X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
ערן לרמן סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
התפתחויות משמעותיות בלוב - גם לישראל

לוב כמפתח למזרח הים התיכון

התסבוכת במלחמת האזרחים בלוב גברה עוד יותר בחודשים האחרונים, ויש לה השלכות על כל האזור - וכמובן על ישראל עם זאת, יש דרכים רב-ערוציות להפחתת הסיכונים
▪  ▪  ▪
מלחמה על טריפולי [צילום: פליפה דאנה, AP]

בששת החודשים האחרונים החריפו מאוד ארבע התפתחויות מרכזיות את עוצמת הלחימה במסגרת מלחמת האזרחים בלוב, ובתוך כך גם הפכו אותה למאבק מר ונוקשה על עתידו של אגן הים התיכון בכללותו.
בסוף נובמבר 2019, בעת ביקורו של ראש "ממשלת ההסכמה הלאומית", פואד סראג', באנקרה נחתמו שני הסכמים עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. הראשון מסדיר את הסיוע הצבאי הטורקי ל"ממשלת ההסכמה הלאומית" (GNA) – שהגיעה למצב שבו היא שולטת רק בטריפולי וסביבתה, ונתונה למצור, תקיפות אוויריות והרעשה ארטילרית על העיר – כנגד כוחות "הצבא הלאומי הלובי" (LNA) בהנהגתו של פילדמרשל ח'ליפה חפתר, שבסיסם בבנגזי (בחלקה המזרחי של לוב) ורוב שטח המדינה כיום בשליטתם.
ההסכם השני מתיימר להתוות קווי חלוקה של המים הכלכליים בים התיכון, כך שיהיה לטורקיה גבול משותף עם לוב, ובמילים אחרות - יתקע טריז בין מצרים, ישראל וקפריסין לבין שוקי הגז באירופה. ברקע עומדת ראייתו של ארדואן את "פורום הגז של מזרח הים התיכון" כגוף עוין שבא לערער על ההגמוניה הטורקית במרחב, ויש להיאבק בו.
בסוף מארס השנה הודיעה מועצת האיחוד האירופי, כי במסגרת "מדיניות הביטחון וההגנה המשותפת" של האיחוד, מתחיל להתגלגל מבצע ימי מתמשך בשם "איריני", בניהולו של "הכוח הימי האירופי". מטרתו המוצהרת: יישום החלטות האו"מ לגבי אמברגו נשק על כל הצדדים הלוחמים. אך מכיוון ש-LNA נשען על ציר אספקה יבשתי ממצרים, המשמעות בפועל של משימה זו היא מניעת אספקה טורקית ל-GNA בדרך הים. הצי הצרפתי כבר הופעל לשם כך.
בסוף אפריל נטש חפתר את הסממנים האחרונים של מחויבות לתהליך שהחל בברלין ואת כל המאמצים להגיע לפתרון מדיני. הוא הודיע רשמית שהסכם סח'יראת מ-2015 בטל ומבוטל, והכריז על עצמו בריש גלי כשליט הלגיטימי של לוב. בתמיכת השילוב התמוה של מצרים, איחוד האמירויות, רוסיה וצרפת, ואפילו משטר אסד בסוריה, הטילו כוחות "הצבא הלאומי הלובי" מצור על ממשלת סראג' בטריפולי מאז אפריל 2019. ניסיונותיהן של צרפת ושל איטליה (שחיבלו זו במאמציה של זו) ובינואר 2020 גם של גרמניה (ורוסיה, במישרין מול ארדואן) לקדם פתרון פשרה, עלו בתוהו שוב ושוב.
הכרזה זו של חפתר באה למרות (ואולי בשל) הקשיים הצבאיים אליהם נקלעו כוחותיו ואובדן נכסים אסטרטגיים באפריל השנה. החודש החמיר מצבו עוד יותר, עם נפילת בסיס חיל-האוויר ואטייה, מדרום לטריפולי, בידי כוחות הנאמנים ל"ממשלת ההסכמה". בשל חשיבותו עבור המאמץ המבצעי והלוגיסטי, נפילתו ציינה הישג אסטרטגי מן המעלה הראשונה למדיניות ההתערבות הצבאית של ארדואן, והובילה לנסיגות נוספות של ה-LNA מאזורי קו המגע בפאתי טריפולי. המעורבות הצבאית הטורקית, הכוללת פריסה של מערכי מזל"טים, יחידות של הגנה אווירית ושיגורם ללוב של אנשי מיליציות (ולפי דיווחים שמהימנותם אינה ברורה, אפילו ילדי מיליציות!) הניבה תוצאות מרחיקות לכת בנוגע לשינוי מאזן הכוחות בשטח.

הגורמים האיזוריים
אפשרויות מסוכנות [צילום: פליפה דאנה, AP]

האם שאיפותיו של ארדואן והאסטרטגיה האגרסיבית שלו יוכתרו בהישג היסטורי, על כל המשתמע מכך באשר למאזן הכוחות – ומפת הגבולות הימיים – באגן המזרחי של הים התיכון? האם תיווצר, לחילופין, נקודת איזון חדשה שבה יימשך תיקו צבאי מדמם? או שיש למרות הכול, ועל אף השנאה ההדדית, סיכוי לפתרון פוליטי שאינו בגדר כניעה של אחד הצדדים

בנסיבות שנוצרו, הממשלה בטריפולי ממשיכה במתקפת הנגד שלה, ומסרבת כעת לכל שיג ושיח או תהליך פוליטי שיקנה מעמד לגיטימי ל"פושע המלחמה" חפתר. שני הצדדים מהמרים על כל הקופה, ועתידו של אגן הים התיכון כולו עשוי להיות תלוי בתוצאות העימות הצבאי.
האם שאיפותיו של ארדואן והאסטרטגיה האגרסיבית שלו יוכתרו בהישג היסטורי, על כל המשתמע מכך באשר למאזן הכוחות – ומפת הגבולות הימיים – באגן המזרחי של הים התיכון? האם תיווצר, לחלופין, נקודת איזון חדשה שבה יימשך תיקו צבאי מדמם? או שיש למרות הכול, ועל אף השנאה ההדדית, סיכוי לפתרון פוליטי שאינו בגדר כניעה של אחד הצדדים, ובמסגרת זו תישאר ממשלת סראג' על-כנה בטריפולי (כך שארדואן יוכל לזקוף לזכותו את "הצלתה" מידי ה-LNA); לחפתר יוקנה מעמד אוטונומי במזרח לוב; ההתערבות הבינלאומית על כל סוגיה תסתיים, והסכם הגבול הימי יבוטל? הדבר תלוי בחמישה גורמים.
1. יכולתם של כוחות ה-LNA, בגיבוי מצרי בעיקר, לסגת לקווי הגנה איתנים ולהחזיק בהם, לאחר שוויתרו למעשה על המשך המצור על טריפולי בעקבות נפילת בסיס ואטיה בידי ה-GNA. זאת, כדי להמחיש לממשלת סראג' ולהנהגה הטורקית, שעל אף ההישגים האחרונים בשטח, חפתר עדיין שולט ברוב שטחי לוב, ואין תוחלת לפתרון שאינו מכיר במעמדו בדרך זו או אחרת. התפקיד שממלאים שכירי החרב הרוסיים בלחימה לצד חפתר מעורר במערב אי-נוחות, וכך גם שיגורן לעזרת ה-LNA של מיליציות סוריות התומכות במשטר אסד.
מנגד, גם אם חפתר אינו עומד בקריטריונים ערכיים מערביים, והפגיעה ביעדים אזרחיים מובהקים בטריפולי (כולל בתי חולים) אכן ראויה לגינוי, הרי שהאפשרות הנגדית – קריסה מלאה של ה-LNA וניצחון גורף של "ממשלת ההסכמה", הנשענת על תמיכת האחים המוסלמים ועל גיבוי צבאי טורקי – מסוכנת לא פחות. השלכותיה האפשריות מרחיקות לכת, עד כדי ערעור היציבות גם במצרים, אם יקום משטר עוין לה על גבולה המערבי (בעודה מתמודדת גם עם האתגר האתיופי מדרום).
2. יכולתן ונכונותן, בנסיבות אלה, של מדינות המפתח החברות בפורום הגז של מזרח הים התיכון לתאם את מהלכיהן ומדיניותן באורח אפקטיבי. המדובר בראש ובראשונה במצרים, יוון, קפריסין וישראל (ירדן והרשות הפלשתינית חברות גם הן בפורום, אך אינן רלוונטיות לדיון זה). חשוב לחדש את סבבי המפגשים הטרילטרליים. אשר לאיטליה, שגם היא חברה בפורום, זו גילתה משך זמן רב יחס של אהדה לממשלת סראג'. עם זאת היא מתייצבת כנגד היומרה הטורקית, מעורבת בהתוויית מפה חלופית שתכבד את תחום האינטרסים היווני וקצין צי מטעמה מפקד על מבצע "איריני". חשוב לקיים גם איתה הידברות רצופה ופרטנית באשר לעתידה של לוב.

הגורמים הבינלאומיים
גם רוסיה בתמונה [צילום: פליפה דאנה, AP]

נדרשים מהלכים של הממשל – מגובים בחקיקה – להפעיל לחץ של ממש על טורקיה (שכלכלתה פגיעה מאוד, ורזרבות המטבע שלה הרחק מתחת לקו האדום, למרות הסיוע מצד קטאר) כדי להניעה לוותר על הרפתקת הגבול הימי עם לוב. יש לכך חשיבות אסטרטגית – בין היתר, עבור ישראל – גם אם במחירי האנרגיה הנוכחיים אין תוחלת להקמתו של צינור הגז המתוכנן בין השדות במזרח הים התיכון לבין יוון ומשם לאירופה. לשותפות הגז יש השלכות ארוכות טווח גם לאינטרס האמריקני

3. מחויבותו של האיחוד האירופי, כקולקטיב, להתייצב גם הוא (כפי שעשתה צרפת) כנגד שאיפותיו של ארדואן, ולעשות זאת למרות מצוקות הקורונה. במסגרת זו יעמדו במבחן היכולת לגבות מחיר מטורקיה עקב הצעדים שהיא נוקטת כנגד מדינה חברה באיחוד – קפריסין – והאיום על הריבונות היוונית; הנחישות במימוש משימתו של הכוח הימי האירופי במסגרת מבצע "איריני" – שליטה בנתיבי הים המובילים לטריפולי, והנכונות לתת גיבוי מדיני מלא למפה החלופית של המים הכלכליים במזרח הים התיכון, שתשורטט על-ידי איטליה, יוון ומצרים.
4. עמדה חד-משמעית של ממשל טראמפ (ושל הקונגרס בוושינגטון) כנגד ההתנהלות הטורקית בסוגיית הגבול הימי. ארה"ב יכולה להציע לטורקיה, מחד-גיסא, תמיכה בסוגיות שבהן דאגותיה הן לגיטימיות: ההתמודדות עם משבר הקורונה, לאחר שהמגפה התפשטה בה במהירות; ייצוב קו השליטה באזור אידליב, באופן שימנע את מנוסתם של מאות אלפים נוספים אל מעבר לגבול; ואף הכרה בכך שבהקשר הלובי עלה בידי ארדואן לסכל את הפלתה של "ממשלת ההסכמה הלאומית".
מאידך-גיסא, נדרשים מהלכים של הממשל – מגובים בחקיקה – להפעיל לחץ של ממש על טורקיה (שכלכלתה פגיעה מאוד, ורזרבות המטבע שלה הרחק מתחת לקו האדום, למרות הסיוע מצד קטאר) כדי להניעה לוותר על הרפתקת הגבול הימי עם לוב. יש לכך חשיבות אסטרטגית – בין היתר, עבור ישראל – גם אם במחירי האנרגיה הנוכחיים אין תוחלת להקמתו של צינור הגז המתוכנן בין השדות במזרח הים התיכון לבין יוון ומשם לאירופה. לשותפות הגז יש השלכות ארוכות טווח גם לאינטרס האמריקני, ולמאמץ משותף של הקהילות היהודית וההלנית (יוונים וקפריסאים) בזירה הפוליטית בארה"ב יכול להיות משקל ניכר, במיוחד בשנת בחירות.
5. הבנה גם מצד רוסיה שעל אף החישובים המורכבים לגבי התחרות בייצוא הגז (שלכאורה מציבה את רוסיה וטורקיה, שחתמו בינואר על מזכר להקמת קו גז, באינטרס מנוגד לזה של ישראל, מצרים וקפריסין), העדיפות האסטרטגית הראשונה במעלה עבורה היא ההכלה היעילה של השאיפות הנאו-עות'מאניות של ארדואן.
הדבר יחייב את המשך התמיכה בחפתר, וכן תיאום מרבי הן עם מצרים וישראל והן עם יוון וקפריסין, שעימן יש לרוסיה (הדתית-לאומית, בעידן פוטין) זיקות היסטוריות, תרבותיות ודתיות, לצד האינטרס המדיני והאסטרטגי. כל זאת, תוך חתירה למנוע את החרפת הלחימה "באמצעות שליח" בין טורקיה לרוסיה, שעלולות להיות לה השלכות גם על ניסיונותיהן לייצב את הזירה הסורית, שגם בה הן נתונות במאבק.

המלצות למדיניות ישראל
[צילום: פליפה דאנה, AP]

לצד המהלכים המדיניים, הגלויים והחשאיים, נדרש גם צה"ל לתת את דעתו, למרות ריבוי האתגרים בגזרות אחרות, על דרכי פעולה למניעת השתלטות של טורקיה על נתיבי הים במזרח הים התיכון (גם אם בשל מחירי האנרגיה פחתו מאוד הסיכויים לבניית הצינור לאירופה)

כדי להשיג ייצוב בלחימה, ואולי אף חידוש המאמץ המדיני, חייבת – ויכולה – להיבנות תחילה התאמה רחבה בין עמדותיהם של גורמי המפתח בזירה הבינלאומית לגבי הפרמטרים הנדרשים, ברוח המתאר שהוצג לעיל: שימור ה-GNA, ביזור סמכויות ודו-קיום, וביטול מזכרי אנקרה מנובמבר 2019.
נדרשת הסכמה על קווי היסוד בין אירופה, רוסיה, אולי גם סין (בשל חשיבותו של מזרח הים התיכון בתוכנית "החגורה והדרך" של שׅי), ובראש ובראשונה ארה"ב. משימתן של מדינות פורום הגז, תוך תיאום מהלכים ביניהן, צריכה להיות החתירה לכינון "התאמה" והסכמה זו.
על בסיס זה, ניתן יהיה להפעיל לחץ עקבי על ארדואן למלא תפקיד קונסטרוקטיבי ביציאה מן המשבר. אם מביאים בחשבון, כאמור, את פגיעותה של הכלכלה הטורקית, יש לכך סיכוי. במקרה כזה, ארדואן יוכל להצביע על עצם הישרדותו של סראג' ועל הישגי ה-GNA בלחימה כעדות להצלחת מדיניות ההתערבות שלו – מול מבקריו מבית – אך יידרש להרפות ממהלכיו מערערי היציבות והמסוכנים בשאלת הגבול הימי. מנגד, המפה שתשורטט על-ידי איטליה, יוון ומצרים צריכה לזכות בגושפנקא בינלאומית, כעולה בקנה אחד עם חוק הים.
תפקידה של ישראל, בתוך כך, חייב מטבע הדברים להיות דיפלומטי, וככל האפשר גם דיסקרטי. הוא צריך להתמקד בשלושה אפיקי פעולה:
1. גיבוש עמדה משותפת של כלל מדינות פורום הגז. מוקדם ככל האפשר, יש לכנס פסגה משולשת (שמינית במספר!) של מנהיגי ישראל – כולל השותפים החדשים להנהגה – יוון וקפריסין: זו תהיה הזדמנות לראש הממשלה ושר האנרגיה, הממשיכים בתפקידיהם, לשלב את ראש הממשלה החליפי ואת שר החוץ במהלך ההיסטורי של ביצור השותפות במזרח הים התיכון. במקביל, הן בהקשר זה והן משיקולים רחבים יותר הנוגעים להכנתו של מהלך החלת החוק הישראלי בחלקים של איו"ש, יש לגלות רגישות יתרה לאינטרסים של מצרים (ושל ירדן).
2. מאמץ בוושינגטון – מול הממשל והקונגרס כאחד – להביא את ארה"ב להתגבר על ההסתייגויות מחפתר (שאפשר להבינן: האיש אינו מופת מוסרי, וגם לא יורשו של סקיפיו אפריקנוס כגאון צבאי) ולפעול בנחישות, תוך שימוש במנופי השפעה שיעילותם כבר הוכחה, כדי לוודא שטורקיה תיאלץ לוותר על מזכרי ההבנה שנחתמו בנובמבר 2019.
3. צירוף הנושא לסדר היום (הצפוף גם כך) מול פוטין, שעמדות המוצא שלו בסוגיית הים התיכון קרובות לשלנו. זאת על-מנת לוודא שההסדרה במזרח הים התיכון, ברוח העקרונות שתוארו כאן, תהיה חלק מכל מהלך אישי שלו מול טורקיה להשגת הפסקת אש (בדומה למהלך שבישלו שניהם בינואר 2020). ברקע – רצונן של שתי המדינות להימנע מהחרפה בלחימה "באמצעות שליח", שעלולות להיות לה השלכות גם על המאבק המתנהל ביניהן באותה עת בזירה הסורית.
לצד המהלכים המדיניים, הגלויים והחשאיים, נדרש גם צה"ל לתת את דעתו, למרות ריבוי האתגרים בגזרות אחרות, על דרכי פעולה למניעת השתלטות של טורקיה על נתיבי הים במזרח הים התיכון (גם אם בשל מחירי האנרגיה פחתו מאוד הסיכויים לבניית הצינור לאירופה). הדבר מחייב היערכות מתאימה של חיל-הים, חיל-האוויר ואמ"ן, כמו גם של מערכת הביטחון וקהילת המודיעין בכללותן, והגדרה משופרת של הצי"ח האיסופי.

הכותב הוא סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון - www.jiss.org.il.
תאריך:  30/05/2020   |   עודכן:  30/05/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות העולם הערבי
יוני בן-מנחם
הסכסוכים בצמרת הסורית מתרחבים, ורעיית הנשיא אסמה אלאסד הסתכסכה גם עם מאהר אלאסד, אחיו של הנשיא המשמש כמפקד דוויזיה בצבא הסורי. הסכסוכים בצמרת משפיעים על הכלכלה הסורית והביאו להתדרדרות הלירה הסורית והתחזקות הדולר
יוני בן-מנחם
המשטר הסורי עיקל את כספו של המיליארדר ראמי מח'לוף והגביל את פעילותו העסקית למשך 5 שנים. ההערכה בסוריה היא שהפרשה עדיין לא הסתיימה וכי משפחת אסד נחושה למוטט את האימפריה הכלכלית של ראמי מח'לוף
יוני בן-מנחם
מעמדה של אסמא אלאסד, רעייתו של נשיא סוריה מתחזק, היא עומדת בראש המטה ללוחמה בשחיתות ועל פיה ישק דבר בתחומי הכלכלה בסוריה. אסמא אלאסד בונה מרכזי כוח כלכליים-פוליטיים ומקימה אימפריה כלכלית עבור משפחת אלאח'ראס שאליה היא משתייכת, שתחליף את אימפריית משפחת מח'לוף
עמוס ידלין, איתי ברון
המכון למחקרי ביטחון לאומי מעדכן את הערכת המצב האסטרטגית שלו לנוכח אירועי הקורונה וההשלכות הצפויות של המגיפה, ומציג שורה של המלצות מדיניות וביטחוניות לממשלת החירום    בין המרכזיות שבהן: לשים לב לאירן ולחזית הצפון, להימנע מסיפוח ביהודה ושומרון, לפתח מומחיות בנוגע לסין ולהתכונן לאפשרות של זעזועים משטריים במדינות האיזור
יוני בן-מנחם
חברי קונגרס אמריקנים מאיימים בהטלת סנקציות על ירדן אם לא תסגיר לארה"ב את מחבלת החמאס אחלאם אלתמימי. אלתמימי טוענת כי מדובר בפוליטיזציה וכי האיום נועד לסחוט את ירדן לקראת סיפוח בקעת הירדן לישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il