המשטרה חילקה "עשרות דוחות לאוהדים בגין אי-עטיית מסיכות במרחב הציבורי", התגאתה (מוצ"ש, 20.6.20) הדוברות שלה לאחר הדרבי התל אביבי בכדורגל. הבנתם? חילקו דוחות, וההתקהלות האסורה והמסוכנת נמשכה. כי משטרת ישראל, כדרכה, עוסקת ביחסי ציבור במקום באכיפה.
זה לא היה המקרה היחיד. יום קודם לכן סיפרה המשטרה על "שוטרים רבים שהגיעו לשכונות עג'מי, חיסכון וצהלון בתל אביב, חילקו מסיכות, שוחחו עם התושבים וכרזו באמצעות ניידות המשטרה אודות החשיבות במילוי ההנחיות". כמה שעות לפני כן נמסר לתקשורת על "דילול קהל ב-22 בתי עסק, 70 אזהרות, 12 בעלי עסקים זומנו לשימוע, נסגרה מסיבת טבע אחת וניתנו עשרות דוחות בגין אי-חבישת מסיכה". בגזרת מחוז חוף "נרשמו עשרות דוחות אזהרה וב-20 מקרים חריגים נרשמו דוחות על סך 500 שקל. בנוסף, שני בתי עסק זומנו לשימוע".
אפשר להמשיך עוד ועוד, אבל דומה שהקו ברור: המשטרה עוסקת בהסברה ואזהרות, פה ושם נותנת דוחות ורק במקרים קיצוניים בודדים היא מפסיקה בפועל את הפעילות האסורה והמסוכנת. תארו לעצמכם שהיא הייתה פועלת באותה צורה בכבישים: נסיעה במהירות מופרזת? קבל אזהרה. רכב ללא בלמים? קבל דוח וסע לדרכך. זה בדיוק אותו הדבר.
ברור שאנחנו מצויים בעלייה משמעותית במספר חולי הקורונה, בשל הצורך החיוני לפתוח מחדש את המשק. ייתכן שהממשלה סוף-סוף קיבלה את ההחלטה הנכונה והאמיצה, והיא יודעת שיש מחיר בחיי אדם לכך שאסור לחנוק את הפעילות הכלכלית - גם אם לא תצהיר על כך בפומבי. האיזון בין שני אלו - הסכנה לחיי אדם והסכנה לחיי הכלכלה - מחייב בראש ובראשונה אכיפה משמעותית ויעילה. נטילת סיכון מחושב, בדמות חיי מסחר ופנאי פעילים, אפשרי רק אם מולו יש הקפדה על ההוראות המאפשרות לסיכון הזה להיות מחושב.
זה לא המצב. בשבת שעברה יצאתי להליכה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, והתמונה הייתה ברורה לחלוטין: אין בית קפה אחד ואין מסעדה אחת שמקפידים על הכללים. אין מרחק בין השולחנות, אין מסיכות למלצרים, כמעט ואין בדיקות חום (וכבר הראינו שהללו ממילא אינן שוות דבר). לכל אורך הרחוב לא היה שוטר אחד ולא היה פקח אחד. כמה ימים קודם לכן הודיעה עיריית תל אביב שהיא מפסיקה את הטלת הקנסות, כדי שלא להכביד עוד יותר על בעלי העסקים. אז מה הפלא שכולם חגגו?
נחזור לאירועי הדרבי. היה ידוע מראש שאוהדים יתקבצו ליד אצטדיון בלומפילד, למרות האיסור. המשטרה הבטיחה שהיא "ערוכה בכוחות מתוגברים סביב מעטפת האצטדיון ובצירים המובילים אליו". אבל מאות אוהדים הגיעו, הפרו את מגבלות הקורונה - והמשטרה חילקה להם דוחות. כאילו ש-200 שקל יזיזו להם, וכאילו שמישהו באמת חושב שהם ישלמו. וכאמור, הכי חמור: השוטרים לא פיזרו אותם.
למשטרת היחצ"נות שלנו יש שיקול עליון אחד: מה מצטלם טוב ומה עלול לגרור ביקורת עליה. לסגור בתי כנסת - מעולה. לסגור בתי קפה - איום ונורא. לפזר חרדים - מצוין. לפזר אוהדי כדורגל - רע מאוד. כל עוד המשטרה תמשיך לנהוג בצורה הזאת וכל עוד הדרג המדיני יישב בחיבוק ידיים - מספר החולים יעלה ומספר המתים יעלה. אין דרך ביניים.
