נתניהו לא רוצה להיות בוזגלו

כמעט כל אדם עובר בחייו אירוע עוצמתי שמחלק את ציר חייו לשניים: החיים לפני האירוע והחיים לאחר האירוע. בנימין נתניהו עומד לעבור ביום ראשון הקרוב אירוע כזה. כל הסיבות שמנה נתניהו בבקשה לשחרר אותו מהופעה בבית המשפט - פשוט אינן רציניות וחבל להתעכב עליהן. כי נתניהו עומד לעבור ביום ראשון הקרוב טראומה, וממנה - הוא רוצה לברוח כמו מאש. עד היום כתב האישום היה אסופת דפים, ועכשיו על נתניהו להתייצב, ואף לקום ממקום מושבו, לכבוד מי שידונו בגורלו ובכוחם לשלוח אותו לבית הסוהר. התמונות מהאירוע הטראומטי הזה ייצרבו בזיכרון הציבורי והפרטי כחוויה מכוננת ממש. העובדה שנתניהו יעמוד שם עם נאשמים נוספים - רק ממחישה את עוצמתו המשפילה של בוזגלו. כי זהו יומו הגדול של בוזגלו. והאוהדים של נתניהו במאות אלפיהם - איך הם יעמדו בהשפלה הזו של המנהיג? כי נתניהו הרי הוא מן המנהיגים שראוי להקריב לכבודם מנחה וקורבנות. אתה שובר את הראש איך נתניהו הגיע לרגע הקשה הזה, ומבין שמשהו כאן לא עבד. מבחינה זו - נתניהו הוא אכזבה. כי תמיד היה נדמה שהוא חושב קילומטרים קדימה, והנה אפו נתקל בקיר זכוכית. האם יעמדו לנתניהו כוחות הנפש לצלוח את החוויה המשפילה הזו? אין לו ברירה. אבל המרירות שתצטבר כתוצאה מכך בקיבתו של ראש הממשלה - עלולה להשתלט על כל יישותו ונשמתו של האיש, שעד היום היה נדמה שהוא מנער מעליו את את צרותיו כאילו היו גרגר אבק על החליפה. ובשפת הימים האלה, האם נתניהו ישכיל לעשות מהלימון הזה לימונדה? ימים יגידו.