החלטה אחת שיצאה בשבוע שעבר מלשכת שר האוצר, הציפה בבת אחת את החולי הגדול ביותר של משרדו. שלטון הפקידים, המונופול הגדול ביותר, החליט, תוך כדי בחינת עמודות אקסל וחישובים פנימיים, על סולם הערכים החדש של המדינה.
אלה שהאמינו שאין זה ערכי להוציא את עובדיהם לחל"ת, ושמן הראוי להמשיך להעסיקם כל עוד הדבר באפשרותם - לא יקבלו מענק מהמדינה. מי ששלח את עובדיו לחל"ת, לעומת זאת, יקבל. במילים פשוטות, מי שדאג לעובדיו - יוצא, כרגיל, פראייר.
על-פי ה"גרושניקים" - כינוי שהודבק לפקידי האוצר - המדינה לא צריכה לפצות מעסיקים בחברות שהמשיכו להעסיק עובדים.הפקידות הזחוחה של האוצר, זו שמקום עבודתה מובטח והיא אינה יודעת חרדה כלכלית מהי, נותנת מתנה לעשירים, ומחלישה שוב את החלשים.
למה זה קרה לשר האוצר החדש, ישראל כ"ץ, שכל הקריירה הפוליטית שלו התאפיינה במיתוגו כ"בולדוזר", במובן הטוב של המילה? ובכן, זה ככל הנראה התחיל בבחירה של מנכ"לית משרדו, אישה מוכשרת בלי צל של ספק, אך בכל זאת מישהי שכל חייה המקצועיים עברו בפקידות, שגדלה באגף תקציבים וספגה את הדנ"א שלו. כמו הרבה שרי אוצר לפניו, גם ישראל כ"ץ, לצערנו, מתחיל את כהונתו בכניעה לאגף התקציבים.
זה מצער בעיקר משום שלשר האוצר יש כל הכלים להצליח בתפקיד. החלטה מוזרה זו שלו יכולה להיות סימן אזהרה ותמרור גרוע לבאות. לחלופין, אם יתפוס את עצמו בזמן, זו יכולה גם להיות נקודת ההתערבות והמפנה שלו. עדיין לא מאוחר. לשר האוצר יש הכלים להצליח, אולם לשם כך הוא צריך לעשות פעולה אחת המנוגדת למסורת הרעה שהשתרשה בישראל: לא להיכנע לפקידי משרדו.
ישראל במצב חריג, והעולם במצב חריג, וזה כנראה הזמן לנקוט פעולה חריגה - ובראש ובראשונה לפרק את המונופול של אגף התקציבים. אגף שעל-פי מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, חלק גדול מבכיריו מונו בתפירת מכרזים בשיטת חבר מביא חבר, אגף שמחשבותיהם וליבם של אנשיו נתונים לעתידם ולתרבות הדלת המסתובבת שהתפתחה במחוזותיהם. אגף שהדנ"א שלו הוא חיזוק החזק והחלשת החלש.
ההחלטה המקוממת של האוצר, שמשמעותה היא סטירת לחי לעסקים הקטנים, לאינספור החנויות ובתי העסק שלא הוציאו את עובדיהם לחל"ת, היא עוד ביטוי למונופול הפקידים על קביעת מדיניות: תכנון הכלכלה, חלוקת משאבים, תקצוב משרדים, קביעת יעדים אסטרטגיים. מדובר על אחד ממעוזי הפקידות הכוחניים בישראל, שבדומה לפרקליטות, משתמש במונופול שיש לו על כלים שלטוניים - מבלי שנבחר, ולעיתים בניגוד לאידיאולוגיה ולמדיניות של נבחרי הציבור.
הגיעה שעתו של ישראל כ"ץ לשבור את אגף התקציבים, להביא מישהו מבחוץ, שמבין את הבעיות ומכיר העבודה - אבל שחושב כמוהו. זה המבחן שלו, ועל זה הוא יקום וייפול. הוא מצמץ ראשון, אבל לפניו קדנציה שלמה לתקן את המעוות.
