X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  תחקירים
מהי אמת? רוב אנשי הצבא אינם מבינים מה מתרחש בשדות הקרב; קופים לומדים מן הניסיון טוב יותר מבני-אדם; מלחמת ששת הימים הוכרעה תוך שעה ורוב הישראלים אינם מבינים זאת; האם אפשרית הכרעה מן האוויר? - מלחמת המפרץ הראשונה; טעויותיהם של יהושפט הרכבי, בני מיכלסון, מרטין ואן קרפלד, מאיר פעיל ואביגדור בן-גל (יאנוש)
▪  ▪  ▪
אביגדור בן גל [צילום: פלאש 90]

לא ניתן להבין שום דבר עד הסוף

אמת היא ביטוי מילולי ומדויק, ככל האפשר, למציאות אמפירית, מכל ההיבטים האפשריים, ובהתאם להקשר התרבותי-מדעי של התקופה. לפי הפילוסוף הגרמני של הנאורות, עמנואל קאנט, לא ניתן לאדם להגיע ל"אמת כשהיא לעצמה". אם לפי הפילוסוף היהודי, ברוך שפינוזה, אלוהים הוא המציאות האמפירית, אז לפי הרמב"ם לא ניתן להבינהּ עד הסוף וחזרנו לקאנט. טעותם היסודית הראשונה של רוב ראשי המדינות ומפקדי הצבאות היא שהם מאמינים כי הגיעו לאמת כשהיא לעצמה ובכך הם פוסלים את עצמם מלמלא את תפקידם.
תקשורת אנושית אינטליגנטית היא אמצעִי הכרחי להתקרב לאמת. במערכות היררכיות קשה להתקרב לאמת ובמערכת צבאית כמעט אין סיכוי לכך. גם אם היו מקבלי ההחלטות בצבא מעוניינים בכך כמעט לא היה להם סיכוי להשיג את מבוקשם. לכן צבאות אינם מפיקים לקחים ממלחמות העבר ואינם קוראים את הכתובות על הקיר לגבי אסונות צבאיים בעתיד. רוב אנשי הצבא אינם מבינים מה מתרחש במלחמות, במערכות ובשדות הקרב. הם תמיד "על קרני הדילמה" ו"בערפל הקרב" כפי שהנבונים מהם מודים. הסיבה העיקרית לכך היא האופי האנטי-אינטלקטואלי של מערכות צבאיות ושל אנשי צבא.
האנתרופולוג רוברט ארדרי כתב: "מה פירוש להיות אדם? אפשר לומר שיצור אנושי הוא מי שנתברך ביכולת-למידה יותר מכל חיה אחרת. אבל אם אין בדעתנו להתעלם מן ההיסטוריה שלנו, חובה עלינו להוסיף לכך גם את הסירוב התדיר ללמוד מן הניסיון שאפילו בּאבּוּן היה מתבייש בו. נוכל לבחון את ראִיית הנולד האנושית והייחודית, סגולה שכל קוף-אדם היה מתקנא בה, ובה בשעה לתהות היכן הייתה ראיית הנולד הזאת כאשר פנינו למבצעי התאבדות מרשימים? האם קוף האדם לא היה מיטיב לדעת?"1

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הסתיימה בהכרעה על-ידי חיל-האוויר של צה"ל שעה אחרי שהתחילה, ונמשכה כתמרון באש חיה מול אויב בורח, בדומה לאופן שבו ניצח גדעון השופט את המִדיינים. רוב ראשי מערכת הביטחון של ישראל לא הבינו את משמעות ההישג הזה, ואלה שהבינו העלימו אותו מפני שהיו מעוניינים לשתף בתהילת הניצחון את זרוע היבשה ובעיקר את אלופי החַיִל הזה. רוב הישראלים אינם מבינים, גם אחרי חמישים ושלוש שנים, מה באמת התרחש במלחמת ששת הימים, כי נמנעה תקשורת אינטליגנטית מבוססת עליה. התוצאה הייתה: אסונות מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, שאותן הפכה מכונת התעמולה הממלכתית והצבאית לניצחונות.תה".

הכרעה מהאוויר

הבריגדיר-גנרל האיטלקי ג'וּליו דוּאֶה, הבריגדיר-גנרל האמריקני ויליאם מיטשל ואחרים טענו אחרי מלחמת העולם הראשונה, שאפשר להשיג הכרעה במלחמות מהאוויר. דואה הועמד לדין צבאי בגלל הביקורת שמתח על קברניטי המלחמה האיטלקיים, נידון לשנת מאסר ודרגתו נשללה ממנו. אחרי זמן-מה זכה לרהביליטציה, ב-1921 פִּרסם את ספרו "השליטה מהאוויר". מיטשל נשפט בטענת חוסר משמעת, מפני שעקף את מפקדיו ופנה במישרין לעם האמריקני ולקונגרס. הוא הורד בדרגה וב-1926 שוחרר מהצבא. הוגה-הדעות הצבאי הבריטי, בזיל לידל-הארט הסתייג אחרי מלחמת העולם השנייה מתפיסתם זו של דואה ומיטשל וכתב שחיל-האוויר מסוגל לפעול מהר בקרָב אך לא להשיג מהר הכרעה במלחמה.
ב-1990, כחצי שנה לפני מבצע "סופה במדבר" במלחמת המפרץ הראשונה, של ארה"ב ובעלות בריתה נגד צדאם חוסיין, פִּרסם האלוף יהושפט הַרְכַּבִּי את הספר "מלחמה ואסטרטגיה", שהוא אוסֶף הרצאות שלו בנושא זה במחלקה ליחסים בינלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. גם הרכבי הסתייג מגישתם של דוּאֶה ומיטשל, מה שמלמד שהוא לא הבין את מהלכי מלחמת ששת הימים, ובוודאי גם חניכיו ב-מב"ל והסטודנטים שלו לא הבינו. אחרי חצי שנה הוכרע הצבא העירקי מן האוויר. הרכבי כתב בספרו: "מחדשים אלה (דואה ומיטשל) האמינו שעם פיתוח הכוח האווירי נמצא פתרון פשוט ואלגנטי למלחמה: מבצע קל, ניתוח חד-פעמי, שבאמצעותו יהיה אפשר לסיים במהירות את המלחמה. תורתם מוכיחה שאפשר להפליג במסקנתיוּת עקבית מתפיסה נכונה – שעם פיתוח הכוח האווירי החל עידן חדש במלחמה – לתפיסות שיש בהן הגיון מההיבט המופשט ואף על-פי כן אינן מתאמתות... חישוביו של דואה לגבי ההרס שיגרמו ההפצצות נמצאו מוגזמים... דואה ומיטשל נתקלו באטימות לטענותיהם והתנגדות לא תמיד הייתה חסרת יסוד... צרכניה (של זרוע האוויר) רבים, הדרישות בגיחות המופנות אליה גדולות, ועל-פי רוב הן מעל ומעבר ליכולתה".

מלחמת המפרץ הראשונה

במלחמת המפרץ יישמו האמריקנים באיחור של שבעים שנה את הדוקטרינה הצבאית של דואה ומיטשל, לאחר ששילמו מחירים עצומים על התעלמותם, במלחמת העולם השנייה, במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם. הם הפיקו לקחים נכונים, ממלחמת ששת הימים, מכִּשְלון הגרמנים להכניע את בריטניה במלחמת העולם השנייה ומכשלונם להכניע את וייטנאם. במלחמת המפרץ יישׂמו האמריקנים את הדוקטרינה של ברית נאט"ו, שפותחה לקראת אפשרות מלחמה נגד צבאות ברית ורשה. הדוקטרינה הזאת לא הייתה סודית, אבל נראה שהרכבי לא שמע עליה או לא הבין אותה. הם הכריעו את צבא עירק מן האוויר, כמו צה"ל במלחמת ששת הימים. זרוע היבשה במלחמת המפרץ הופעלה לניצול הצלחה. אילו התחשבו האמריקנים בדעותיהם של לידל-הארט והרכבי אולי הייתה מתאמתת הערכתו של צדאם חוסיין ואלפי ארונות מתים היו נשלחים לארצות-הברית והופכים את המפרץ לסופּר-וייטנאם. למרבה המזל הם לא התחשבו בדעות אלה.
לא רק הרכבי לא הבין מה התחולל במלחמת ששת הימים אלא גם מחליפו במכללה לביטחון לאומי, אלוף-משנה ד"ר מאיר פעיל. ב-31 בינואר 1991, כשבועיים אחרי שפרצה מלחמת המפרץ הראשונה, התלונן פעיל בראיון שפורסם בעיתון "דבר" על ארצות-הברית המעדיפה את שיטת ה"זיג קריג", על-פני שיטת ה"בליץ קריג", ואמר: "האסטרטגיה האמריקנית, הפצצות מתוחכמות אך ממושכות מן האוויר, היא מגושמת ומסורבלת. מי שחושב שבכך מוכחת עליונותה של תפיסת שדה הקרב העתידי, מלחמת וידאו בלי להפעיל כוח מחץ יבשתי, טועה". פעיל גם הסביר לעיתונאי מה היה על האמריקנים לעשות: להפעיל מייד כוחות יבשה, לנתק את כוויית מעירק ולכבוש אותה. אילו עשו כך היו כובשים את כוויית בעשרה ימים. נראה שהוא לא הבין כי מטרת האמריקנים הייתה לא כיבוש כוויית בעשרה ימים אלא הרס העוצמה הצבאית של עירק בארבעים יום. את הצגת השקפתו סיים פעיל במשל מוסיקלי: "זה מזכיר קונצרט פילהרמוני שבו התזמורת מנגנת בחצוצרות ובתופים שעה ארוכה והקהל מחכה ומחכה לכלֵי המיתר לכינורות ולצ'לו, שבלעדיהם לא ייתכן קונצרט כזה".

פרופסור שאינו מבין

פרופ' מרטין ואן קרֶפֶלד מן האוניברסיטה העברית, שהיה ההיסטוריון הצבאי הבכיר ביותר בישראל ומחשובי ההיסטוריונים הצבאיים בעולם, העניק לעיתון הארץ ראיון שהתפרסם כשבוע אחרי שפרצה המלחמה. הכותרת הייתה: "הם חייבים לעבור מהר ליבשה". ההתרחשויות הפריכו מהר את רוב הנחותיו אך לא פגעו במעמדו המכובד. הוא אמר: "הסיכויים שצדאם חוסיין ישתמש בגז שואפים לאפס. אם יעשה זאת הוא עלול להפסיד את המלחמה. בדרכים אחרות יש לו סיכוי... הוא משחק בקלפים שלו יפה; הוא צריך למשוך זמן להקיז דם ולקוות שההתנגדות הפנימית בארצות-הברית תוציא אותו מהבוץ... אני נותן לו ציון סביר על ניהול המלחמה.
זה לא אבוד, והדברים מתפתחים פחות או יותר כפי שהוא חזה מראש, ככל שאנחנו יודעים... השאלה היא אם האמריקנים יוכלו לגמור בזמן, שהרי מבחינתם שעון-החול אוזל. הזמן אינו פועל לטובתם... מה שיכול לקרות ואת זה מנסה צדאם להשיג, הוא להפוך את המלחמה לסופּר-וייטנאם... כבר עכשיו זה מתחיל להיות דומה לוויטנאם. הם (האמריקנים) מפציצים כמו מטורפים ומשיגים מעט. עוד מעט יישארו בלי מטרות צבאיות ואסטרטגיות בעירק, אפשר להחריב את בגדד ולפגוע באוכלוסייה, אבל השאלה היא מה היכולת להוציא את הכוחות מכוויית ולפגוע במשמרות הרפובליקה. זה הגרעין הקשה של הכוח העירקי, ולא הייתי מחכה זמן רב מדי כדי להסיט את המאמץ לעברם, בשילוב של מתקפה אווירית ומתקפת יבשה. מהלומה אווירית לבדה, גם אם תהיה משמעותית, לא תכריע אותם... באוויר זו בוודאי לחימה מאוד מאוד אינטנסיבית אבל מתברר שחיל-האוויר לבד לא יוציא את העירקי מכוויית ומתקפת יבשה עלולה להיות יקרה מאוד. כאן עקב אכילס של האמריקנים".
דברים דומים אמרו וכתבו תלמידיהם של הרכבי, ואן-קרפלד ופעיל – האלוף אביגדור בן-גל (יאנוש) ואלוף-משנה בני מיכלסון, ראש מחלקת היסטוריה של צה"ל. יאנוש אמר לעיתונאי בראיון שהתפרסם ב-8 בפברואר 1991 שקרב היבשה יימשך שלושה עד ארבעה שבועות. "זה הולך להיות קרב שריון בשריון שלא היה דוגמתו מעולם... לצבא בעלות-הברית יהיו בין חמשת אלפים לעשרת אלפים הרוגים. העירקים יילחמו עד קצה גבול היכולת שלהם, יאבּדו בין עשרים לשלושים אלף הרוגים". לעירק היו שלושים וחמישה אלף הרוגים, לארה"ב ולבעלות-בריתה – אלף ומאה.
אלוף-משנה בני מיכלסון, שהיה ראש מחלקת היסטוריה בצה"ל והיום הוא בעל תואר שלישי ויושב-ראש העמותה להיסטוריה צבאית וחבר הנהלת עמותת המודיעין, אמר לכתב השבועון של צה"ל "במחנה", בראיון שהתפרסם ב-20 בפברואר: "אין שום אפשרות להגיע להכרעה אווירית בלבד. היו בעבר תיאוריות כמו של דואה, הגנרל האיטלקי, שכמה גנרלים אימצו אותה בשנות העשרים בארצות-הברית. גם במלחמת העולם השנייה ניסו רבים להגזים את התיאוריה, וביניהם קלייר, מפקד חיל-האוויר האמריקני במזרח אסיה... הוא ניסה להכריע את היפנים בהפצצות אוויריות בלבד, וסופו שהיפנים כבשו על הקרקע את כל שדות התעופה. גם בבליץ על לונדון וגם במתקפות האוויריות הרבות על וייטנאם לא הושגה הכרעה. רק כיבוש שטח או השמדה פיזית של האויב יסיימו מלחמה. הצבא היפני הובס בדרום-מזרח אסיה, לכן ביפן עצמה כמעט לא נותר צבא. מרבית ההיסטוריונים גורסים כיום שהיפנים היו נכנעים גם ללא פצצות האטום מכיוָן שכמעט לא החזיקו כוח צבאי. אין טעם להתייחס להכרעה מן האוויר."
שאלה: "האם גם האמריקנים מקבלים את התיאוריה הזאת?"
מיכלסון: "אין ספק שהאמריקנים מבינים את התורה הצבאית. רואים ששוורצקופף למד היסטוריה צבאית ותיאוריה צבאית. כל מהלכיהם של כוחות הקואליציה הולכים בוודאות לקראת שלב הקרקע".
אם היו המצביאים האמריקנים מתחשבים בעצות של הרכבי, פעיל, ואן קרפלד, בן-גל ומיכלסון, לא היו מגיעים להישגיהם והיו משלמים מחיר יקר מאוד, שכמוהו ככישלון. בישראל עמדו בעלי העצות האלה ודומיהם בראש מערכת הביטחון מאז הקמת המדינה והם ימשיכו להוביל אותה בעתיד הנראה לעין. הפרדיגמה קרסה אבל המִמסד יילחם למען שרידותו שאותה מבשרת תשובתו של מיכלסון לשאלה: "האם עלינו לשנות כלקח מהמלחמה משהו מיסודות תפיסת הביטחון של ישראל?". מיכלסון השיב: "לא! יסודות התפיסה שלנו נשארו נכונים".
רבים מקוראי שבועון צה"ל סברו שראש מחלקת היסטוריה, משרתם הנאמן של ראשי מערכת הביטחון, מבטא את דעתם. בני מיכלסון בעת כתיבת שורות אלה, אחרי עשרים ותשע שנים, הוא אישיות מרכזית בתרבות הביטחון העלובה של מדינת ישראל כפי שהדבר התבטא, לדוגמה, בסדרת המבצעים הכושלים של צה"ל מול ארגון החמאס ברצועת עזה.
הרוסים לעומת זאת הצילו את שלטונו של בשאר אל-אסד בסוריה, שכמעט קרס במלחמת האזרחים המתנהלת שם מזה שבע שנים, בלחימה אווירית. כך גם הכריעו האמריקנים את דאעש בעירק.
בשבוע הבא: פרשת פישר-גנדי; רוב המפקדים הבכירים של צה"ל מעוניינים להסתיר את האמת; אי-הפקת לקחים בצה"ל; תרבות המניפולציה המיתולוגית; השימוש שעשו נפוליון וצדאם חוסיין במיתוסים; מדוע הצבאות זקוקים למיתוסים באופן מבני.

תאריך:  19/06/2020   |   עודכן:  19/06/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המנהיגים, הגנרלים והפרופסורים אינם מבינים מלחמה מהי
תגובות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב תגובה 
1
מה קרה במלחמת לבנון השנייה?
סניל  |  19/06/20 08:03
2
}}}רבין הכין צה"ל למלחמת6הימים
ונרצח בידי יהודי  |  19/06/20 13:45
3
ראינו אותם...
קיבוצניק  |  20/06/20 07:06
 
- }}}לקיבוצניק=ישראל דו לאומית
לא מדינה יהודית.  |  22/06/20 08:02
4
מילשטיין אנא תסביר
חש  |  20/06/20 14:42
 
- לחימה סדירה ולחימה זעירה.
אורי מילשטיין  |  24/06/20 07:26
5
בליל שטויות ממח מאובן בתבנית ב
הגוי..  |  2/07/20 09:51
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות הפסיכולוגיה של הביטחון
אורי מילשטיין
מערכות הביטחון הן היררכיות קיצוניות ולכן אנטי-דמוקרטיות ואנטי-אינטלקטואליות; בכירי מערכת הביטחון נכללים באליטה של המדינה ומשפיעים על כל הנעשה בה; מערכת הביטחון היא גורם הרס פנימי; מדוע הגענו בלתי מוכנים למלחמת העצמאות; הגנרל פולר: רוב המפקדים הבריטיים הם פרימיטיביים; מלחמה היא אלימות מאורגנת; מטרות המלחמה
אורי מילשטיין
הטוטליטריות של המדינה באשר היא; המדינה המיועדת להבטיח את שׂרידותם של תושביה, מאיימת ופוגעת בהם כדי להבטיח את שׂרידותם של חברי האליטה הפוליטית, כפי שהתרחש באופן קיצוני בברית המועצות אך מתרחש גם בישראל היום; האמונה שהדמוקרטיה מבטיחה את חרות האזרח היא אשליה; ההיררכיה הנטועה במבנה של כל מדינה פוגעת ביכולתה לנטרל איומים ביעילות; הצבא הוא גוף היררכיה קיצוני, כפי שהוכח במחדל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים, ולכן הוא אנטי-אינטלקטואלי
אורי מילשטיין
ראש הממשלה הוא האִיום הגדול ביותר על מדינתו; אצל בנימין נתניהו קיים מתח בין שׂרידותו האישית כראש מפלגה וראש מדינה מאוים, לבין שרידותה של מדינת ישראל; יצחק רבין כשׂר הביטחון לא הבין את מה שהתרחש באינתיפאדה הראשונה ולא לקח אחריות על הנחייתו לקציני צה"ל לשבור למסיתים את העצמות; בנימין נתניהו הבין שצה"ל הוא מיליציה בלתי יעילה, אך משיקולים פוליטיים סרב לפעול לשיפור תפקודו
אורי מילשטיין
חיוניות תקשורת מילולית אינטליגנטית כדי לנטרל איומים ולשרוד; שרידות חברתית החזקה בחברות אינטימיות וחלשה בחברות גדולות; חיוניות של ישות מדינית; חרדות קמאיות מתוכנתות במערכת הגנטית; העלמת עין מפגמים ומאיומים פנימיים; אנשים, מנהיגים ומפקדים בכירים אינם מודים בטיפשותם; הכחשת סיכונים היא מגה איום; "תסביך אדיפוס"; עימות בין מצביאים לאינטלקטואלים
אורי מילשטיין
שרידות ואינטליגנציה; המוח ככלי-נשק; צמצום האנטרופיה; אנשי הצבא אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה; שרידות ותקשורת; תקשורת בין זרע לביצית לשם שרידות המין
רשימות נוספות
המניע למלחמות  /  אורי מילשטיין
מלחמות אפשריות תמיד - ביחוד פנימיות  /  אורי מילשטיין
איומים פנימיים  /  אורי מילשטיין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il