שיחה כואבת עם פרשת במדבר

אני מבקש לשוחח שיחה כואבת עם מידע, שנמסר לנו בפרשת ב"מדבר" בפרק ג' פסוק ד': "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא". דבר מות בני אהרון הכהן לא נתחם רק ב-ד' אמות של מתן מידע, שהיו בניו של אהרון הכהן והם מתו. הפרשה מפרטת את הסיבה למותם של שני בני אהרון הכהן, והסיבה לכך, הם חטאו "בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהֹוָה בְּמִדְבַּר סִינַי..". המידע בהמשך הפסוק יכול להתקבל כעונש נוסף שהוטל עליהם. הם לא העמידו דור חדש - "וּבָנִים לֹא-הָיוּ לָהֶם". למעשה המידע על מות בני אהרון - נדב ואביהו - וסיבת המוות, מוזכרת בעוד שלושה מקומות במקרא, בהם מובהר לנו שנדב ואביהוא הומתו, כי הקריבו לפני ה' "אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם". לכן אל מול האש הזרה, שהם מצאו לנכון להשתמש וזאת בניגוד למה שצוו, יצאה האש מאת ה' ואכלה אותם. מקורות נוספים המתארים זאת נמצאים בספר ויקרא פר' ט"ז פס' א', בספר ויקרא פר' י' פס' א ובספר במדבר פר' כ"ו פס' ס"א, כשהדגש במקור האחרון הוא על חטא נוסף, שהתבטא בהתקרבות יתר לאלוהים. קשה לי לקבל, שפסו כל האמצעים החינוכיים כדי להעמיד את בני אהרון, נדב ואביהוא, על שיקול דעתם המוטעה שהיה בו חטא. קשה לי לקבל, שהאמצעי היחידי שנמצא כדי להענישם חייב פגיעה קשה בקדושת חיי האדם - בירי של אש אוכלת חיים - אוכלת חיי אדם. נראה, שגם חז"ל חשו מצוקה קשה אל מול חומרת העונש של קטילת חיי אדם. במדרש ויקרא רבא מובאים שנים עשר הסברים מדוע היה צורך לנקוט בעונש של נטילת חיים והקורא חש את המצוקה בה נתונים המסבירים. אודה, שקשה לי לקבל את הסבר כמו זה של רבי ישמעאל האומר "שנכנסו שתויי יין...". על כל מעידה ריטואלית של כוהן, תהיה המעידה הריטואלית הקשה ביותר, יש להשיב בהסבר חינוכי מעמיק ולא בענישה המוציאה ממעגל החיים את מי שמעד. אגב, מן הראוי לתת את הדעת ששמות כל כך יפים כמו נדב ואביהו יופיעו במהלך ההיסטוריה המקראית פעם נוספת, כשלמרבה הכאב, הם כרוכים בהקשר של חטאים דתיים ולא בנדיבות ואבהות. נדב ואביהו יופיעו פעם נוספת כצמד שמות והפעם של בני ירבעם בן נבט, שמרד ברחבעם בנו של שלמה, וגרם לפילוג הממלכה. הוא ובניו קשורים גם בחטא של הצבת שני עגלי זהב כמקדש דתי, המשמש את הממלכה המורדת במקדש בירושלים (מלכים א', י"ב, 28). מצער שהשם היפה נדב מופיע כמלך שני בממלכת ישראל הצפונית. יש לנו מידע מועט על תקופת מלכותו, שנמשכה שנתיים - "וַיַּעַשׁ הָרַע בְּעֵינֵי יהוה וְהָלֶַך בְּדַרְכֵי אָבִיו" מלכים א' ט"ו 26-27, והוא מצא את מותו בקשר של בעשא בן שבט יששכר. אני מסכם רשימה זו בהבעת צער, ששמות כה יפים כמו נדב ואביהוא הופיעו כאן בלי מטעני נדיבות ואבהות הטמונים בשמותיהם. אני מביע את כאבי, שבפרשת השבוע אנחנו נדרשים לקבל כמובן מעליו נטילת חיי כוהנים, שמעדו במישור הריטואלי, ונעדרת תגובה חינוכית נאותה הנדרשת במקרים כאלו.