כתב מי שכתב שאין תחתיות לתהומות חוסר הבושה. השבוע שוב הוכח הדבר בוועדת הכספים. המדינה מוכה בנגיף הקורונה, עשרות מתים ומאות מאושפזים. ראש הממשלה נחלץ להלחם במגיפה, "תפס את הפיקוד" והציג לציבור, במין שביעות רצון עצמית מפועלו, כיצד יש לרחוץ ידיים וכיצד לעטות מסיכה. אפילו במטוס, בהוראות מסוכבות בהרבה, עושה דיילת את ההצגה. אחרי עשרות שנים בהן שירת גם כשר הבריאות, וגם עמד מאחורי השר-המומיה ליצמן, והוריד את מערכת הבריאות לשפל חסר תקדים, ללא די בתי-חולים ומיטות אשפוז גם בימים בשגרה, ללא די תקני רופאים ומחסור עצום באחיות, תוך השבתת מרכזים רפואיים כמו חדר המיון בצפון המדינה, ביבי צוות לעצמו את ליצמן ואת מנכ"ל משרד הבריאות שאינו רופא, ושלישיה אימפוטנטית מזרת אימים זו הפחידה את הציבור מהאסון האקפוקליפסי הקרב.
ללא ידע מקצועי או התיעצויות עם מומחי רפואה שאינם עובדי משרד הבריאות, ומבלי להוועץ בשרי האוצר והכלכלה, השביתו במחי-יד את כל המשק, מעל ומעבר לנחוץ. במקום להתמקד בבדיקות רפואיות נרחבות, במרכזי ההפצה של הנגיף ומבלי ליתן קדימות לאוכלוסייה הקשישה המועדת לפורענות, כמו בבתי-האבות, המשיכו בהשבתה כללית. ממכוני מחקר בעלי מעבדות משוכללות לבדיקת האוכלוסייה, כמו קופות החולים, מכון ויצמן ודומיהם, נשללה האפשרות לתרום את חלקם באיתור החולים - הכל עד לשלבים מאוחרים מאוד. ביבי, האחראי הראשי להשבתה של מערכת הבריאות, מינה עצמו למושיע הלאומי, הוסיף להעצים את הסכנות בכדי להעצים את עצמו כגואל העם והעטיר עצמו בעלי-דפנה.
בחוץ השתרך טור ארוך של אוטובוסים פרטיים ומשאיות של מובילים שזה שלושה חודשים ויותר לא ראו פרוטה; שיירה של עובדים סוציאליים מיואשים, הן ממשכורתם הדלה והן מקוצר ידם להושיע לנזקקים לשירותיהם, עלתה רגלית בחום הכבד מתל אביב לירושלים, מהלך שלושה ימים; עובדי מוסדות התרבות והבידור הפגינו וקראו ללחם ועבודה; בחוץ המו אוהליהם של עצמאים שובתים שהגיעו לסף פשיטת רגל עת כל שהשקיעו בחריצות ובזיעת אפיים עומד לרדת לטמיון; עשרות אלפי מובטלים הגיעו לסף יאוש ומאות אלפי עובדים בחל"ת חרדו מהיום הקרוב בו יהפכו גם הם למובטלים; זעיר פה וזעיר שם טרפו יחידים את חייהם במו ידיהם.
בהמון מהומה, שקרים, אינטריגות, קניית קולות בהענקת משרות, ותוך עריקות של חברי-כנסת ממפלגותיהם ומהבטחותיהם לציבור טרם הבחירות, וכאשר מגנץ, ראש המפלגה שהתחרתה בהצלחה עצומה ב"ליכוד", יצא כל האויר כמו מבלון קרוע והוא מכר את בכורתו בנזיד עדשים, דהיינו בתואר מומצא ובלתי חוקתי, ובשתי מכוניות אאודי 8 ממוגנות, הוקמה ממשלה רופפת הניצבת על כרעי תרנגולת, בה רוב השרים מביישים את הציבור המרומה שבחר בהם ושונאים שר את רעהו. עם חנוקתה [לא טעות דפוס] של הכנסת הוקמה ועדת כספים ולראשותה שוב מונה ח"כ הרב גפני.
חוקים חדשים
בכל השנים האחרונות עיקר עיסוקו של ביבי היה בהנצחת ממשלו ובהתחמקות חוזרת ונשנית מפני העמדתו למשפט. ראשית לכל מינה מבקר מדינה מסוג "בוב ספוג" חסר שיניים שראה את תפקידו בחלוקת מחמאות במקום בעריכת ביקורת ובייש את כל קודמיו.
לצורך ההתחמקות ממשפט בוטלו חוקים ונחקקו חוקים חדשים, גם שונו חוקי יסוד המהווים כיום את חוקת המדינה, כאשר כמעט כל החקיקה הענפה הייתה חקיקה פרסונלית, בהחבא וגם בגלוי בראש חוצות, חקיקה למען משפחה אחת המתגוררת במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. כל יתר החוקים הנחוצים נדחו מפני הגבורה והגבירה.
בה בעת הוטחו בליסטראות בכל מוסדות החוק והמשפט, החל במשטרה שהעזה לחקור בנבכי מעשיהם של המורם-מעם ורעייתו הכבודה, המשך ביועץ המשפטי שביבי מינה למזכיר הממשלה ולכהונת היועץ, אף שזה, במהלך מוזר, מנע את המשטרה מלחקור את פרשיות הצוללות וספינות השטח, ולבסוף גם במערכת השפיטה, עד להתגודדות המוזרה שלו בבית המשפט מוקף בחבר לקקניו ששיבץ בממשלתו, שגם טיפסו על הספסלים למען יופיעו פרצופיהם באותו תצלום מביש. מסתבר כי עטיית מסיכה אינה מונעת ליקוק.
אותו ביבי, שהועמד לדין על נטילת תועפות "מתנות", לא בוש לדרוש מימון הוצאות משפטו [הגם שטען כי "לא היה כלום ואין כלום", וגייס את היקרנים שבין עוה"ד לייצגו], לא בוש גם לבקש מתנות כספים כדי לממן הגנתו ממש באותו נושא: נטילת מתנות. כך בלי בושה הוסיף חטא על פשע [לכאורה]. והנה בעוד אזרחי ישראל שנגדע מטה לחמם, ונחשפו למגיפה, ממתינים לישועה מהמדינה, לרבות דיונים ענייניים בוועדת הכספים, מצא ביבי לעצמו את הזמן הנכון לדרוש החזר מיסים ששילם לדעתו שלא כדין, בתשע השנים האחרונות. אילו סיפר אדם כי דבר כזה אפשרי בתקופה קשה זו היו שומעיו לועגים לו וחושבים אותו לבדאי, אלא שבכל הקשור לביבי וב"ב החינניים המציאות היא מעל ומעבר לכל דמיון.
המיליונר מקיסריה
תשאל: מה לוועדת הכספים ולשומת מס על יחיד? אין כזו! אזרח החושב שנגבה ממנו מס יתר על הראוי אמור להגיש השגה על השומה, לטעון טענותיו ואם החלטת ועדת הערר, ועם תחליט לחובתו, יוכל לערור בפני בית המשפט. אך למה לפנות בדרך המקובלת אם יש לך את הכח להפעיל את הרשות המחוקקת שאתה שולט בה? שאתה מינית את היו"ר שלה והא כפוי במיני הסכמים קואליציוניים. עד כאן זו חוצפה וחזירות, מה שבפי העם נקרא "להשתין מהמקפצה" קבל עם ועדה. אכן שליחו של אדם כמותו גם למעשי עבירה.
את המשימה להעשיר את המיליונר מקיסריה שמתגורר עם משפחתו בדירת שרד ועוד לו שתי דירות בירושלים, נטל על עצמו מיקי זוהר. אכן משרבו הלשונות המלחכות שתו של אדם קשה להקצות לכל לשון את מקומה הראוי, ובדלית ברירה לשון נופל על לשון. אך מיקי זוהר מצא את המקום הרגיש שם, זהו המקום בו חש אדם מן הישוב את ארנקו שבכיס האחורי במכנסיו. כידוע הוא שביבי אינו נושא ארנק או כרטיס אשראי ועל כן המקום האמור טרי וכמעט בלתי משומש ומיקי זוהר מצא את מקומו. עד כאן לעצם ההגשה הבזויה של בקשה זו בפורום הזה ותקופה זו.
ביזיון נפרד ומביש הוא עצם העלאת הבקשה לדיון בוועדת הכספים בתקופה זו כאשר על מפתנה הצורך לטפל במיליוני המובטלים ואלו הנתונים לחל"ת כאשר תקופת הזכאות שלהם לתשלומי הביטוח הלאומי על סף גמירא. ייתכן לעסוק ראש וראשונה בבקשה כזו? אנו בטוחים שעל גפני, יו"ר הוועדה, הופעל לחץ כבד לדון דווקא בבקשתו של ביבי, לבל יגיע לסף רעב כעולה מביטוייו הנלוזים של זוהר. על גפני וחבריו לוועדה היה לעמוד בלחצים ולדחות את הדיון לימים פנויים יותר, אם בכלל לא יופנה להשגה בפני שלטונות מס הכנסה כאחד הנישומים האחרים. גפני דרש לדעת אם קודמיו של ביבי בשלטון שלמו מס על הטבותיהם השונות והצטייר במדיה כראש ועדה קפדן שהסתער באף ובחימה על נציגה המבוהל של רשות המיסים.
השאלה אם הממונה על הכנסות המדינה או מנהל משרד האוצר היו אמורים להתייצב בפני הוועדה שחרגה מסמכויותיה. אילו נשאלו מראש לגבי קודמיו של ביבי היו מכינים תשובה. התנהגותו של גפני הייתה בכל הכבוד בזויה. בהליך רגיל טוען המשיג את כל טענותיו מאפשר לוועדת הערר לשאול שאלותיה או לבדוק ככל שתחפוץ, אך גפני לא פעל כך, ולא רק שלא בדק את סמכותו לדון בשאלה הנה התגולל במלוא גבריותו ומנהיגותו השופעת על אותו פקיד אוצר נבוך. כל ההתנהלות ראויה לבושה וכלימה. יתר על כן - מדוע לא שאלת, גפני, שאלות אלו את מיקי זוהר? האם לא היה עליו לבדוק זאת בטרם שפנה לוועדת הכספים? אם אין בידיך נתונים הנראים לך חשובים - מדוע, כב' היו"ר, אינך עוצר את הדיון וממתין לקבלת המידע הנחוץ?! מה כה בער לך להחליט, אפילו החלטות חלקיות.
נכס פרטי
לעצם הטענות שהעלו ביבי ושלוחיו: לא היה ראש ממשלה שכה הרחיק לכת בבזבוז כספי המדינה לצרכים האישיים שלו ושל משפחתו. אפילו לא פרס הידוע בפזרנותו בתפקידיו. פרס טס הרבה, אך לא חשב שיש לרכוש עבורו מטוס פרטי ומיטה בו, או לספק לרעייתו ולבנו רכבי שרד ונהגים.
כל אזרח משלם מס על שימוש ברכב מהמעביד - גם ביבי צריך לשלם זאת. אמנם, לדעתי, כעלות אאודי 8 רגילה ולא ממוגנת, שאת הצורך באבחנה ביניהן קבעו שירותי הביטחון, אך כלום אינו אמור לשלם על רכבי השרד והנהגים שהוקצו לגב' נתניהו ולבנו או בניו? כלום המים בבריכה בקיסריה הם מים כבדים, נכבדים או קדושים? האם אחזקת בריכה לשימוש המשפחה אמורה להיות ממומנת על-ידי הציבור? האם הבריכה משמשת לצרכי מילוי התפקיד? כבר ראינו למה שימשו רכב השרד והנהג את יאיר הבן-יקיר. מדוע על המדינה לשאת בשיפוצים ותוספות בניה בנכס הפרטי בקיסריה? אכן את אמצעי המיגון קובעים שירותי הביטחון ועל המדינה לממנם, אך לא השבחת נכס פרטי. ואם כבר - מדוע לא לדרוש שיפוצים גם ביתר דירות המשפחה? בקצרה: כל הפרשה מעוררת גועל נפש. אוי לנו אם זו הדוגמה האישית שמציגה המנהיגות!
