הדברים שאמר שר החוץ הפלשתיני ריאד אלמאלכי בראיון ל"רדיו פלשתין" ב-1 ביוני משקפים את תסכולם של הפלשתינים וחולשתם נוכח תוכניות ישראל לספח שטחים בגדה. אלמאלכי אמר שהפלשתינים מנסים לעורר מחאה בישראל על כוונות הסיפוח של ממשלת נתניהו-גנץ וכי "ישראל צריכה לחוש במחיר הגדול שתיאלץ לשלם אם תבצע את הצעד הזה". הוא הוסיף כי ההנהגה הפלשתינית פועלת כדי לגייס את הקהילה הבינלאומית במטרה "לבודד" את ממשלת ישראל ואת הממשל האמריקני.
שר החוץ הפלשתיני ניגן את אותו התקליט השחוק שניגנו הפלשתינים לפני ההכרזה האמריקנית על ירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים, ההכרזה הפלשתינית על חוקיות ההתנחלויות ופרסום תוכנית "עסקת המאה" של טראמפ. ההנהגה הפלשתינית יודעת כי ברגע שהממשל האמריקני מגבה את ישראל במאת האחוזים קשה לה מאוד "לבודד" את ישראל בזירה הבינלאומית שלא לדבר על "בידוד" הממשל האמריקני, הציבור הפלשתיני בשטחים מאס כבר לשמוע את הסיסמאות הנבובות האלה ואינו מאמין לשום מילה של ההנהגה הפלשתינית.
גורמים בפתח אומרים כי תוכנית "עסקת המאה" האמריקנית היא הסיוט הגדול ביותר של הפלשתינים מאז ה"נכבה" לפני 72 שנה,אבל צריך לזכור כי מדובר בסיוט שהגיע בעיקר בגלל מדיניות הסרבנות של ההנהגה הפלשתינית שדוחה כל תוכנית שלום שאיננה תואמת את "הקווים האדומים" שלה.
חולשת העולם הערבי
העולם הערבי עסוק במגיפת הקורונה, באבטלה, בעוני ובהתדרדרות רמת החיים, הבעיה הפלשתינית איננה עומדת בראש סולם העדיפות שלו, הוא רוצה להתגבר על חוסר היציבות המדינית, היעדר הביטחון והבעיות הכלכליות. החתימה על הסכם אוסלו בספטמבר 1993 וההכרה של אש"ף בישראל שינו את דפוסי החשיבה בעולם הערבי ביחס לישראל, לכך יש להוסיף את הסכמי השלום שחתמו מצרים וירדן עם ישראל, מדינות המפרץ החלו לקיים נורמליזציה ביחסים עם ישראל מאחורי הקלעים, דעת הקהל הערבית תומכת בבעיה הפלשתינית אך העולם הערבי לא ישבור את הכלים למען הפלשתינים, הוא לא ייצא לעימות צבאי עם ישראל ומדינות ערב המתונות, התלויות בסיוע הכלכלי האמריקני, לא יתעמתו עם ממשל טראמפ למען הפלשתינים, הן מצפות שהרש"פ תתפשר עם ישראל על "הקווים האדומים" שלה ותסכים לקבל פתרון הגיוני וריאלי לשאיפות הלאומיות שלה.
לאחר פרסום תוכנית השלום האמריקנית המכונה "עסקת המאה" הביעו כמה מדינות ערביות תמיכה בתוכנית, חלקן באופן גלוי וחלקן בהידברות השקטה עם ממשל טראמפ דבר שיצר מבחינת הפלשתינים תקדים מסוכן ואילו ארה"ב וישראל שאבו מכך עידוד, העולם הערבי מתחיל להתרגל לרעיון שישראל לא תוותר על מזרח ירושלים ולא תחזור לקווי 67, בשטח קמו גושי התנחלויות גדולים שבהם מתגוררים מאות אלפי ישראלים שלא יתפנו מבתיהם, לא מדובר בהיקפים של גוש-קטיף ברצועת עזה וישראל מוכנה לחילופי שטחים עם הרש"פ תמורת הישארותם במקומות מגוריהם. מדינת ערב המתונות מבינות כי הקמת מדינה פלשתינית היא אפשרית אך רק על חלק משטחי הגדה,על-פי "עסקת המאה" הפלשתינים יוכלו לעשות זאת על 70 אחוזים מן השטח, ישראל זקוקה לגבולות בטוחים וברי הגנה כמו בקעת הירדן והיא לא תוותר על השטח הזה שירדן ויתרה עליו ב-1988 כשהמלך חוסיין הודיע על הינתקותו משטחי הגדה וויתר על כל תביעה עליהם.
גורמים ברש"פ פנו לכמה מדינות ערביות כדי לברר את עמדתן המדויקת ביחס ל "עסקת המאה" ורעיון הסיפוח אך לא קיבלו תשובות, מדינות אחרות משלמות "מס שפתיים" לפלשתינים בהצהרות נגד הסיפוח אך בפועל הן לא יעשו שום דבר, יו"ר הרש"פ יודע זאת היטב.
צפי לכישלון פלשתיני
הפלשתינים צפויים להיכשל גם הפעם במאמציהם למנוע את מהלך הסיפוח של שטחים מהגדה לישראל. המחנה הפלשתיני הוא מפוצל, תנועת הפתח ותנועת חמאס איננו מסוגלות להתגבר על המחלוקות ביניהן,להגיע לאחדות לאומית ולהילחם נגד תוכנית "עסקת המאה". ישראת אמורה לקבל גיבוי אמריקני מוחלט לסיפוח לאחר שתעמוד בדרישות האמריקניות ותתאם עם הממשל את מפות הסיפוח.
על-פי הערכת גורמים בכירים בירושלים, יהיו גינויים בקהילה הבינלאומית נגד הסיפוח אך אירופה לא תטיל סנקציות על ישראל ולא תתעמת עם ממשל טראמפ בנושא. התקווה הפלשתינית למחלוקת עזה בחברה הישראלית ולפיצול בחברה הישראלית שיעכבו את הסיפוח איננה ריאלית, סקרי דעת הקהל מראים שמרבית הציבור בישראל תומכת בסיפוח, לראש הממשלה נתניהו יש רוב בממשלה ובכנסת כדי להעביר את תוכנית הסיפוח.
צה"ל נערך להסלמה בשטחים, הוא כבר היה בסרט דומה, ב-14 במאי העבירה ארה"ב את השגרירות שלה מתל אביב לירושלים לאחר שהכירה בה כבירת ישראל, בשטחים הייתה מחאה עממית גדולה אולם צה"ל הצליח לבלום אותה, בגבול הרצועה נהרגו יותר מ-60 פלשתינים ומאות נפצעו בהתנגשויות עם כוחות צה"ל. צה"ל מילא את המשימה בהצלחה רבה והמחאה הפלשתינית לא התפתחה לאינתיפאדה שלישית.
גורמים בכירים בפתח אומרים כי מחמוד עבאס איננו מעוניין באינתיפאדה שלישית או בעימות מזויין עם ישראל, הוא יאפשר לרחוב הפלשתיני להפגין נגד הסיפוח אך לא יאבד את השליטה בגובה הלהבות של המחאה. המונח שיו"ר הרש"פ משתמש בו הינו הגברת "ההתנגדות העממית" (מוקאוומה שעביה-בערבית), הוא התנגד לאינתיפאדה השנייה שגרמה נזקים רבים לפלשתינים ותומך במחאה עממית ללא שימוש בנשק חם.
גורמים בכירים בפתח אומרים כי מחמוד עבאס השלים כבר עם הסיפוח הצפוי אך הוא שומר על פני פוקר ומעודד את הנהגת הרש"פ להילחם "עד הסוף" בזירה הבינלאומית נגד הסיפוח בתיאום עם ירדן, הוא מייחל לניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות. על-פי הגורמים בפתח,בכירים במפלגה הדמוקרטית הבטיחו להם שאם ג'ו ביידן יבחר לנשיא הוא יבטל את תוכנית "עסקת המאה" ויציע תוכנית שלום משלו שתהייה מוקבלת על הפלשתינים.
