הביטוי האנגלי "poverty is a crime" שפירושו "העוני הוא פשע" - מופיע בגוגל יותר ממיליון פעם. כוונת הדברים לומר, שמי שמוגש נגדו כתב אישום על עבירה ואין לו כסף לשכור עורך דין - יורשע. בעוד שמי שהפרוטה מצויה בכיסו לשכור לעצמו עורך דין ומוגש נגדו כתב אישום בנסיבות זהות - ייצא זכאי במשפט על אותה עבירה ממש.
נמשיך את הרעיון גם בכך, שמי שלא יכול להרשות לעצמו את ההוצאות הגבוהות הכרוכות בניהול משפט - יעדיף בלית ברירה לחתום על הסדר טיעון ולהודות בעבירה - למרות שהוא חף מכל פשע, וכבר היו דברים מעולם.
זוהי, אפוא, דרכו של עולם: אדם מקבל כתב אישום ומיד מתחיל לשאת בעונש, שהוא למעשה קנס כבד הפוגע בכיסו עקב הצורך לשכור עורך דין, שמתחיל לכרסם בחסכונותיו של אותו נאשם - עד כדי הצורך למכור דירה - גם אם יתברר בסוף המשפט שאותו נאשם יצא זכאי בדינו.
אומרים שנתניהו קמצן ולכן הוא לא רוצה לממן מכיסו את המיליונים הכרוכים בניהול משפטו. עם זאת ראוי להתבונן על העניין גם מנקודת מבטו של נתניהו עצמו: האיש סבור שהוא לא עבר עבירה, וגם אם כן - הוא משוכנע שכתב האישום הוגש נגדו בנסיבות של אכיפה בררנית ורדיפה אישית. בנסיבות פסיכולוגיות אלה, נראה שאין לנתניהו יכולת נפשית להוציא את אותם מיליונים - כדי לממן מכיסו את הרדיפה האישית שהוא משוכנע שמתנהלת נגדו.
נתניהו הגיש לוועדת ההיתרים את הבקשה למימון משפטו מכיסו הנדיב של פרטרידג', וזאת - למרות שהוא ידע היטב שאין שום סיכוי שבעולם שבקשתו תענה בחיוב, וכי היועץ המשפטי ל
ממשלה יתנגד נחרצות לבקשה. אין זאת אלא שנתניהו רצה להוסיף בכך עוד לבנה לנדבך טענות הרדיפה האישית. במילים אחרות, נתניהו רוצה לומר למשוכנעים, שהיועץ המשפטי לממשלה, בידו השמאלית, חתם על כתב האישום, ובידו השמאלית השנייה הוא מונע מנתניהו להתמודד כראוי מול כתב האישום האמור.
וכשזו תמונת המצב, קשה להימלט מן המחשבה, שנתניהו בונה לעצמו תרחיש האומר כך: הפרקליטות - לא רק שרודפת אותי, אלא גם איננה מאפשרת לי להתמודד כראוי בבית המשפט, ולכן, מחוסר ברירה, אני אנהל את המאבק העיקרי מחוץ לבית המשפט.
בנסיבות שכאלה, מי שמצפה מאדם שנלחם על חייו, שינהג לפי כללים מקובלים - כללים שלטענת נתניהו הפרקליטות עצמה דרסה אותם שוב ושוב במהלך רדיפתו האישית - מי שמצפה להתנהגות מנומסת שכזו מצד נתניהו - רצוי שיתפוס מהר את המצנח הראשון שימצא על הירח כדי לחזור בהקדם לכדור-הארץ.
