ב-1 בינואר 2012 נכנס לתוקף תיקון 98 לפקודת התעבורה שיזמו שלי יחימוביץ' ויריב לוין. מטרתו הייתה להעמיד את שירותי המידע בתחבורה הציבורית ברמה גבוהה, שתאפשר לציבור הנוסעים להתמצא בקלות ובנוחות בקווים העומדים לרשותם ולקבל עליהם מידע, ברמה גבוהה של ודאות, על מועדי הגעת האוטובוסים, הרכבות והרכבת הקלה.
איכות המידע לנוסעים בתחבורה ציבורית היא אחד הגורמים המעודדים שימוש בתחבורה ציבורית. מידע איכותי על התחבורה הציבורית נחשב גם לאחד הגורמים שיכול לסייע למעבר של נוסעים משימוש ברכב פרטי לשימוש בתחבורה ציבורית.
עד היום, שמונה שנים וחצי מאז כניסת החוק לתוקף ויותר מעשור מאז
הוקם אתר המידע לתחבורה ציבורית, נוקטת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בראשות אמיר אסרף ברשלנות פושעת. בזמן שאסרף עסוק באישור קווים בקורונה מחוץ למערכת רישוי בניגוד להוראות העבודה של משרד התחבורה ובמתן בפיתוח ישומונים "מתקדמים" לתשלום שפוגעים בפרטיות הנוסעים ובתושבי הפריפריה, הוא זונח את החובה החוקית למתן מידע בסיסי לנוסע.
כבר שנים שאני מתריע בפני משרד התחבורה על כך שמידע בסיסי על תחבורה ציבורית אינו מופיע באתר המשרד. לא מדובר בערך מוסף, אלא באל"ף-בי"ת של תודעת שירות. נוסע שמעוניין להגיע מנקודה א' לנקודה ב' רוצה לדעת כמה תעלה לו הנסיעה והאם קיימות דרכים שבהן יוכל לחסוך.
באתר רכבת ישראל הכל מופיע בצורה גלויה ושקופה. הנוסע יכול לראות לנגד עיניו את כל סוגי חוזי הנסיעה החל במחיר נסיעה בודדת וכלה במינוי יומי, שבועי וחודשי עבור בכרטיסיות למיניהן ובחלוקה לפי פרופיל משתמש.
לעומת זאת, המידע האמור נעדר מאתר המידע לתחבורה ציבורית וממילא ממוקד המידע כוכבית 8787 המחובר לאותו מאגר. בחלק מן המקרים מופיע מחיר הנסיעה הבודדת כ"חסר", וזאת כאמור למרות קיימת חובה חוקית לפרסמו. במהלך השנים האחרונות פנה הח"מ כמה פעמים לקבל את תגובת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בעניין. בכולן הייתה התשובה אחת - מדובר במשהו לא תקין, והמפעילים (קרי: חברות התחבורה הציבורית) ניתנה הנחיה למסור את המידע המעודכן.
