דונלד טראמפ אינו מסתיר את שאיפתו לקבל פרס נובל לשלום. לא בטוח שזה יקרה, אבל ייתכן שהוא בדרך לפרס נובל לרפואה על מציאת הפתרון האולטימטיבי למחלות הקשות ביותר: אין בדיקות - אין חולים.
"הנה החלק הגרוע: כאשר אתה עורך בדיקות בכזה היקף, אתה מוצא יותר מקרים. אז אמרתי לאנשים שלי: תאטו בבקשה את קצב הבדיקות. הם בודקים ובודקים", אמר טראמפ (יום א', 21.6.20) בהתייחסו למגיפת הקורונה. איך לא חשבו על זה עד עכשיו? אם יהיו פחות בדיקות קורונה - יהיו פחות חולים. ואם יהיו פחות ביופסיות, יהיו פחות חולי סרטן. ואם יהיו פחות בדיקות אק"ג, יהיו פחות חולי לב.
הבית הלבן טוען שטראמפ התבדח, אבל קשה לקבל זאת. ראשית, לטראמפ אין חוש הומור. שנית, הוא יורה בצרורות כל כך הרבה שטויות וכל כך הרבה שקרים, עד שכבר ממש אין שום אפשרות להבחין בין הומור (ככל שיש כזה) לבין כוונה, בין ציניות (ככל שיש כזו) לבין רצינות. שלישית, 40% מהאמריקנים הם חסידים עיוורים של טראמפ, הלוקחים ברצינות תהומית כל מה שיוצא מפיו. זה אומר, ש-120 מיליון אמריקנים יחשבו מעכשיו שהבדיקות מיותרות; התוצאה תהיה קטלנית.
טראמפ דיבר במשך שעתיים בעצרת בחירות בעיר טולסה שבמדינת אריזונה. את העצרת ערך באולם סגור למרות הפצרות העירייה להימנע מכך. הוא כמובן לא עטה מסיכה; דומני שלא הייתה אפילו הזדמנות אחת בה טראמפ עשה זאת. באולם היו אלפי תומכים, ללא מסיכות וצמודים זה לזה. כלומר: נשיא ארה"ב והקמפיין שלו הפגינו בוז מוחלט להנחיות - שנתנו אנשי ממשלו של הנשיא עצמו בנוכחותו. אותם 120 מיליון אמריקנים ילכו בעקבותיהם; סקרים שנערכו לאורך הקורונה הראו, כי היחס אל המגיפה הוא בחתך מפלגתי ברור: הרפובליקנים מזלזלים, הדמוקרטים מצייתים.
ההתנהלות של טראמפ לאורך הקורונה כולה הייתה ברמה של רשלנות פושעת. הוא סירב במשך שבועות יקרים להאזין לאנשי המודיעין, שהזהירו מפני התפשטות המגיפה ומכך שהיא עומדת להגיע לארה"ב. לאחר מכן ביטל אותה כמזימה של התקשורת והדמוקרטים להפיל את שוק המניות כדי לפגוע בסיכוייו להיבחר מחדש. אחר כך הוא שינה את הכיוון ב-180 מעלות והחל לדבר על סכנה למותם של מאות אלפים.
בהמשך לחץ טראמפ לפתוח מחדש את המשק למרות אזהרותיהם של מומחי הבריאות בממשלו, וקרא בגלוי לתושבים לצאת נגד המושלים שפעלו בצורה זהירה ומדודה יותר. כעת הוא שם ללעג וקלס את הנהלים החיוניים לחזרה לפעילות, ואף מתגאה שניצח את המחלה - למרות שמספר המתים עולה על 120,000 ומספר המקרים החדשים נמצא בעלייה בחלקים משמעותיים של ארה"ב.
הנה הנתונים המעודכנים של הקורונה בארה"ב: 28 מיליון בדיקות, 2.3 מיליון חולים (דהיינו 8.2%), 122,000 מתים (שהם 5.2%), 477,000 חולים כיום, מתוכם 8,300 במצב קשה, 236 מתים לכל מיליון תושבים, 11,400 בדיקות לכל מיליון תושבים. לשם השוואה: שיעור החולים בישראל הוא 2.5% מכלל הנבדקים, מספר המתים הוא 1.5% ממספר החולים, מספר המתים למיליון הוא 40, ומספר הבדיקות - 87,495 לכל מיליון תושבים.
כל זה לא מעניין את טראמפ. מה שחשוב לו זה להטיל את האשמה על אחרים, ובמידת האפשר - בצורה גזענית. "שפעת קונג", כינה הלילה את המחלה - אחרי שבמשך חודשים קרא לה "הנגיף הסיני". היו לו עוד כמה האשמות לחלק. ערב העצרת טען טראמפ, כי מיליון איש ביקשו כרטיסים וכי 100,000 איש צפויים להגיע לאולם ולסביבתו. בפועל היו באולם מקומות ריקים רבים ובחוץ לא היה איש - וטראמפ טען שזוהי אשמת התקשורת והמפגינים. בנוגע לגל המהומות וההפגנות השוטף את ארה"ב, חזר טראמפ על ההאשמה חסרת היסוד ולפיה הללו מאורגנות בידי "השמאל הקיצוני"; הוא לא הזכיר במילה אחת את ג'ורג' פלויד, השחור שהירצחו בידי שוטר גרם לגל זה.
העצרת בטולסה באה פחות מיממה לאחר ששר המשפטים, ויליאם באר, פיטר בהוראתו של טראמפ את ג'פרי ברמן - התובע הפדרלי במנהטן שהעמיד לדין את פרקליטו לשעבר,
מייקל כהן, ופתח בחקירה נגד פרקליטו הנוכחי,
רודי ג'וליאני. הצירוף של שני האירועים מלמד, כי טראמפ הופך להיות דיקטטור מטורף ואולי אף קטלני.
מאז תחילת השנה - לאחר זיכויו בסנאט בפרשת אוקראינה - מנהל טראמפ מסע נקם נגד כל מי שהעז לצאת נגדו. הוא פיטר את השגריר באיחוד האירופי (שהוא עצמו מינה לאחר שתרם לו מיליון דולר), הוא פיטר את קצין המועצה לביטחון לאומי שהתריע על מעשיו ואת אחיו התאום, וכעת הגיעו תורו של פרקליט המחוז.
באר הודיע תחילה, כי ברמן יוחלף בידי יו"ר רשות ניירות הערך, ג'יי קלייטון - ידיד של טראמפ המשחק עימו גולף, כולל בשבוע שעבר. קלייטון אמר לאחרונה למקורביו, כי הוא רוצה לחזור לניו-יורק ושהוא מעוניין בתפקיד התובע במנהטן. אבל ברמן הודיע שהוא לא הולך לשום מקום, ויו"ר ועדת המשפטים של הסנאט, לינדזי גראהם - בן ברית קרוב של טראמפ - הבהיר שהוא מתנגד למהלך. באר נאלץ למנות כמחליפתו הזמני של ברמן את אודרי שטראוס - סגניתו של ברמן שהאחרון מינה לתפקיד. זה כמובן לא אומר שטראמפ ובאר לא ינסו בהמשך לשתול אחד מנאמניו של הנשיא בתפקיד הרגיש הזה, אבל ברמן הסתפק בכך והסכים לעזוב.
בשנת 2018 עמד ברמן בראש החקירה נגד כהן, אשר לבסוף יצא נגד טראמפ בשורה של גילויים והתבטאויות קשים במיוחד; כהן נדון לשלוש שנות מאסר על עבירות מרמה שאינן קשורות לטראמפ. לאחר מכן הגיש ברמן כתב אישום נגד הלקבנק הטורקי, לו יש קשרים עם הנשיא רג'פ טאיפ
ארדואן; היועץ לשעבר לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, מגלה בספרו החדש, כי טראמפ ניסה לסגור את החקירה כדי לשאת חן בעיני ארדואן. ולבסוף פתח ברמן בחקירה נגד ג'וליאני, אחד האנשים הקרובים ביותר לטראמפ.
לאור זאת, ברור מדוע טראמפ רצה לסלק את ברמן - וברור גם מהי משמעותו הרחבה יותר של המהלך. טראמפ מאותת לפקידים פדרליים בכירים: מי שלא יתיישר אתי, מי שיעז לצאת נגדי ונגד המקורבים אלי - עלול לשלם במשרתו. וזה אחרי שבשבוע שעבר הוא השתלח בבית המשפט העליון וייחס לו מניעים פוליטיים ואישיים, בעקבות הפסיקה שמנעה את גירושם של ילדי מסתננים. כלומר: נשיא ארה"ב משתמש בכוחו כדי לסלק פקידים, כולל אנשי אכיפה, אשר פעולותיהם מפריעות לו ברמה האישית והפוליטית. זוהי דיקטטורה.
שיהיה ברור: מה שראינו ביממה האחרונה הוא רק הקדימון לצפוי עד הבחירות ב-3 בנובמבר. ככל שמצבו של טראמפ בסקרים יורע, הוא ישתולל יותר וישתלח יותר. ככל שיהיה יותר נדמה לו שהוא עלול להפסיד, טראמפ יפגין עוד יותר בוז לחוקה, לחוק, לנורמות ואפילו להנחיות של ממשלו. עכשיו תחשבו כיצד הדיקטטור המטורף הזה יתנהג אם ייבחר לכהונה שנייה, בה בכלל לא יצטרך לחשוב על הבחירות הבאות.
