ברכות מקרב לב לפרופסור רוני גמזו, איחולי הצלחה מכל הלב, הצלחתו הצלחתנו, כשלונו כשלוננו. עם כל הכבוד לראש הממשלה, אני לא מציע לגמזו להסתפק בקטיעת שרשרות קיימות, עדיף להשקיע דין זמן במניעת שרשראות חדשות, בייחוד כאלה שהן מובנות מאליהן.
אין לנו, לציבור, נתונים לבצע חקר אפידמיולוגי, אנחנו לא שם עם הניירות והנתונים, אני בספק מאוד גדול אם מישהו אוחז בניירות ובנתונים, אך להקרין את הסרט ברוורס כולנו יכולים, אז בואו נתחיל.
אחרי שהיכינו את המגיפה שוק על ירך בפטיש חמישה קילו באמצעות סגר, והמחלה נבלמה והצטמצמה, החלטנו לשחרר. השחרור היה בימי חמסין קיצוני, כל הסגורים למיניהם לא השתמשו במסיכות בדרך כלל בימי הסגר ולכן בימים הראשונים שלאחר תום הסגר הייתה כאן הפקרות, וזה היה די צפוי.
וזה החלק הפשוט שבסיפור. החזרת תלמידי השכבות הגבוהות ללימודים מלאים בכיתות מלאות הייתה החלטה מטומטמת מהיסוד. את זאת ראו רבים רבים מראש, שבוע אחרי שנעצרו אנשים על התכנסויות קטנות יותר, ולזמנים קצרים יותר, שוחררו הסוסים ופרצו מהאורוות בשעטה, מבלי שקרה כמעט כלום, והנה אנחנו עם 2,000 נדבקים חדשים ליום.
ב-15 במאי 2020, לאחר ש "המאבק של פורום ה-15 נשא פרי", החליטה ממשלה חסרת אחריות להיכנע ללחצים של 15 ראשי עיריות חסרי אחריות, וחסרי כל ידע והכשרה, והחזירה באבחת חרב ללימודים את כל התלמידים, כולל בשכבות הגבוהות, כאשר ברקע משרד האוצר משחק משחקי גנון של הפרד ומשול בין הארגונים היציגים של המורים, וזאת כאשר בשכבות הגבוהות הלמידה מרחוק הצליחה מעבר למצופה.
ומה עצר את הטימטום הזה? הנאומים של ראש הממשלה? מוסד? שב"כ? השקפים של פרופסור ברבש? המינוי של פרופסור גמזו? לא ולא - אלא החופש בגדול. החופש הגדול, אשר פקידי האוצר ברוב איוולתם ניסו לקצר. ומזל ששופטת מאוד חכמה סיכלה לאוצר את התוכניות.
ובגל השני היו שתי מכות, שורשי המכה הראשונה היו הימים הראשונים של החזרה ללימודים והמכה השנייה באה עם מסיבות הסיום חסרות האחריות של שנת הלימודים.
שלוש ראיות מרכזיות תומכות בסברה הזו
1. ההדבקה ההמונית הראשונה, שלא הייתה כמותה בתיכון בירושלים, ואחרי כן היו הדבקות של קבוצות רבות של תלמידים בני אותה כיתה.
2. הפיזור של ההדבקה בכל הארץ, מה שמייתר במידה רבה בדיקות סירולוגיות המוניות. כאשר מדברים על מחלה שמקורה בחו"ל אז יהיה הבדל בין קבוצות הנוסעות יותר וקבוצות הנוסעות פחות, כאשר גורם הגברת ההידבקות הוא צפיפות אז נגלה הבדלים בין אזורים צפופים לאזורים פחות צפופים, אבל בתי ספר יש בכל הארץ, וכאשר נפגשים כל יום למשך שעות רבות בכל יום קבוצות קבוצות של 40 תלמידים בכיתה ומאות תלמידים בבתי הספר, התוצאה שקיבלנו היא התוצאה המתבקשת ואין בלתה.
3. סימנים לגמרי לא מספקים, המעידים אולי שבחלוף שבועיים עד שלושה ממסיבות הסיום רואים אולי פעמי בלימה (טאצ' ווד).
הפרופסור גמזו. בית החולים שלך סובר שהמלה הזו לא רצינית, בית חולים מבטא בדרך כלל את אורח החשיבה של מנהלו, אז אנא שים אג'נדות אישיות בצד, גם אם מבחינה רפואית אתה סבור שאנו עוסקים בשפעת חריפה, הרי שבהיבטים הכלכליים והחברתיים היא בכלל לא שפעת, וככל שלא תחתוך את החוליות הראשיות והראשוניות של שרשרות ההדבקה, תיכשל במשימתך. חתוך את מקורות המחלה, ואז תזדקק הרבה פחות לרוץ אחרי השרשראות.
