|
תאריך:
|
03/06/2020
|
|
|
עודכן:
|
03/06/2020
|
|
1 |
|
|
הלא מכובד מזה שנים הוא איש נפוח מלא מעצמו ומזיק ככל יכולתו ללארץ ישראל.טוב,הוא חייב להצדיק את התרומות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמ |
|
|
2 |
|
|
שאולי שופטינו ה"מכובדים" פוחדים ? לא ראית את ההפגנה ליד המוזיאון בת"א ? תחשוב רק על העובדה ששרים שהוגש נגדם כתב אישום פסולים לתפקידם , ואילו ל"ראש ממשלה" יש חסינות מאלוהים. |
|
כתובת IP: |
162.158.155.223 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ארי כספי |
|
|
|
|
|
11 שופטים פוחדים?, אז שילכו הבייתה, שופטים של ארגוני פשע לא פוחדים? הם ודאי פוחדים, אז הם מזכים את ראשי ארגוני הפשע? ארי, אינך מתבייש? זו רמת האמון שאתה נותן במערכת המשפט? היא הרבה יותר נמוכה מהאמון שאני נותן בה, אז עד כמה אפשר לרדת? ולגופו של עניין, מניעת כהונה של שר עם כתב אישום איננה מגובה בחוק, זה עוד מחטף של בית המשפט ואף אחרי ששונה החוק, בית המשפט ממשיך לאחוז בבן הערובה הזה. ובוא נחשוב רגע, אני יודע שזה קשה לחשוב אבל תתאמץ, אולי תצליח. על פי תפיסת הציבור (אם כי לא בדיוק על פי החוק) הראשונים ברשימות המפלגות הגדולות שיצילחו להשיג רוב קואליציוני מוצק, יהיו ראשי ממשלה. אין פה בחירות ישירות, אך על פי תפיסת הבוחרים הבחירות היו בין נתניהו לבין גנץ והבחירות האלה נמשכות כבר איזה שנה ומשהו עם מיליארדים של הוצאות, ועם תמיכה גוברת של הציבור בנתניהו, בייחוד בבחירות האחרונות. הבירות האחרונות היו להזכירך לאחר שהוגש כתב האישום. האם ייתכן שפקידים ו/או שופטים יאיינו את החלטת הבוחר בעת שריקת הסיום כאשר בעת שריקת הפתיחה הם ישנו שנת ישרים, ולא השתנה כלום משריקת הפתיחה לשריקת הסיום? האם ייתכן שפקידים או שופטים יאיינו את החלטת הבוחר ללא כל גיבוי חוקי בספר החוקים? הנה חשבנו, אם כואב לך כבר הראש קח כדור. חצי שעה זה יעבור. |
|
כתובת IP: |
162.158.158.146 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
והלפרין שואל בהתרסה "..האם ייתכן ששופטים יאיינו את החלטת הבוחר בעת שריקת הסיום , באשר בעת שריקת הפתיחה , הם ישנו שנת ישרים , ולא השתנה כלום משריקת הפתיחה , לשריקת הסיום" ?. ובכן הלפרין , המצב כן השתנה "משריקת הפתיחה לשריקת הסיום" , באשר רק "בשריקת הסיום" הוברר , שחבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום , מרכיב ממשלה והוא בראשה , סיטואציה שלא היתה לאורך כל "המשחק" , ושופטי בג"צ , אינם היועצים המשפטיים של "הבוחרים" , ואינם מוסמכים לתת פרשנות משפטית לסיטואציה עתידית , אם תתרחש , כן או לא ,אלא אם מתרחשת בפועל , או התרחשה ( חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום , מרכיב ממשלה ועומד בראשה ) ומישהו עתר , כנגד חוקיות המינוי. נו , ואם מישהו היה "בשריקת הפתיחה " , היה עותר כנגד אפשרות תיאורטית , שאריה דרעי , שהורשע בעבר בפסק דין חלוט , בעבירה שיש עימה קלון , יכול להרכיב ממשלה , כראש מפלגה , אז גם כאן , היה תפקידו וסמכותו של בג"צ , להכריע משפטית , ( בעת הבחירות ובטרם הבחירות !) לתת "ייעוץ משפטי" כזה , כאשר הסיטואציה ( אריה דרעי מרכיב ממשלה ועומד בראשה !) טרם התרחשה בפועל ? . טוב , הלפרין , גם אני לא תמיד "מתלהב" מכל הכרעה , פסק דין ופרשנות של בג"צ , אך כדאי למי שאינו בעל השכלה משפטית ואינו בקי במאטריה הזו , יהיה קצת יותר זהיר , בנימוקיו להסתה הזו כנגד בג"צ וזה מצער מאד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
של שלמה המגיב ? יאיר בבקשה את עיננו ! אולי השכלתו המשפטית היא כמו של אביעד גליקמן,תקשורת וסוציולוגיה,או כמו של גיא פלג,"אוניברסיטת חיפה" בויקיפדיה,ללא ציון תואר כלשהו ואלה הם "כתבים לענייני משפט" של ערוץ 13 ו 12,שמפמפמים כל הזמן את מה שמאכילים אותם בפרקליטות,ללא כל תובנה משפטית עצמאית משלהם,אחרי הכול,מה להם ולטקסט משפטי חוץ מדקלום ושיתוף פעולה עם עבריינים פליליים מהפרקליטות ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
|
|
ראשית , אני אישית איני איש תיקשורת שמשפיע על הציבור , ואני בכל זאת " זהיר" מלבקר את בג"צ , בנושאים שאיני בקי . אני בהחלט חושב , שכתב לענייני משפט ופלילים , צריך להיות בעל השכלה משפטית ועד כמה שידוע לי אזי תמר אלמוג ( ערוץ כאן ), רביב דרוקר , ברוך קרא ( ערוץ 13 ) , אמנון אברמוביץ' ( ערוץ 12 ) , בן כספית ( מעריב ) , יעקב ברדוגו ( ישראל היום , גל"ץ ) , הם משפטנים , אך אין זה אומר שכל פרשנות משפטית שלהם , הינה אורים ותומים , ואני "מתלהב" מכל מילה שלהם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
שלמה מי שכתב את האמור להלן, יש לו השכלה משפטית? ...שיקול נוסף ומרכזי .... באשר ליכולתו של חבר הכנסת נתניהו להרכיב ממשלה ולכהן כראש ממשלה הוא העובדה שציבור הבוחרים, כאמור, הלך לקלפיות שלוש פעמים במהלך השנה האחרונה כאשר חבר הכנסת נתניהו, ראש הממשלה המכהן, עמד בראש סיעת הליכוד כאחד המועמדים המובילים להרכבת הממשלה לאחר הבחירות. הבחירות לכנסת ה-23 ,הכנסת הנוכחית, אף נערכו לאחר הגשת כתב האישום נגד חבר הכנסת נתניהו. למרות שעננת החשדות הפליליים תלויה ועומדת נגדו לאורך תקופה ארוכה, כל העתירות שהוגשו נגד המשך כהונתו כראש הממשלה וכשירותו לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה נדחו בהיותן תיאורטיות או מוקדמות ..... במצב דברים זה, יש ליתן משקל כבד להסתמכות של חלק נכבד מציבור הבוחרים על כך שלאחר הבחירות לא תוטל כל מגבלה על יכולתו של חבר הכנסת נתניהו להרכיב ממשלה. התערבותנו בכגון דא, לאחר קיום הבחירות, תפגע באופן אנוש בהליך הדמוקרטי, ביציבות ובוודאות, שהן כאמור מאבני היסוד של כללי המשחק המשטריים, וכפועל יוצא באמון הציבור במוסדות השלטון בכלל ובבתי המשפט בפרט. אז יש לו השכלה משפטית או שאסור לאיש הזה התבטא בענייני משפט? (דברי השופט העליון מינץ, ד"ר למשפטים, בפסק הדין בבג"ץ 11) |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
"הנסיבות חריגות. התקיימו בחירות כלליות בתחילת חודש מרץ השנה. אמנם ניתן לומר כי קיומן של בחירות תואם את השלב שאנו נמצאים בו. ואולם ישנם נתונים שמלווים את המקרה שבעיניי יש להם משקל רב, ואינם בהכרח קיימים תמיד. כוונתי לכך שהבחירות התקיימו כאשר מר נתניהו עמד בראש רשימת הליכוד, ולאחר הגשת כתב האישום נגדו. לא מדובר באירוע שהתרחש אחרי הבחירות. אין עסקינן במידע שהמועמד הסתיר מהבוחר. הנתונים היו ידועים. אף אין טענה כי יש איסור מפורש בדין על האפשרות שיכהן ראש ממשלה שעומד נגדו כתב אישום. אזרחי ישראל יצאו לקלפי והצביעו אדם אדם על-פי מצפונו והבנתו. בחירות לכנסת אינן ניסוי בדמוקרטיה ואינו שיעור באזרחות. זהו אינו עוד סקר אלא הדבר האמיתי. מדובר באירוע שמטרתו להכריע: הקולות נספרים ומובילים לתוצאה." מה דעתך, אז אפשר לעצור בסוף הדרך את מה שלא עוצרים בתחילתה, האם זה מעוגן במשפט? לא מעוגן? תשאל האת השופט ניל הנדל - מקבוצת ה 11
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
אין לי בכלל "בעיה" עם החלטת בג"צ , שלא לפסול את נתניהו , כמסקנת שופטי בג"צ , לאור פרשנותם את הוראות החוק , ואפילו היועמ"ש סבר כמותם בפרשנות החוק על ידו , אך יש לי "בעייה" ( בשונה מעמדתך , אולי ?), ששופטי בג"צ מנמקים את פרשנותם "המשפטית" ( הרי לא מדובר כאן בהחלטה של הרשות המבצעת , באם צודקת או לא , או אם היא מקפחת זכויות אזרח , או בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו !!) , במצבים "פוליטיים" , ( ובפרשנות להם !!!) , כפי שהצגת את הדוגמאות בציטוטים של שופטי בג"צ , וזה גלישה מסוכנת מאד להחלטות "שיפוטיות" של בג"צ , ואם הציטוטים הינם מדוייקים ( איני בקי בהם ), אז זה בהחלט מחזק את דעת אילו שסבורים ( כמוני ) , שיש בהחלט צורך לחוקק מחדש את סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה , ( שהוא כוללני מדי ונותן פתח "לגלישות" לכיוונים שלא מעניינם של שופטים !) , פן הציבור יאבד אמונו במערכות המשפט , כתוצאה מסגנון כזה , של נימוקים לפרשנות של החוק . נו , הלפרין , הציטוטים שלך , היו בהחלט לעניין , ואתה בהחלט צודק , שאם כך מנמקים פרשנות משפטית לחוקים , בכירי מערכות המשפט , אז מה שלמה המגיב "מבלבל את המוח " , בדבר הצורך בידע משפטי , כדי להציג תובנות משפטיות וניתוחן. וואלה , הלפרין , החזרת לי חתיכת "סנוקרת" , כל הכבוד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
אני מקווה שהתובנה הזו תשכנע גם את השופטים, ומדבר אתך בן אדם שהיה בצד שלהם שנים, הוקסם מסעיף 15, השתמש בסעיף 15 (לא כמשפטן אלא כאזרח מעורב, מהראשונים שברוב טפשוטו עתר לבג"צ ב 1998 לביטול פסק דין סופי של בית משפט מחוזי (פסק דין שלא ניתן כלל לערער עליו), (בנושא ציבורי) תוך שהוא מנמק את יסוד העתירה ב 15, עורכי דין שניים או שלושה שהיו בקבוצה לא האמינו כלל שיש בסיס לעתירה, ורק אני האבהל אמרתי להם תקראו את הסעיף הוא ברור, הפסדתי בעתירה, אך נימוקי השופטים הצדיקו את הדרך בה נקטנו חברי ואני, נימוקי פסה"ד נלמדים או לפחות נלמדו שנים בקורסים למשפטים כאחת העתירות שכוננו בפועל את שטלתנות הבג"צ על כל מה שזז, ההרכב היה ליגה לאומית, ברק, חשין, אור), רק מאוחר יותר הבנתי שסעיף 15 בבד בבד עם פתיחת זכות העמידה לכל מכל כל, מוביל אותנו לדרך ללא מוצא, הוא מאפשר לבית המשפט לסווג את העתירות שהוא דן בהן לפי האג'נדה שלו, בפועל זכות העמידה היא זכות של חצי עם לעמוד בפני בית המשפט וזכות של חצי אחר לעמוד בפינה, כלומר לכולם יש זכות עמידה, אבל יחי ההבדל הקטן, ואני הטמבל תימרצתי את התהליך הזה ברוב טפשוטי (הוא היה קורה גם בלעדי אבל כנראה הייתי זרז, או הזדמנות). ובקשר לנושא אחר, תקרא כאן באתר את יוסי דר על חוות הדעת של השופט מזוז בתפקיד יועמ"ש לממשלה, חוות דעתו אשר סגרה את תיקי השוחד של שרון ובנו, לא חייבים להסכים עם מזוז (עדנה ארבל, פרקליטת המדינה ודאי לא הסכימה, אינני יודע אם מזוז של היום יסכים היום עם מזוז הצעיר), אך הוא סבר באותה עת, כמוני היום, שאמנם דין בוזגלו הוא כדין ראש הממשלה (והפוך), אך אסור לבחון בשום פנים ואופן תמיכה פוליטית אף אשר עשויה/עלולה להיות בה טובת הנאה ענקית אסור שתיבחן בעיניים פליליות לעניין שוחד. זה לא בדיוק דומה למקרה שלנו, אך יש בסברה ה"משותפת" הזו של מזוז (הרב) ושלי (שולייית השמש) אותו יסוד נפשי, יסוד נפשי המודה בפועל בכך שאם נשפוט את החיים הפוליטיים בעיניים פליליות אז אבדנו. הוא לא כלל בחוות דעתו את המילה המפורשת עיתונות, אך לי ברור גם את יחסי העיתונות עם אנשי הציבור אסור לשפוט בעיניים פליליות כי אז נראה את הכל הכל הכל שחור משחור. וכאשר התביעה הכללית הופכת "עכבר" להר, בנסותה לשוות חשדות להתנהגות שאיננה תקינה לכאורה, להתנהגות שוחדית, היא גורמת נזק אדיר אדיר, היא הופכת את הנאשם לקדוש מעונה ולכן שלטונו ימשיך עוד ועוד, ובסוף של דבר נקבל כולנו כינים מכל הסיפור הזה. אפשר עוד לסגת. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
שלמה יקירי, אתה מצחיק אותי, אם אתמודד עם 99% מהציבור על בקיאות בתנאי הסף לדין מנהלי בכלל ולבג"צ בפרט אוביל, ואין זו השתחצנות גרידא. כאשר בית המשפט מתכנס ודן בנושאים בהם אסור לו כלל לעסוק כי אין כל תשתית חוקית להתערבותו מלבד סעיף כללי בחוק יסוד השפיטה באמצעותו מתערב הבג"ץ בכל, אלה התוצאות. לדוגמא, אם אני מע"צ וארצה לבנות גשר 10 מפלסים מול הבית שלך, מתי יתערב בית המשפט? (ככל שתעתור) הוא יתערב בשלב התוכניות וההיתרים, ועוד לפני כן תוכל לעצור את הסיפור בועדות הבנייה. שרשרת הבקרה לא תחכה עד שתבנה את הגשר על מנת להורות לך להרוס אותו, ואם תבקש להרוס אותו כשהוא כבר בנוי יאמרו לך SORRY, אמנם הכל בניגוד לחוק אבל השתהית, זה מה יש, גשר מול הבית. כך הוכשרו בדיעבד חלקים ממרינה הרצליה על אף שהיו בניגוד לחוק, כך הוכשר בדיעבד חלק מפרויקט חוף הכמל (בית עם חור- נוף לים) על אף שנבנה מחוץ לחוק ועוד ועוד. האם בית המשפט יודע שהגשר ייבנה? הוא אינו יודע. האם כל התוכניות שעל על נייר בוצעו בסופו של דבר? לא!, האם כל התוכניות שהוצאו להם היתרים בוצעו בסופו של דבר? ודאי שלא! יש ודאי תוכניות רבות שלא הוצאו אל הפועל מסיבות שונות. ההבדל הוא ברור, חוק התכנון והבנייה ותקנותיו מגדירים תהליך מנהלי רב שלבי במהלכו ניתן לבצע שינויים והתאמות עד כדי ביטול על מנת לא להגיע לתחנה האחרונה והבלתי הפיכה אלא בהרס פשוט הרס. החוק מחייב החלטות מנהליות פורמליות מתועדות ומפורסמות כדין בנקודות רבות (ויש אומרים רבות מידי) בדרך אל היעד ולא רק לאחר שאיזה שודד קרקעות כמוני הגיע ליעד ותקע לך גשר 10 מפלסים מול החלון. ולענייננו, על מנת לפסול ראש ממשלה המתמודד בבחירות, בייחוד אחד שיש לו סיכוי מצויין להבחר, כי אמנם הבחירות הן מאוזנות אך הוא בעל הניסיון, הוא "כריש" פוליטי, והיריב הוא "דג זהב" פוליטי, ויש לו בלוק תומך מאד רציני, ובצד השני יש די מעברה, אסופה של מפלגות ורשימות ללא דבק ממשי, חייבים לעצור אותו בתחנה הראשונה, היינו לפני הבחירות, לפני הפריימריס (אם המפלגה עצמה דמוקרטית) אחרת אנו הופכים את התהליך הדמוקרטי לחוכא ואיטלולא. ועל מנת לעצור ראש ממשלה בתחילה של תחילת התהליך, חייבים חוק, ואין חוק, ולכן כל ניסיון לעצור כזה ראש ממשלה אחרי שנבחר, או רגע לפני שהוא מקבל את רשיון ההנהגה המחודשת, בייחוד כאשר אין לכך כל גיבוי בחוק, (והרעיון הכללי שכן מוגדר החוק, העוסק בהמשך כהונה, טוען בדיוק הפוך), היה הופך את התהליך הדמוקרטי לחוכא ואיטלולוא, והיה הופך אותה מדינה היפותטית בה היה ח"ו קורה כזה אסון למדינת עולם תשיעי בה גילדת ה 11, כמניין השחקנים בקבוצת כדורגל, מחליפה את העם. בהפיכה צבאית יש יותר הגיון, כי בהפיכה צבאית מדובר בגילדה הרבה יותר גדולה עם הרבה יותר סיכוי שהחיילים ימרו את פי הגילדה. ההיצמדות לחוק במקרה זה ע"י השופטים, מעוררת תקווה, אולי מדובר בשינוי קו, עיון בנימקי פסק הדין די מטיל ספק בכך שמדובר בשינוי קו, אבל אתה יודע, כל צעד גדול מתחיל בצעדים קטנים, בוא נתפלל. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
1)גם "סעיף כללי" ( לטעמך ואולי גם לטעמי !) כפי שהוא מנוסח בסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה , הינו "תשתית חוקית " ראוייה ומספקת להתערבותו של בג"צ , ולכן מי שטוען שבג"צ פועל מחוסר סמכות חוקית ובניגוד לחוק , אין לו מושג , או שהוא מטעה את שומעיו במכוון , או שניהם ביחד. 2) עתירה של גוף או אזרח לבג"צ , צריכה להיות בעניין קונקרטי שיש לו ממשות מיידית , ולכן רק ליועמ"ש של הממשלה , או ליועמ"ש של הכנסת , או ליועמ"שים של המפלגות הפוליטיות שמתמודדות לבחירות , יש האפשרות "לייעץ" מראש , לעניין כשירותם של המתמודדים לכנסת , לקראת בחירות , לשמש כחברי כנסת , שרים או ראש ממשלה , ובג"צ אינו אמור "לייעץ" משפטית לבוחרים לקראת בחירות , או לנושאים שאינם ברורים לאזרח בהיבט העקרוני ולא הקונקרטי. דוקא מנדלבליט כן "ייעץ" ( הציג פרשנותו לחוק ) בנושא זה , לקראת בחירות , בעקבות העתירה המוקדמת מדי , וסבר שאין מניעה משפטית שנתניהו ירכיב ממשלה , בטרם הורשע בפסק דין חלוט. 3) זה בכלל לא תפקיד בג"צ , לעשות "ניתוחים פוליטיים" ( בהתבסס על סקרים בתיקשורת ???) ולקבוע למי "יש סיכוי מצויין" להיבחר ולמי לא , ולהתחשב בנתון כזה כדי לתת פרשנות משפטית לסיטואציה עתידית. 4) אני לא מסכים איתך בכלל , שהחוק כל כך ברור בנושא "הפסקת כהונתו של ראש ממשלה מכהן" לאחר הרשעה בפסק דין חלוט , באם מתייחס גם לסיטואציה של הטלת התפקיד של ראש ממשלה , לתחילת כהונה , על חבר כנסת לאחר בחירות וזה לטעמי לא "המשך כהונה של ראש ממשלה" והחוק הקיים , לא מתייחס בכלל לסיטואציה שאנו "מתמודדים" איתה , של חבר כנסת עם כתב אישום , שמרכיב ממשלה לאחר בחירות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
אתה טעון בצדק שבהעדר חוק מפורש אין בית המשפט יכול למנוע מראש, טרם שהמצביע שם את הפתק בפרימריז, או טרם ועדת המינויים קובעת את הרשימה, ואתה סובר שלכך סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה אינו מתאים, כי אתה לא מצדיק את אי ההתערבות בשלב ההוא, הכיצד אתה מצדיק התערבות כאשר הגשר בנוי מול החלון שלך, בהעדר מוחלט מוחלט של חוק מפורש על הריסת או אי הריסת הגשר? אם בית המשפט מוסמך ללא כל חוק מפורש לדון בכשרות הבחירה לאחר הבחירות, בלי כל חוק מפורש, הוא מוסמך לעשות כן גם לפני הבחירות. בית המשפט מנצל את סעיף 15 על מנת לשלוט ולא על מנת לשפוט (כפי שבנקר כבר ציטט מדבר לנדוי), ובהחלטתו האחרונה היה משום תיקון, היה משום אור גדול, (עם מגבלות בנימוקים) על אף שהעתירות האלה היו חייבות לעוף על הסף, ללא תשובת המשיבים, עם הוצאות ענק לעותרים, בשל העדר כל סעיף חוק מפורש התומך בעמדת העותרים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
תשובה לשאלה שהעלתי: איך כל העולם ואשתו מתעלמים מכך שנשיאת העליון חיות ביטלה בהבל פה,איך לומר בלשון יותר משפטית ? התייחסה לסעיף ברור וחד משמעי בחוק יסוד הממשלה משנת 2001 סעיף 23 ב' כ "זוטי דברים" כשקבעה ש"הלכת דרעי-פנחסי" מתחילת שנות ה 90 שרירה וקיימת,כלומר החלטת בית המשפט העליון דורסת חוקי יסוד שיחוקקו בעתיד,עד בוא המשיח...
הנה הסעיף שנחקק בחוק יסוד יסוד הממשלה ב 2001:
(ב) בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין.
אל תעצרו את נשימתכם במתח,שלמה המגיב לא יענה לשאלה ואם יענה זה יהיה עם אוסף אמירות מבולבלות כדרכו... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
|
|
למרות שכולכם,11 שופטים קבעתם שהמצב החוקי איננו מונע הרכבת ממשלה ע"י חבר כנסת שעומד להיפתח נגדו משפט פלילי בשלשה אישומים,העילוי המשפטי שלמה המגיב חושב שבצעתם כנראה טעות משפטית. "אני לא מסכים איתך בכלל , שהחוק כל כך ברור בנושא "הפסקת כהונתו של ראש ממשלה מכהן" לאחר הרשעה בפסק דין חלוט , באם מתייחס גם לסיטואציה של הטלת התפקיד של ראש ממשלה". ציטוט מתשובת שלמה המגיב. אז שופטי העליון היזהרו,שלמה המגיב חושב שביצעתם טעות משפטית קשה... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
|
|
דברי ההבל של השופטת חיות ?
סעיף בחוק יסוד הממשלה משנת 2001,סעיף 23 ב' שאומר כדלקמן: (ב) בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין.
אז אם שר יכול להמשיך לכהן בתפקידו עד להתממשות התנאים להפסקת כהונתו כנ"ל,אז אי אפשר למנות אדם שהוגש נגדו כתב אישום לשר ? התיקון לחוק יסוד הממשלה קובר את הלכת דרעי-פנחסי קבורת חמור ! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
3 |
|
|
מצוינת את התהום לתוכה הפיל בית המשפט העליון עם ההפיכה(פוטש) המשפטית שבצעו אהרון ברק ומשובטיו לדעה בעליון:
מה אמר נשיא בית המשפט העליון בדימוס,השופט משה לנדוי ז"ל על אהרון ברק בראיון לארי שביט,דברים שמתאימים ככפפה ליד למשובטיו לדעה בעליון,חיות,מלצר,פוגלמן,מזוז ודומיהם:
שאלה: האם ניכרת אצל ברק נטייה לרכז עוד ועוד כוח במערכת שבראשה הוא עומד ? תשובה: כן,כוח שלטוני וזה בעיני לא נכון. זה מוליך למבוי סתום,כי בית המשפט נכנס למים עמוקים מידי,לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות. הדבר מסוכן הן למדינה והן לבית המשפט. מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים ומסוכן
לבית המשפט מפני שכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו: האימון בניטרליות של המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות. כאשר בית המשפט מייצג דעה מסוימת,פרוגרסיבית ככול שתהיה,הוא מקומם חלק ניכר של הציבור שמתחיל לתקוף אותו בצורה גסה. אבל לצערי הרב אני חייב לומר שבית המשפט תורם להיווצרות המצב הזה בכך שהוא נכנס לתחום שאינו תחומו. בכך שהוא לוקח על עצמו להכריע בעניינים של אמונה ודעות שהמקום להכריע בהם הוא הכנסת.
שאלה: האם בית המשפט איבד את הענווה שלו ? תשובה: בוודאי. הוא מגלה התנשאות ויומרנות. אפלטון בספר המדינה שלו הציע להעניק את השלטון במדינה לשכבה של חכמים שקיבלו חינוך מיוחד לצורך זה. לעתים נדמה לי שרוב השופטים בבית המשפט העליון מעמידים את עצמם בערך במצב כזה של שלטון החכמים. אבל בעיני המגמה הזאת איננה נכונה. קודם כל משום שהשופטים מקבלים על עצמם תפקיד שהם לא מסוגלים למלא,שהם לא הוכשרו למלא אותו. כי הם הוכשרו לשפוט,לא לשלוט. אבל מעבר לכך יש פה כרסום ברעיון של הפרלמנט כריבון. יש פה הצבה של בית המשפט מעל הפרלמנט.
דברי אלוהים חיים,כל מילה בסלע !
אף לא אחד התייחס לדבר המדהים שקרה במשפט בו 11 שופטים מהעליון,שאין להם כנראה שום דבר חשוב לעשות. השופטת חיות,בהבל פה,ביטלה סעיף בחוק יסוד הממשלה משנת 2001,סעיף 23 ב' שאומר כדלקמן:
(ב) בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין.
סעיף ברור,הלא כן ? לא,השופטת מזוז קבעה שהלכת דרעי-פנחסי מתחילת שנות ה 90 שרירה וקיימת...תגידו,זה לא ל****ן מהמקפצה ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
|
|
לא השופטת מזוז,כמובן השופטת חיות... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
4 |
|
|
בדימוס,השופט משה לנדוי ז"ל על אהרון ברק בראיון לארי שביט ב"הארץ",דברים שמתאימים ככפפה ליד למשובטיו לדעה בעליון,חיות,מלצר,פוגלמן,מזוז,הנדל,ארז-ברק ודומיהם:
שאלה: האם ניכרת אצל ברק נטייה לרכז עוד ועוד כוח במערכת שבראשה הוא עומד ? תשובה: כן,כוח שלטוני וזה בעיני לא נכון. זה מוליך למבוי סתום,כי בית המשפט נכנס למים עמוקים מידי,לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות. הדבר מסוכן הן למדינה והן לבית המשפט. מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים ומסוכן
לבית המשפט מפני שכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו: האימון בניטרליות של המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות. כאשר בית המשפט מייצג דעה מסוימת,פרוגרסיבית ככול שתהיה,הוא מקומם חלק ניכר של הציבור שמתחיל לתקוף אותו בצורה גסה. אבל לצערי הרב אני חייב לומר שבית המשפט תורם להיווצרות המצב הזה בכך שהוא נכנס לתחום שאינו תחומו. בכך שהוא לוקח על עצמו להכריע בעניינים של אמונה ודעות שהמקום להכריע בהם הוא הכנסת.
שאלה: האם בית המשפט איבד את הענווה שלו ? תשובה: בוודאי. הוא מגלה התנשאות ויומרנות. אפלטון בספר המדינה שלו הציע להעניק את השלטון במדינה לשכבה של חכמים שקיבלו חינוך מיוחד לצורך זה. לעתים נדמה לי שרוב השופטים בבית המשפט העליון מעמידים את עצמם בערך במצב כזה של שלטון החכמים. אבל בעיני המגמה הזאת איננה נכונה. קודם כל משום שהשופטים מקבלים על עצמם תפקיד שהם לא מסוגלים למלא,שהם לא הוכשרו למלא אותו. כי הם הוכשרו לשפוט,לא לשלוט. אבל מעבר לכך יש פה כרסום ברעיון של הפרלמנט כריבון. יש פה הצבה של בית המשפט מעל הפרלמנט.
כל מילה בסלע ! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
אפרים הלפרין
קטונתי מלהבין את כל ההשלכות הרפואיות והכלכליות של המגיפה הסבל שלי ממנה הוא קטן יחסית, אני ממילא עובד מהבית גם בלעדיה אך התחושה שהחזרה לשגרה מרובה בסיסמאות וחסרה במעשים לא מרפה ממני
|
|
|
|
|
|
אליהו קאופמן
זו איננה רק הממשלה הרחבה ביותר שהייתה לישראל אלא שזו הממשלה הבעייתית ביותר שמישהו היה יכול לדמיין זו ממשלה של ריבוי תפקידים שניתנו בידי טירונים פוליטיים ועל-פי מפתח של שר תמורת ח"כ אפילו סוחרי סוסים לא היו מגיעים לרמת ביצוע כזו
|
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
זה לא קשור רק לירדן ולאזור, ולא רק למזג האוויר, ולא רק לגיל, זה קשור בעיקר לעובדה שהקורונה מתפשטת בקצב מטורף היכן שמגיע מקור והיכן שאנשים מתקרבים איש לרעהו
|
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
קשה להבין איך אדם, המנהל את מדינת ישראל כיום, הגיע למסקנה שיועץ משפטי, שהעמיד את אולמרט לדין, הוא איש בעל מעלות, הראוי לכל הערכות, ויועץ משפטי, שתובע לדין את נתניהו, הוא זה ה"משעבד את משטרת ישראל לרדיפה אובססיבית ומגמתית אחר משפחת נתניהו"
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יש לזכור כי משה דיין הכיר מאז מלחמת ששת הימים במעמד המיוחד של הוואקף בניהול הר-הבית ובכך שימר את תפקידה המשמעותי של ירדן
|
|
|