסקים ירושלמיים לאחר מכן המשיכו לאיסוף קפה קר מבית קפה מקומי. הנשיא אמר בביקורו:" על המדינה להיחלץ למען העסקים הקטנים. זו איננה רק החובה המוסרית שלה, אלא גם המפתח להתאוששותו של המשק כולו".

[צילום: נעם מורנו]
+רווחי טמפו צנחו ב-46.8%
14:10 18/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

הרווח הנקי של יצרנית המשקאות עמד על 5.3 מיליון שקל, לעומת רווח של 10.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד  ▪  ירידה נרשמה בהכנסות במגזר הפעילות העיקרי - המשקאות האלכוהוליים - המתבסס על מוצרי הבירה  ▪  הסיבה לירידה: סגירת פאבים ומתחמי פעילות בתחום התרבות והפנאי החל מאמצע מרס

[צילום: יח"צ]
+70% ישלמו על מסע שלא יצא לפולין
13:37 18/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

כ-30% מהמשתתפים שנסיעתם בוטלה (2,599 משתתפים) יידרשו לשלם את מלוא דמי ההשתתפות במשלחת  ▪  כ-40% משתתפים נוספים (3,661 משתתפים) ישלמו דמי ביטול של עד 2,430 שקל שהם כמחצית מעלות ההשתתפות במשלחת  ▪  ועדת החינוך דורשת ממשרד החינוך להחזיר להורים את הכסף ומודיעה כי תפנה בנושא למבקר המדינה

[צילום: יוסי זליגר/פלאש 90]
+הספרייה הלאומית נפתחה לציבור אחרי חודשיים
13:20 18/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

שלוש שעות לאדם, ובהזמנת תור מראש דרך אתר הספרייה  ▪  מערכת זימון התורים תקצה מקום ישיבה ממוספר באופן אוטומטי לכל קורא, כך שאם יתגלה חולה קורונה ניתן יהיה לאתר במדויק את מקום הישיבה שלו

אולם הקריאה בספרייה הלאומית [צילום: יח"צ הספרייה הלאומית]
+האם המסחר בארה"ב יתאושש
13:01 18/05/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

התקווה היא שהחודש שעבר היה תחתית החבית של המשבר שהביאה איתה הקורונה, אך גם התחזיות האופטימיות ביותר מדברות על התאוששות שתימשך חודשים ארוכים - מדווח ניו-יורק טיימס

ניו-יורק בסוף השבוע שעבר [צילום: ג'ון מינצ'ילו, AP]
+משרד הבריאות: מתווה בתי הכנסת לא עבר בהחלטת ממשלה
09:41 18/05/20  |  מירב ארד

משרד הבריאות מבהיר כי בניגוד לפרסומים מתווה בתי הכנסת לא עבר בהחלטת ממשלה. המתווה צפוי לעבור רק בכפוף לאישור הממשלה ולפי כללי התו סגול, הליך שיתקיים בימים הקרובים.


מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נורות אדומות
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
השלטון החיצוני..והאמיתי
שמעון מהצפון  |  18/05/20 14:30
2
בדמוקרטיה שמאלנית לא כולם שוים
בן נאמן  |  18/05/20 17:02
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
רפאל אופק
חרף משבר הקורונה וכלכלתה המתדרדרת ממשיכה אירן בהעשרת אורניום ופיתוח תוכנית הטילים והחלל, כמו גם במאבק עם ארה"ב על השיט במפרץ ובעימות מול ישראל בסוריה. נראה כי נוכח התעצמות המרי האזרחי באירן חושש המשטר האיסלאמי שהפגנת חולשה עלולה להביא לקץ שלטונו ולפיכך הוא מפגין שרירים כלפי אזרחיו והעולם החיצון
איתמר לוין
כמו נגיפים דומים מאותה סדרה, גם הקורונה הנוכחית צפויה להתפשט בקצב איטי בהרבה בקיץ - ואז לחזור בסתיו    מומחי בריאות המצוטטים בוושינגטון פוסט מזהירים, שהימנעות מהקפדה על הכללים למניעת הדבקה - תוריד לטמיון את היתרונות של מזג האוויר החם והלח
עידן יוסף
שר הבריאות היוצא אומר כי היה סבור שהייתה בהלת יתר בזמן ההכנות למשבר    "ברגע שהמנכ"ל שלי אמר שהוא חושש מאוד מעשרת אלפים מתים, צעקתי בתוך ישיבה הממשלה שאני חולק על זה"    ראש הממשלה סירב להתייחס לדיווח שבר סימן טוב ימונה למנכ"ל משרדו
עידן יוסף
הענפים שנפגעו הכי הרבה ממשבר הקורונה: אומנות ובידור, שירותי אירוח ואוכל    נפגעו הכי פחות: מנהל ציבורי, רשויות מקומיות ואספקת חשמל וגז    מנכ"ל הביטוח הלאומי: "נניח על שולחן שר הרווחה הצעה לתיקוני חקיקה"
איתמר לוין
האיחוד נכנס למשבר הקורונה כשהוא מעורער, והמגיפה פגעה ביסודותיו בצורה קשה עוד יותר    אקונומיסט קורא למנהיגיו לפעול באומץ, להיחלץ לעזרת חברותיו ובכך להעלותו על מסלול היציבות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il