X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
אין הרבה מה ללמוד ממערכת ביטחוננו בעניין ההתמודדות עם המגיפה גם לה אין מושג איך עושים זאת יתר על כן, הסברתה גרועה בלשון המעטה וכושלת מונחים צבאיים, למרות היותם "סקסיים", לא יועילו לנו
▪  ▪  ▪
נתניהו. תנאי מחסור [צילום: לע"מ]
הגל השני
צריכים לנצל את ההפוגה כדי לשפר את היערכותנו לקראת הגל השני של התחלואה בקורונה, שיבוא, לדעתי, לכל המאוחר, בחורף יחד עם התחלואה בשפעת - עוד לפני שיהיה בידינו חיסון.

אוצר המלים של העברית הישראלית דל, ומושפע מאוד מהצבא, שהנו גורם תרבותי חשוב ומשפיע (מדי, לדעתי) בחברה הישראלית. לכן, דיברנו במהלך משבר קורונה על "מלחמה", על "מערכה", על "חמ"ל (חדר מלחמה)" ועל עוד כל מיני מושגים צבאיים, שנזרקים לחלל עולמנו, ומאומצים על-ידי התקשורת ובעקבותיה על-ידי הקהל בעניין קורונה.
האומנם אפשר להשוות את משבר קורונה למלחמה? התשובה הפשטנית הנה חיובית, אך מחשבה נוספת מערערת על התפיסה "הצבאית" של המאבק בנגיף COVID-19. אין כאן שדה קרב מוגדר, אלא חברה שלמה, דמוקרטית, פתוחה ומושפעת מסביבתה. כלומר, מרחב אנושי, שהוכה בנגיף בלתי-מוכר. אין כאן אויב, אלא נגיף, שאין עליו מודיעין כלל, כיוון שהוא חדש בזירה ומשתנה בהתמדה (יוצר מוטאציות), והחוקרים אינם יודעים עדיין איזו מהמוטאציות שלו היכתה במי ואיפה, ואיזו מוטאציה תכה בנו בעתיד.
כל העולם מחכה לחוקרים, שיעשו קסם, וימצאו תכף תכשיר, שיחסן נגד המגיפה, ויש נטיית-לב לאמץ כל מיני הודעות של מכוני מחקר ושל חברות, כי הם על סף מציאת החיסון לקורונה. למיטב ידיעתי, פיתוח תכשיר רפואי נמשך, בהשקעה אדירה, כעשר שנים, שכרוכות בבדיקות רעילות, בניסויים על בעלי-חיים ובניסויים על בני-אדם (ניסויים קליניים), וכמעט אי-אפשר לדלג על שום שלב בתהליך.
תנאי מחסור
המאבק בקורונה נעשה בתנאי מחסור, שאופייניים לכל מערכת. אף פעם אין די משאבים להשביע את כל הרצונות ואת כל הצרכים. כלומר, צריכים לקבוע סדר-עדיפויות, ממש כמו מיון נפגעים (טריאז') באירוע רב-נפגעים. מה עוד שהמידע על המגיפה מוסתר, או מעוות, על-ידי ממשלות, שמעוניינות לטפלל את המידע על המגיפה בתחומי ריבונותן (עיינו בערכים סין, רוסיה ואירן, אך גם בערך מדינות ערב). כלומר, המידע שבידינו חסר, או חלקו שקרי; וארגון הבריאות העולמי (WHO) משתף פעולה בהסתרת המידע על המגיפה.
המגיפה נכנסה לעולמנו. כלומר, דוּוחה בתקשורת, ולאחר מכן לוּותה בהגבלות ממשלתיות - במפתיע; והמאבק בנגיף והמדיניות הממשלתית נעשים "תוך תנועה". כלומר, בהתאם למה שנראה כנסיבות אותו היום ולפי מה שאירע לפניו.
כדי להיאבק בנגיף, היו חייבים מקבלי ההחלטות בישראל למנוע את קריסת מערכת הבריאות כתוצאה מעומס יתר. חוקרי מגיפות (אפידימולוגים) יודעים, כי מגיפה מתפשטת בטור הנדסי (אקספוננציאלי - מעריכי), ויש לה שיא, שאחריו היא דועכת. לאן נעלם הנגיף אין יודעים החוקרים, ויש מגיפות, שבהן הנגיף נשאר רדום בגופם של חולים ושל נשאים, ומתעורר מדי פעם (למשל, קדחת-מלריה).
לאפידימולוגים יש הרבה מידע שנצבר ממגיפות קודמות (שפעת ספרדית, שפעת, SARS, אֶבּוֹלה ועוד), ולא נלך אחורה למגיפה השחורה, שהיכתה באירופה בימי הביניים. לכל מגיפה יש עקומת התפרצות משלה, שנלמדת מחקר המגיפה, אך זה בינתיים בלתי-אפשרי לקבוע מסמרות בעניין כיוון שאין די מידע על הנגיף .COVID-19 כלומר, שיטוח עקומת התחלואה נעשה אינטואיטיווית על-ידי מומחים, באמצעות סגר ובידוד חברתי, כדי להפחית את שיעור ההדבקה, שלא ימוטט את מערכת הרפואה.
חסרות מיטות
דרך אגב, יש מדעני חברה, שסבורים, שהשפה הצבאית אימצה לעצמה מונחים מתחומים אחרים - הרבה מאוד מתחום הספורט.
בכל אופן, כל מה שקראתי על ההשוואות לענייני צבא, אינו חד-משמעי, ומציב בעיות רבות, למרות הנטייה הישראלית להטיל פתרון כל בעיה לאומית על מערכת הביטחון. נגיף הקורונה אינו דומה לארגון טרור, לא לארגון גרילה ולא לצבא אויב. לכן, השוואת המאבק בו ללוחמה בטרור (לוט"ר), או למלחמה, מאולצת ומגוחכת.
גם הדברים, שחסרו לי מאוד במהלך המאבק בנגיף, אינם ייחודיים לצבא. ראשית, צריכים מדיניות לאומית, שתגדיל את כמות המיטות בבתי-החולים - כולל בניית בתי-חולים נוספים.
לעולם אין בונים תקנים לשעת-שיא, אלא לרמה ממוצעת צפויה של עומס; וכיום חסרות אלפי מיטות בבתי-החולים שלנו, שאינם פרוסים במידה הולמת בפריפריה. פרט לצקצוץ שפתיים ולאמירות ציניות על "הזקנה ששוכבת במסדרון" במערכות הבחירות לא נעשה דבר לפתור את מצוקת המיטות.
המונח "מיטות" פירושו גם מערך התקנים (משמע, תקציב) סביב המיטות - רופאים, אחיות, כוח-עזר, צוות פארה-רפואי (פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, טכנאים ועוד), תחזוקה, הסעדה, ניקיון ומינהלה. המדובר באלפי עובדים, שהכשרתם ארוכה - רופאים, אחיות וצוות פארה-רפואי, ולגייסם לעבודה.
אין הסברה
שנית, חסרה מדיניות הסברה פעילה ומתמשכת בעניין המגפה. המדינה הגבילה את חופש אזרחיה, שהיו צריכים להבין למה, גם כדי לבלום ידיעות-שווא (פייק ניוז), שנוטות לפרוח בעת משבר. לפני המשבר התאמצו גורמים אינטרסנטיים וגורמי אופוזיציה לשלול את הלגיטימיות של ממשלת ישראל, של ראש הממשלה ושל שר הבריאות. זו נקודת פתיחה גרועה ביותר למשבר, שבו האזרחים צריכים להאמין לצעדי הממשלה, ושהם "בידיים טובות". גם במהלך המשבר היו גורמים פוליטיים, שניסו לדוג במים עכורים, כדי לקושש קולות למערכות הבחירות שעברנו. והיו מי שחיבלו במתכוון ביוקרת שר הבריאות ומנכ"ל משרדו במהלך המשבר.
חוקרי מדיניות ציבורית יודעים כמה חיוניים הסברה ויחסי ציבור לכל מיזם, ולא רק בשעת משבר. מבחינה זו חסר 'מסביר לאומי' בנוסח חיים הרצוג במלחמת ששת הימים, שיביא את דבר הממשלה לקהל, ולא רק במסיבות עיתונאים קצרצרות. כלומר, דמות ציבורית מוכרת, או רופא, שיסבירו לקהל איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים. ראיתי כמה מצגות מעניינות ומחכימות על המגיפה ברשתות החברתיות, וחבל שהממשלה לא דאגה להשתמש בהן. במשבר הפכו הרשתות החברתיות לעיסה דביקה של סיפורי סבתא ושל שמועות מכל הבא ליד.
הסברה אינה מתכון אחיד, אלא צריכה להיתפר לפלחים ממוקדים באוכלוסייה - ערבים (יש לפלח קבוצה זו!), חרדים (כנ"ל), עולים מאתיופיה, עולים מברית-המועצות לשעבר, תושבי "מדינת תל אביב", תושבי "מדינת ירושלים" וכיו"ב. היא צריכה להיעשות בשפה מובנת לאוכלוסיית הפלח, ולהתכוון לתת-פלחים (מבוגרים, צעירים, ילדים וכו'). כלומר, צריכים היו להכין יום-יום הרבה מאוד "מנות" הסברה מפולחות, ולשגרן לציבור, כדי לרכוש את אמונו.
אין תכלול
שלישית, חסר מטה ממשלתי, שיפעל בשעת חירום, וירכז את עבודת המטה הלאומית. גם לצבא אין מטה כזה, ולמרות "הבור" המפורסם, והוא נקלע לקשיים בהתמודדותו עם משברים (למשל, מלחמת יום הכיפורים). בשנות השמונים הוקמה המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), שמִטבע הדברים נוטה לענייני ביטחון, ואינה מתכללת את כל הגורמים, המשפיעים על האזרחים - בעיקר, כשהתגובות והאמצעים נקבעים "תוך כדי תנועה" ולא בעבודת מטה סדורה.
למיטב הבנתי, אין הרבה מה ללמוד ממערכת ביטחוננו בעניין ההתמודדות עם המגיפה. גם לה אין מושג איך עושים זאת. יתר על כן, הסברתה גרועה בלשון המעטה וכושלת. מונחים צבאיים, למרות היותם "סקסיים", אינם מועילים. צריכים לנצל את ההפוגה (בעברית - בעקבות האנגלית - יש מונח להפוגה קצרה: פּוּגָה, Lull) לשפר את היערכותנו לקראת הגל השני של התחלואה בקורונה, שיבוא, לדעתי, לכל המאוחר, בחורף יחד עם התחלואה בשפעת, עוד לפני שיהיה בידינו חיסון. "מה שנראה לנו כהחלמה", הזהיר הדוכס לה-רוֹשפוּקוֹ הצרפתי עוד במאה השבע-עשרה - "אינו אלא הפוגה, או חילוף מחלה במחלה".
מי שאינו עושה, אינו טועה. במהלך ההתמודדות עם המגפה נעשו הרבה מאוד טעויות, אך יש להודות, גם הייתה הצלחה גדולה מאוד: שיעור ההדבקה, שיעור התחלואה ושיעור התמותה נמוכים אצלנו בהשוואה למדינות אירופיות, שאוכלוסייתן כעשרה מיליוני נפש. זאת, למרות אי-הוודאות הגמורה, שאופפת את מגיפת קורונה, ולמרות תרבות של אי-לגאליזם (כלומר, אי-כיבוד החוק והרשויות), שמאפיינת את החברה הישראלית, ובעיקר, מגזרים מסוימים שלה. שומר פתאים נחלץ לעזרתנו שוב - כפי שטבע לה-רושפוקו: "המזל מטֶה הכל לטובת אלה שהוא נוטה להם את חסדו".

תאריך:  31/05/2020   |   עודכן:  01/06/2020
+עבירות זמניות - ללא הכנסת
23:41 31/05/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

תזכיר החוק מעגן את הצעדים שננקטו חודשים האחרונים, תוך שינויים מועטים: אפשרות לחקיקה פלילית זמנית בלא אישור הכנסת, סמכויות נרחבות לשוטרים, העברת הפיקוח השיפוטי מבג"ץ לביהמ"ש המחוזי

סמכות להיכנס לבית פרטי [צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90]
+סניטר באיכילוב נדבק בקורונה
21:11 31/05/20  |  עידן יוסף

‏סניטר בבית החולים איכילוב נדבק בקורונה. בבית החולים מציינים שרק אדם אחד שהיה איתו במגע נדרש לבידוד.

+בתי חולים נדרשו להפסיק בדיקות יקרות לקורונה
21:09 31/05/20  |  עידן יוסף

בתי חולים ומכונים פרטיים מציעים בדיקות פרטיות לקורונה. המחיר: מ-450 שקל עד 1,300 שקלים. במשרד הבריאות פנו לבית החולים הדסה וביקשו להפסיק את הבדיקות הפרטיות (כאן חדשות).

+מהיום: בדיקות גם ללא תסמיני קורונה
19:29 31/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

שר הבריאות הודיע על שינוי מדיניות בדיקות הקורונה וקרא לאזרחי ישראל להיבדק  ▪  החידוש הגדול: בני בית של חולה מאומת - שאינם סובלים מתסמינים - ייבדקו פעמיים

בדיקות נרחבות מבעבר [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
אדלשטיין. מודאגים מאוד
+מה יעלה בגורל השווקים הרטובים
18:06 31/05/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

שווקים אלו - בהן נמכרות חיות בר למאכל - נחשבים כמוקד למגיפות בכלל, וייתכן שהקורונה התחילה מאחד מהם  ▪  אקונומיסט על המחלוקת לגבי עתיד השווקים

שוק הכרמל בשבוע שעבר
+המבקר: פותח בבדיקת ההתנהלות בקורונה
17:40 31/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הודיע לראש הממשלה כי הביקורת תבחן את יחסי הגומלין וממשקי העבודה בין גופי החירום בניהול משבר הקורונה, ותתמקד בעבודת המטה לביטחון לאומי (מל"ל) אל מול הגופים השונים בניהול המשבר, אופן ניהול המשבר וההיערכות בראייה צופה פני עתיד, הסברה ומסירת המידע לציבור, היערכות והטיפול באוכלוסייה המבוגרת, מערך המעבדות והבדיקות, למידה והוראה מרחוק, התנהלות הרשויות המקומיות בעת המשבר, ההתנהלות התקציבית במשבר וההיערכות המקדימה

מבקר המדינה אנגלמן. אסף מידע השוואתי
כיצד נוהל המשבר? [צילום: חיים צח/לע״מ]
+קבוצת סיכון
16:58 31/05/20  |  אביתר בן-צדף   |   לרשימה המלאה

עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים  ▪  והפעם - גאלה ושחררה, מושלמת, רמייה, קבוצת סיכון, לא נכללו, נכתב רק עתה ומתעללים בפרח  ▪  "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג)  ▪  הרבה בריאות, שמחה ואושר לכולנו  ▪  שבוע טוב

זקנים או ותיקים? [צילום: יצחק הררי/פלאש 90]
+1,680 דורשי עבודה חדשים בישראל
16:54 31/05/20  |  עידן יוסף

שירות התעסוקה: מיום רביעי ועד היום התקבלו 22,089 דיווחים על חזרה לעבודה. במקביל, נרשמו 1,680 דורשי עבודה חדשים.

+כל תלמידי הגמנסיה העברית הצטוו להיכנס לבידוד
16:49 31/05/20  |  עידן יוסף

התפרצות הקורונה בבי"ס הגמנסיה העברית בירושלים: כל הצוות והתלמידים נכנסים לבידוד. לתלמידי כיתה י"א מבית הספר לאמנויות, שם נמצאה תלמידה חולת קורונה נמסר: "בכיתתנו נמצאה תלמידה מאומתת. היא כרגע מרגישה טוב ונמצאת בביתה. לכן תלמידי הכיתה צריכים להיכנס לבידוד החל מהיום האחרון שפגשו אותה, כלומר עד ה-8 ביוני. עלינו להעביר למשרד הבריאות את כל הפרטים של כלל התלמידים על-מנת שיאשרו להם בדיקה באופן גורף וללא ביורוקרטיה מיותרת".

+חדשות 13 פרסמו התנצלות
13:27 31/05/20  |  מירב ארד

ביום שישי במשדר המיוחד שודרה בטעות תמונה של ילדים חרדים, לאורך 5 שניות, בהקשר של הגימנסיה והתפרצות המגפה. ראשית אנו מתנצלים על התקלה, מדובר בטעות אנוש. התמונה שהוצגה הייתה חלק מרצף של תמונות מתוך מאגר מתקופת הקורונה שהופיעו על המסך לשניות בודדות וביניהן גם תמונות של ילדים חילונים, בליינים ירושלמים מצטופפים, אזרחים בחוף הים וכדומה. עם זאת היא בהחלט הוצאה מהקשרה ואנו מתנצלים על כך. אין בכוונתנו לרמז על אמירה כזו או אחרת ויודגש כי כבר אמש, כשנודע לנו על התקלה, הנושא טופל במערכת החדשות

+המרכז לבקרת מחלות נדחק הצידה
13:06 31/05/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

פגם בערכות הבדיקה לקורונה, חוסר האמון של טראמפ במומחים וקיצוצים תקציביים ארוכי שנים – כל אלו הפכו את הגוף החשוב ביותר בתחום בריאות הציבור לשחקן שולי, מתאר אקונומיסט

מצב הקורונה בארה
לחצים תקציביים ואדישות [צילום: פרנק פרנקלין, AP]
+החיפזון מן הקורונה
13:04 31/05/20  |  ד"ר רון בריימן   |   לרשימה המלאה

אווירת סוף קורונה: ממשלה, שאינה מצליחה לעמוד בלחץ, נגררת אחרי ציבור חסר סבלנות, ושני אלה מובלים על-ידי תקשורת פזיזה ובלתי אחראית, שמעודדת את חוסר הסבלנות בקרב האזרחים ואת הגל הבא של הקורונה

ממהרים לפתוח [צילום: איתמר לוין]
+"מרגישים לא טוב - לכו להיבדק"
12:36 31/05/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

שר הבריאות קורא לאזרחים החוששים שחלו בקורונה או ששהו ליד חולים ללכת להיבדק  ▪  על התפשטות הקורונה בגימנסיה: העלייה המתמדת התחילה עוד לפני האירוע של בית הספר בירושלים  ▪  "או שכולנו נהיה בסדר או שנהיה בסגר והרבה יותר מהר משחושבים"

[צילום: פלאש 90]
+תגובות ממוקדות לאירועים בחדשות
11:34 31/05/20  |  מתי דוד   |   לרשימה המלאה

השמאל והאידאלים שלו נעלמו בחברה, בפוליטיקה ובתקשורת  ▪  הם איבדו את חשיבותן והשפעתם בשיח הציבורי וגם בקלפיות

נתניהו. תוכנית המאה [צילום: גיל יערי/פלאש 90]
+הקורונה לא תאפשר חדלות פרעון מזורזת
11:26 31/05/20  |  איתמר לוין, יצחק דנון   |   לרשימה המלאה

שופט הפירוקים המוביל קובע, כי גם חברות שנקלעו לשיטתן לקשיים זמניים בשל הקורונה - חייבות לפעול לפי המסלול המקובל של הליכי חדלות פרעון, כולל אפשרות של החלפת ההנהלה ואובדן השליטה  ▪  המסלול המהיר המאפשר רק פריסה מחדש של החוב, מיועד רק לחברות אחזקה ולא לחברות תפעוליות

וול סטריט. חובות של 11.5 מיליון שקל
אורנשטיין. לא לסכל את כוונת המחוקק [צילום: עופר עמרם]
+גננת בבני ברק נמצאה נשאית קורונה
10:50 31/05/20  |  איציק וולף

גננת שעובדת בכמה גני ילדים בעיר בני ברק נדבקה בקורונה. 17 ילדים ו-9 אנשי צוות בגנים נשלחו לבידוד.

+גם דברים טובים יצאו מהמגיפה
10:48 31/05/20  |  יובל לובנשטיין   |   לרשימה המלאה

עדות לתופעה מתרחבת זו ניתן לראות גם על סמך הקרטונים הרבים הנערמים עם שמות של משקים חקלאיים אשר עד-כה מכרו את תוצרתם לסיטונאים ו/או לרשתות השיווק הגדולות

מקבלים סחורה איכותית יותר [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
איתמר לוין
פגם בערכות הבדיקה לקורונה, חוסר האמון של טראמפ במומחים וקיצוצים תקציביים ארוכי שנים – כל אלו הפכו את הגוף החשוב ביותר בתחום בריאות הציבור לשחקן שולי, מתאר אקונומיסט
ד"ר רון בריימן
אווירת סוף קורונה: ממשלה, שאינה מצליחה לעמוד בלחץ, נגררת אחרי ציבור חסר סבלנות, ושני אלה מובלים על-ידי תקשורת פזיזה ובלתי אחראית, שמעודדת את חוסר הסבלנות בקרב האזרחים ואת הגל הבא של הקורונה
איציק וולף
שר הבריאות קורא לאזרחים החוששים שחלו בקורונה או ששהו ליד חולים ללכת להיבדק    על התפשטות הקורונה בגימנסיה: העלייה המתמדת התחילה עוד לפני האירוע של בית הספר בירושלים    "או שכולנו נהיה בסדר או שנהיה בסגר והרבה יותר מהר משחושבים"
מתי דוד
השמאל והאידאלים שלו נעלמו בחברה, בפוליטיקה ובתקשורת    הם איבדו את חשיבותן והשפעתם בשיח הציבורי וגם בקלפיות
איתמר לוין, יצחק דנון
שופט הפירוקים המוביל קובע, כי גם חברות שנקלעו לשיטתן לקשיים זמניים בשל הקורונה - חייבות לפעול לפי המסלול המקובל של הליכי חדלות פרעון, כולל אפשרות של החלפת ההנהלה ואובדן השליטה    המסלול המהיר המאפשר רק פריסה מחדש של החוב, מיועד רק לחברות אחזקה ולא לחברות תפעוליות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il