X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - גאלה ושחררה, מושלמת, רמייה, קבוצת סיכון, לא נכללו, נכתב רק עתה ומתעללים בפרח "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, שמחה ואושר לכולנו שבוע טוב
▪  ▪  ▪
זקנים או ותיקים? [צילום: יצחק הררי/פלאש 90]

מסלולי חירום
ביום שישי נציין 53 שנה לפרוץ מלחמת ששת הימים, שגאלה את ירושלים, את יהודה ואת השומרון מכיבוש ירדני, וגירשה את המצרים מסיני ומרצועת עזה. למרות שערב המלחמה הושלמה כמעט בנייתו של בסיס חיל-האוויר בחצרים, שהפך לשדה מבצעי, היו לחיל-האוויר רק מעט בסיסים, ומקומם היה ידוע לצבאות ערב ולצבא האדום הסובייטי, שתמך בחיל-האוויר המצרי.
לכן, חשבו להכין מסלולי חירום - מִנחתים - למטוסי החיל באתרים שונים, למקרה שיופצצו בסיסי חיל-האוויר. למעשה, התבססה התוכנית (שלא יצאה לפועל) על מסלולי חירום, שהכין חיל-האוויר הבריטי (RAF) במלחמת העולם השנייה במסגרת הכנותיו למתקפת 'קורפוס אפריקה' הגרמני בפיקודו של ארוין רומל מכיוון צפון אפריקה - למשל, בבית דראס שבמישור החוף הדרומי, בכפר סירקין, במגידו ובעוד מקומות.
מבין המקומות הללו השתמש חיל-האוויר במלחמת ששת הימים רק במנחת כפר סירקין, שאליו נפרסו מטוסי התובלה, וגם הוא היה ידוע לירדנים, שהפציצוהו, והוציאו מכלל שימוש מטוס 'נורד'. במנחת במגידו נחת במלחמה מטוס-קרב מיראז', שנפגע במהלך גיחתו, ולא היה יכול להגיע לשדה רמת-דוד הסמוך.
לפני כמה שנים הראה לי סא"ל (מיל') אלי דקל, עמיתי, צילום מ-Google Earth, שנושא את הכותרת, שדה תעופה רעננה. כיוון שסברתי, שאני מכיר את רעננה, שבה התגוררתי כחמש-עשרה שנה, הדבר נראה לי תמוה.
הצילום היה עדכני, וזה הטריד אותי מאוד. לאף אחד מזקני רעננה, שדיברתי עמם, לא היה מושג על שדה-תעופה, שהוקם במושבה דאז. לפי כמה מקומות, שזיהיתי בתצלום, הגעתי למזבלה החדשה של רעננה ולפרדס, שניטע לידה. ואכן, כמה שורות צפוניות בפרדס ניטעו על תשתית קרקע, שהוכנה, ונכבשה היטב למשהו דמוי כביש. זה התאים מאוד למסלול תעופה. על המשך התשתית המוזרה - שבולטת בשטח כיוון שצבעה בהיר משאר הקרקע בסביבתה - השתלטה המזבלה.
הנחתי לנושא לימים אחרים עד שקראתי לא-מזמן ב'ידיעון מל"ם' (ביטאון המרכז למורשת המודיעין בגלילות) מאמר של תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, שסיפר מניה וביה, שהכיר את המנחת מטיוליו, כילד, בפרדסי רעננה. ד"ר אשר, היסטוריון צבאי ואיש מודיעין ידוע, ציין, כי המנחת הוקם על-ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה, וסגר לי את המעגל.
כמובן, לא אצלנו
הבולשת הפדרלית (FBI) החליטה לבדוק היכן שגו אנשיה בחקירת גנרל פלין, שהיה היועץ הראשון לביטחון לאומי בממשל טראמפ, לאחר שמשרד המשפטים האמריקני החליט לבטל את המשפט הפלילי נגד פלין בבית משפט פדרלי בוושינגטון. כלומר, כריסטופר ריי, מנהל FBI, מודה בהתנהגות בלתי-הולמת ובלתי-מקצועית של סוכניו בחקירת פלין, ורוצה שזה לא יישנה.
זה, כמובן, לא יקרה לעולם אצלנו. משטרתנו לא תודה לעולם (והיו לה כבר הרבה הזדמנויות - למשל, בעניין עמוס ברנס, שזוכה מרצח רחל הלר אחרי שישב הרבה מדי שנים בכלא), ששגתה, או ביצעה עוול. משטרתנו כל-כך מושלמת עד שהיא כושלת לחלוטין ולא מעכשיו.
משקרים, בלי בושה
מה קורה כשסקר שהוזמן אינו תואם לציפיות? יש שמחליפים את הסוקר, כדי שיספק נתונים "רציניים". אחרים מדווחים שקר על תוצאת הסקר, שלא סיפקה את תאוותם.
אליבא דקלמן ליבסקינד ('מעריב', 23 במאי 2020), זה מה שעשו אנשי 'מפקדים למען ביטחון ישראל', ארגון שמאל, שמעוניין, שמדינת ישראל לא תחיל את ריבונותה על בקעת הירדן ועל חלקים ביהודה ובשומרון, וממציא בלי-הרף אגדות, משלים וסיפורי סבתא על סיכונים ביטחוניים ועל סיכונים מדיניים, הכרוכים בהחלת הריבונות הישראלית על ארץ-ישראל, ומבסס אותם על הניסיון (?) הצבאי, המשתקף מדרגות חבריו.
בראש הארגון עומד אלוף מיל' מתן וילנאי, שחזר לא-מזמן משליחותו כשגרירנו בסין. כלומר, לווילנאי יש אחריות מוסרית (אם לא יותר מזה) לפרסומי הרמייה של חונטת הגנרלים, שהוא עומד בראשה, שארץ-ישראל אינה מעניינת אותם; והשאלה - ממתי?!
ליבסקינד בדק את נתוני הסקר, שהציגו 'מפקדים למען ביטחון ישראל', כדי לטעון, שהרוב היהודי מתנגד להחלת החוק הישראלי ביהודה ובשומרון. הוא מצא, שהסקר מצא את ההפך הגמור. כלומר, המפקדים בדימוס תמרנו את הנתונים על-מנת להגיע לתוצאה הנוחה לעמדותיהם השמאליות; וכמובן, כשהדבר הוטח בפני וילנאי, ניתנו תשובות מתחמקות, שהסבירו את קמפיין הרמייה.
ליבסקינד הזכיר, כי בראיונות בתקשורת הציגו המפקדים, ש-60% מהציבור היהודי נגד הסיפוח, ו"רק 26 אחוזים תומכים בסיפוח חד-צדדי". כדי לבסס את אמינות הסקר, אמר וילנאי לליבסקינד, שפרופ' קמיל פוקס ערך אותו; ושתי העובדות אינן נכונות. פוקס רק עיבד כמה מנתוני הסקר.
ראוי להדגיש, זה לא היה סקר, שביצע גוף ניטרלי או אובייקטיווי, אלא סקר, שהזמינה תנועת שמאל, שהייתה אחראית על בחירת נושאיו ועל ניסוח שאלותיו. כלומר, סקר מוּטֶה מלכתחילה. גם הוא מצא, כי 54 אחוזים מהיהודים חושבים, שהחלת הריבונות (בשיחדש של השמאל הישראלי - סיפוח) על כל היישובים היהודיים במסגרת 'תוכנית המאה' של הנשיא טראמפ הוא רעיון טוב, ורק 23 אחוזים מהם חושבים, שאינו רעיון טוב. אחרי שנדחק לפינה מסר וילנאי, כי את הסקר ערך פרופ' גלעד הירשברגר, ולא פרופ' פוקס. הירשברגר הודה בפני ליבסקינד, שהסקר מצא ירידה בתמיכה בהסכם קבע עם הפלשתינים וגידול בתמיכה בסיפוח. כשנדחק אל הקיר, נאלץ פרופ' הירשברגר להודות, כי ניסוחי ההודעה לעיתונות של הארגון השמאלני אינם מדויקים.
לפני שאגיע לסיכומים - כמה מלים על "מפקדים למען ביטחון ישראל" - ארגון, שהחליף כמה פעמים את שמו, אך זו אותה הגברת בשינוי אדרת, שנותרה עמוק בחיקו של השמאל. הארגון מאגד כמה מאות קצינים בכירים בצה"ל ובמשטרה, המשוכנעים, שבזכות דרגותיהם הם יודעים טוב יותר מאחרים מה נכון למדינה. ליבסקינד מזכיר, כי מדי פעם התרסקו תחזיות של הלשעברים הללו, למשל, בעניין הסכם אוסלו, הנסיגה מהגולן, ההינתקות, הגרעין האירני והיחסים עם ארצות-הברית. האם תחזיותיהם כשהיו במדים היו ברמת אמינות כזו?! עניין אחר - מה לגבי אמת? מתי הלשעברים החלו לסלף ביודעין (ואולי בזדון) עובדות, כדי שיתאמו למאוויהם - עוד בהיותם במדים, או רק לאחר שחרורם?
שתי עצות: "מדבר סקר תרחק", אמר ד"ר יוסף בורג המנוח הרבה לפני העידן הפוסט-מודרני. בעידן הזה אל תאמינו לאף אחד - לא לקצין בכיר לשעבר ולא לקצין בכיר בהווה (עיינו בערך - דוחות אכ"א על גיוס החרדים), לא לתקשורת הממוסדת ולא לרשתות החברתיות. כולם חסרים את הדבקות באמת כערך עליון. פוסט-מודרניזם שווה פוסט-אמת, או כפי שנוהגים לכנותו עכשיו, עידן חדשות הכזב (פייק ניוז).
עת התבונה
"אֲנִי מְקַנְּאָה בְּכָל הַמֵּתִים
שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים קוֹרוֹנָה מַהִי
אֲנִי מְקַנְּאָה בְּכָל הַמֵּתִים
שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים -
שֶׁתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
הָיְתָה לְחֶרְפָּה בשנת עֶשְׂרִים וְאַלְפַּיִם".
כך כתבה עדנה אפק בשירה, "אֲנִי מְקַנְּאָה".
אחד המגזרים המקופחים ביותר במשבר קורונה היו המבוגרים, שהגיעו ל'גיל השלישי' בחייהם. פעם קראו להם, 'זקנים', ונתנו להם כבוד. כיום השם זקנים אינו לטעמם של אניני-הטעם, שכופים תקינות פוליטית (PC) על הלשון ובעקבותיה על המחשבה, כביכול, בשם הדמוקרטיה, לצהלותיו של ג'ורג' אורוול.
גילוי נאות: נולדתי בסוף המחצית הראשונה של המאה הקודמת; ולכן, אני 'זקן', ואם תתעקשו, אתם יכולים לקרוא לי במונח המגוחך, 'אזרח ותיק'. לשמחתי, פרשתי מזמן מעבודה, ויש לי המון זמן לילדיי, לנכדיי ולתחביביי.
לגיל, כבר לימדונו קודמינו, יש חסרונות. עם הזמן נתקפנו במחלות (בסלנג הרפואי: 'מחלות רקע') ובבעיות. כפי שנאמר, אם אתה בן יותר מחמישים, ומתעורר בבוקר ללא כאבים - סימן שאתה מת. גיליתי, שלגיל יש יתרונות עצומים. עם השנים התמתנתי, ואני נוקט יותר ויותר בכלל הברזל, מה שאינך יכול לדחות למחר, דחה למחרתיים. זה נובע גם מתבונה, שמתפתחת עם הגיל. אין פלא, שד"ר צבי לניר קורא לגיל השלישי, 'עת התבונה' - תבונה, הצומחת מניסיון חיים ולא מלימודים.
גדלנו בלי טלוויזיה ובלי מחשב, ותודה לאל, חלקנו לא התמכר להם, ויודע לקרוא ולכתוב גם בלי 'תיבת השוטים' - יתרון אדיר בסגר, שכפה עלינו הנגיף COVID-19.
כיוון שבשנים האחרונות עולה תוחלת החיים ומשתפרת הרפואה, על החברה הישראלית להתכונן לעובדה, ששיעור ניכר ממנה יהיו צעירים ושיעור גדול ממנה יהיה 'זקנים'. נדרש לשנות את סדרי העבודה והגמלאות, את השירותים החברתיים, את השירותים הרפואיים, להנגיש מבני ציבור ולעשות עוד התאמות, הנובעות מהשינוי הדמוגרפי. יתר על כן, גיל הפרישה (בשנות השישים לחיים) נקבע, למיטב ידיעתי, על-ידי אוטו פון ביסמארק, קנצלר הברזל, שאיחד את גרמניה, והפכהּ למעצמה, בסוף שנות השמונים של המאה התשע-עשרה, שבהן נחשב אדם בן שישים לזקן מוחלט (ראו, למשל, את פנחס רוטנברג, את דוד בן-גוריון ואת יצחק שדה אצלנו במחצית הראשונה של המאה העשרים) - ואנחנו כבר באמצע המאה ה-21.
בצדק, הוכנסו במשבר קורונה בני 60+ לקבוצת סיכון מיוחדת, וכנראה, בזה נגמר ייחודם. גם כשהמדינה הוצאה (לדעתי, מוקדם מדי - משיקולים כלכליים) מהסגר, אמרו לקבוצת הסיכון של הזקנים להישאר בסגר - אמירה כללית, שאינה מתחשבת ברצונותיהם של הזקנים, אלא מין כסת"ח למקרה-שיִקרה-מקרה, שיכול להתפרש כ'אתם בהסגר, ואיננו רוצים לראותכם'. חלק מאתנו, הזקנים, במצב גופני מעולה, ואין טעם שימשיכו להיכלא בבתיהם.
"... מתייחסים לכל מי שהגיע לגילים האלה [60+] כנמצא בקבוצת סיכון", כותב ד"ר צבי לניר, שהוא בן 83, "שכן לתפיסתם הוא כבר זקן, וככזה יש להתייחס אליו כמי שהוא בבריאות ירודה ואיבד במידה רבה את יכולת השיפוט והתפקוד העצמאית. אין לו כבר רצון ויכולת לקיים יוזמות חדשות משל עצמו, על כן נגזר עליו שיקבל עליו את ההשגחה ויקיים את ההוראות שהוא מקבל מלמעלה. הוא משתייך לקבוצת גיל, שיש לה פחות כושר שיפוט וחופש החלטה מכל קבוצות האוכלוסייה האחרות.
זה אולי מתאים לאלה, שנמצאים כבר בתקופת הזִקנה הגריאטרית של חייהם, ובמצב בריאותי ירוד מאוד, אך בהחלט לא לכל מי שהוא מעל גיל 60, או 65, ועדיין במצב בריאותי טוב, וחוֹוה את 'תקופת התבונה' של חייו. שכן, דווקא בתקופת התבונה עולים בנו כישורים חשיבתיים ומנטליים, שמשביחים את כושר השיפוט וההחלטה האישית שלנו במצבים סבוכים של אי-ודאות.
פרדיגמת-העל השלטונית אינה מכירה בשוֹנוּת האינדיבידואלית והמקומית וביכולתם של בני-אנוש למצוא פתרונות אישיים ומקומיים משלהם, שהם במקרים רבים יעילים יותר מאלה שמונחתים מ'למעלה'...".
לכן, הוא ממליץ, "הגיעה השעה לאזן מחדש בין לוגיקת 'האח הגדול' [ששולט עלינו מלמעלה] ובין תבונת 'האדם הקטן'. בין הידע הסטטיסטי והמסקנות המופקות ממנו ובין התבונה, הידע וכושר הלמידה האנושית בהקשרים ובמצבים חדשים. בין הידע, שמועבר מלמעלה, לידע, שמתפתח מלמטה. בין התלות בתמיכה, שמגיעה מבחוץ לבין העוצמה האישית והקהילתית, שבאה מלמטה.
בואו נהיה אנחנו, בני תקופת התבונה, החלוצים, שמערערים על ההנחה, שלבעיית הקורונה יש פתרון נכון אחד, ואין בִּלתוֹ - זה המוצע לנו מלמעלה. אנחנו צריכים להחזיר את החופש ואת האחריות לעצמנו. להתארגן ספונטנית ולהפיץ בינינו מידע על פתרונות משלנו, שיכולים להוריד את החרדה, מול פתרון-העל והחרדה, שמטילים עלינו מלמעלה. המפתח להצלחה בלחימה נגד הקורונה הוא במשמעת להוראות משרד הבריאות והממשלה, אך לא פחות מכך בתבונה, במשמעת וביוזמה אישית".
על הרגשותיו כזקן, כתב המשורר יעקב ברזילי, ידידי, בשירו, "לִכְשֶׁיִמָאֵס":
"לִכְשֶׁיִמָאֵס גּוּפִי עַל נִשְׁמָתִי
יִתְגָּרְשׁוּ הַשְּׁנַיִם,
אֲנִי אַמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב אוֹתָם
כֶּאֱהוֹב בֵּן קָרוּעַ
אֶת הוֹרָיו הַפְּרוּדִים".
אינם על האנדרטה
74 ימאי חיל-הים האמריקני, שהיו על הספינה פראנק אִי אֶוואנס, כשהתנגשה בתחילת יוני 1969 בנושאת-מטוסים אוסטרלית בעת תרגיל ליד חופי ויטנאם, וטבעה, אינם במניין הרוגי המלחמה, ואין שמותיהם חקוקים על האנדרטה למלחמה בוושינגטון הבירה, כיוון שהתרגיל היה כמאתיים ק"מ מחוץ לאזור הקרבות.
סנאטורים משתי המפלגות ניסו להכניס אשתקד, במלאת חמישים שנה לאסון, את 74 הנספים לרשימה הרשמית של הרוגי המלחמה, כדי ששמותיהם ייחקקו על האנדרטה, אך יוזמתם נדחתה. הם לא הרימו ידיים, ולקראת יום הזיכרון האמריקני השנה, חידשו את היוזמה. הם כתבו למארק אספר, שר ההגנה, שיש לכלול את 74 הנספים במניין הרוגי המלחמה, כיוון שהספינה אוואנס השתתפה במלחמה עד לתרגיל, כולל בהדיפת מתקפת טט של ויטקונג, והייתה אמורה לשוב למערך הלוחם בוויטנאם לאחר התרגיל.
הפנטגון אומר, שבנוסף לעובדה, שנספו לא במלחמה עצמה, אין אפשרות להוסיף שמות לאנדרטה השחורה ב"מוֹל" של וושינגטון, כיוון שכבר מיצו את כל שטחה. על עמדה זו חולק שירות הפארקים האמריקני. יתר על כן, אם יוסיפו את שמותיהם, טוען הפנטגון, יצטרכו להתחשב בעוד הרבה בקשות של שאירי חיילים, שקרוביהם לא נמצאו ראויים להיכלל באנדרטה. כתחליף, הציע משרד ההגנה לחקוק את שמותיהם על לוח, שיוצב במרכז חינוכי ליד האנדרטה.
האגודה להנצחת הספינה אוואנס, שבראשה עומד אחד מ-45 הניצולים מהתאונה, מתנגדת ל"קו הדמיוני", לטענתה, התוחם את אזור הקרבות. תומכי האגודה בקונגרס ממשיכים לקדם חוק, שיכלול את הנספים במניין הרוגי המלחמה, ומקווים לכוללו כתיקון לחוק הקצבות ההגנה (NDAA) - אמצעי ידוע לקידום עניינים, הקשורים בביטחון, למרות רצון הממשל.
בהזדמנות זו יש לי שאלה - מדוע אין מגבילים אצלנו את אותות המערכה רק למי שלחמו ותמכו בלחימה באזור הקרבות, ומעניקים אותו לכל מי ששירתו בתקופת המלחמה/מבצע בצבא?!
שיר חדש-ישן
במשבר קורונה הופץ ברשתות החברתיות השיר, 'ויהי בימינו אלה ... שיר נטול-זמן', כדי לחזק את החוסן האישי ואת החוסן הלאומי. בהסברים נכתב, שהשיר חובר במגפת כולירה עולמית בשנת 1869, ופורסם שוב במגפת השפעת הספרדית בשנת 1919. לשיר צורפו מלות השיר האנגלי, שממנו תורגם, אך לא נכתב מי חיברוֹ.
כיוון שרציתי לפרסמו, ביקשתי מזוגתי, שתחקור מי חיברו. גברתי הנאווה חזרה עם תשובה מפתיעה: השיר חובר כעת ולא הרחק בעבר. 'לא יכול להיות', אמרתי. וזוגתי התעקשה, והראתה לי את מה שכתב חנן כהן באתרו "לא רלוונטי" בעניין השיר. כהן קובע, שהשיר פורסם בעיתון "דיילי ראונד' ב-16 במארס השנה (קישור).
נח בשבע+ שגיאות (ח')
נוּפָר צהוב הוא צמח מים רב-שנתי ממשפחת הנופריים, שצומח במקווי מים בעמק החולה ובמקורות הירקון. בעבר - גם בנחלי מישור החוף, בביצות ובמקווי מים מתוקים. לכן, אני תמה למה צריכים שלטני עיריית רעננה להתעלל בפרח היפה, ולקרוא לו נופר בלבד?
מקור שמו בסנסקריט, שפה הודית עתיקה, ומשמעותו - פרח הלוטוס. בשנת 1930 הציע ועד הלשון (אביה של האקדמיה ללשון העברית) את השם נוֹפֶר (נכתב בחולם חסר - כמו עפר וכמו דלב), אך כבר בשנת 1946 חזרה בה.
בשלט רחוב של עיריית רעננה כתוב השם בלי ניקוד; ובאנגלית -Nofar (כמו בשפה המדוברת בשגיאות, כולל ב'קול ישראל'). ומעבר לזה, יש משפחת נופריים, ויש בה כמה מיני נופר.

תאריך:  31/05/2020   |   עודכן:  31/05/2020
+עבירות זמניות - ללא הכנסת
23:41 31/05/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

תזכיר החוק מעגן את הצעדים שננקטו חודשים האחרונים, תוך שינויים מועטים: אפשרות לחקיקה פלילית זמנית בלא אישור הכנסת, סמכויות נרחבות לשוטרים, העברת הפיקוח השיפוטי מבג"ץ לביהמ"ש המחוזי

סמכות להיכנס לבית פרטי [צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90]
+סניטר באיכילוב נדבק בקורונה
21:11 31/05/20  |  עידן יוסף

‏סניטר בבית החולים איכילוב נדבק בקורונה. בבית החולים מציינים שרק אדם אחד שהיה איתו במגע נדרש לבידוד.

+בתי חולים נדרשו להפסיק בדיקות יקרות לקורונה
21:09 31/05/20  |  עידן יוסף

בתי חולים ומכונים פרטיים מציעים בדיקות פרטיות לקורונה. המחיר: מ-450 שקל עד 1,300 שקלים. במשרד הבריאות פנו לבית החולים הדסה וביקשו להפסיק את הבדיקות הפרטיות (כאן חדשות).

+מהיום: בדיקות גם ללא תסמיני קורונה
19:29 31/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

שר הבריאות הודיע על שינוי מדיניות בדיקות הקורונה וקרא לאזרחי ישראל להיבדק  ▪  החידוש הגדול: בני בית של חולה מאומת - שאינם סובלים מתסמינים - ייבדקו פעמיים

בדיקות נרחבות מבעבר [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
אדלשטיין. מודאגים מאוד
+מה יעלה בגורל השווקים הרטובים
18:06 31/05/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

שווקים אלו - בהן נמכרות חיות בר למאכל - נחשבים כמוקד למגיפות בכלל, וייתכן שהקורונה התחילה מאחד מהם  ▪  אקונומיסט על המחלוקת לגבי עתיד השווקים

שוק הכרמל בשבוע שעבר
+המבקר: פותח בבדיקת ההתנהלות בקורונה
17:40 31/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הודיע לראש הממשלה כי הביקורת תבחן את יחסי הגומלין וממשקי העבודה בין גופי החירום בניהול משבר הקורונה, ותתמקד בעבודת המטה לביטחון לאומי (מל"ל) אל מול הגופים השונים בניהול המשבר, אופן ניהול המשבר וההיערכות בראייה צופה פני עתיד, הסברה ומסירת המידע לציבור, היערכות והטיפול באוכלוסייה המבוגרת, מערך המעבדות והבדיקות, למידה והוראה מרחוק, התנהלות הרשויות המקומיות בעת המשבר, ההתנהלות התקציבית במשבר וההיערכות המקדימה

מבקר המדינה אנגלמן. אסף מידע השוואתי
כיצד נוהל המשבר? [צילום: חיים צח/לע״מ]
+1,680 דורשי עבודה חדשים בישראל
16:54 31/05/20  |  עידן יוסף

שירות התעסוקה: מיום רביעי ועד היום התקבלו 22,089 דיווחים על חזרה לעבודה. במקביל, נרשמו 1,680 דורשי עבודה חדשים.

+כל תלמידי הגמנסיה העברית הצטוו להיכנס לבידוד
16:49 31/05/20  |  עידן יוסף

התפרצות הקורונה בבי"ס הגמנסיה העברית בירושלים: כל הצוות והתלמידים נכנסים לבידוד. לתלמידי כיתה י"א מבית הספר לאמנויות, שם נמצאה תלמידה חולת קורונה נמסר: "בכיתתנו נמצאה תלמידה מאומתת. היא כרגע מרגישה טוב ונמצאת בביתה. לכן תלמידי הכיתה צריכים להיכנס לבידוד החל מהיום האחרון שפגשו אותה, כלומר עד ה-8 ביוני. עלינו להעביר למשרד הבריאות את כל הפרטים של כלל התלמידים על-מנת שיאשרו להם בדיקה באופן גורף וללא ביורוקרטיה מיותרת".

+המלחמה(?) בקורונה
14:28 31/05/20  |  אביתר בן-צדף   |   לרשימה המלאה

אין הרבה מה ללמוד ממערכת ביטחוננו בעניין ההתמודדות עם המגיפה  ▪  גם לה אין מושג איך עושים זאת  ▪  יתר על כן, הסברתה גרועה בלשון המעטה וכושלת  ▪  מונחים צבאיים, למרות היותם "סקסיים", לא יועילו לנו

נתניהו. תנאי מחסור [צילום: לע"מ]
+חדשות 13 פרסמו התנצלות
13:27 31/05/20  |  מירב ארד

ביום שישי במשדר המיוחד שודרה בטעות תמונה של ילדים חרדים, לאורך 5 שניות, בהקשר של הגימנסיה והתפרצות המגפה. ראשית אנו מתנצלים על התקלה, מדובר בטעות אנוש. התמונה שהוצגה הייתה חלק מרצף של תמונות מתוך מאגר מתקופת הקורונה שהופיעו על המסך לשניות בודדות וביניהן גם תמונות של ילדים חילונים, בליינים ירושלמים מצטופפים, אזרחים בחוף הים וכדומה. עם זאת היא בהחלט הוצאה מהקשרה ואנו מתנצלים על כך. אין בכוונתנו לרמז על אמירה כזו או אחרת ויודגש כי כבר אמש, כשנודע לנו על התקלה, הנושא טופל במערכת החדשות

+המרכז לבקרת מחלות נדחק הצידה
13:06 31/05/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

פגם בערכות הבדיקה לקורונה, חוסר האמון של טראמפ במומחים וקיצוצים תקציביים ארוכי שנים – כל אלו הפכו את הגוף החשוב ביותר בתחום בריאות הציבור לשחקן שולי, מתאר אקונומיסט

מצב הקורונה בארה
לחצים תקציביים ואדישות [צילום: פרנק פרנקלין, AP]
+החיפזון מן הקורונה
13:04 31/05/20  |  ד"ר רון בריימן   |   לרשימה המלאה

אווירת סוף קורונה: ממשלה, שאינה מצליחה לעמוד בלחץ, נגררת אחרי ציבור חסר סבלנות, ושני אלה מובלים על-ידי תקשורת פזיזה ובלתי אחראית, שמעודדת את חוסר הסבלנות בקרב האזרחים ואת הגל הבא של הקורונה

ממהרים לפתוח [צילום: איתמר לוין]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
אביתר בן-צדף
אין הרבה מה ללמוד ממערכת ביטחוננו בעניין ההתמודדות עם המגיפה    גם לה אין מושג איך עושים זאת    יתר על כן, הסברתה גרועה בלשון המעטה וכושלת    מונחים צבאיים, למרות היותם "סקסיים", לא יועילו לנו
איתמר לוין
פגם בערכות הבדיקה לקורונה, חוסר האמון של טראמפ במומחים וקיצוצים תקציביים ארוכי שנים – כל אלו הפכו את הגוף החשוב ביותר בתחום בריאות הציבור לשחקן שולי, מתאר אקונומיסט
ד"ר רון בריימן
אווירת סוף קורונה: ממשלה, שאינה מצליחה לעמוד בלחץ, נגררת אחרי ציבור חסר סבלנות, ושני אלה מובלים על-ידי תקשורת פזיזה ובלתי אחראית, שמעודדת את חוסר הסבלנות בקרב האזרחים ואת הגל הבא של הקורונה
איציק וולף
שר הבריאות קורא לאזרחים החוששים שחלו בקורונה או ששהו ליד חולים ללכת להיבדק    על התפשטות הקורונה בגימנסיה: העלייה המתמדת התחילה עוד לפני האירוע של בית הספר בירושלים    "או שכולנו נהיה בסדר או שנהיה בסגר והרבה יותר מהר משחושבים"
מתי דוד
השמאל והאידאלים שלו נעלמו בחברה, בפוליטיקה ובתקשורת    הם איבדו את חשיבותן והשפעתם בשיח הציבורי וגם בקלפיות
רשימות נוספות
הקורונה לא תאפשר חדלות פרעון מזורזת  /  איתמר לוין, יצחק דנון
מחר: דיון דחוף בחקיקת הקורונה  /  איציק וולף
"התרופפות במשמעת, המגפה עוד כאן"  /  איציק וולף
גם דברים טובים יצאו מהמגיפה  /  יובל לובנשטיין
הקשר בין אבץ לקורונה  /  אולגה רז
שני עמים  /  עו"ד אהוד פלג
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il