צמצום שיקול הדעת
מי שהניחו, שבית המשפט העליון ינוח קצת, ולא ינסה להשתלט על עוד מרחבים ברשות המבצעת - טעו. חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, כבר סימן עוד מטרה במסע השופטים לקעקע את המדיניות הישראלית נגד טרור. הוא קבע בשבוע שעבר, בהסכמת השופטים ג'ורג' קרא ויוסף אלרון, כי מן הראוי לצמצם את השימוש שעושה צה"ל בסמכותו להחרים רכוש של חשודים בפעילות טרור ביהודה ובשומרון, אך, בינתיים, לא שלל את עצם קיומה של הסמכות ואת השימוש בה.
ההוראה מאפשרת למפקד כוחות צה"ל ביהודה ובשומרון לחלט רכוש, ששימש לביצוע עבירה, או להחרימו; ואין אפשרות לערער בפני בית משפט על הוראתו. כלומר, הערעור מינהלי ואינו משפטי. בפסק-דינו אומנם דחה השופט מלצר עתירת ערבי, שמעורב הרבה שנים בפעילות טרור נגד ההחלטה לחלט את מכוניתו, אך אליה וקוץ בה: השופט הציע לקבוע כללים לצמצם את שיקול דעת המפקד הצבאי בעניין החרמת הרכוש. כלומר, לפתוח דלת להתערבות בג"ץ ובתי משפט אחרים בנושא.
החרמה
למי שלא הבינו את תפקידה ההרסני של הקרן החדשה לישראל, שמנסה לקעקע את אופיה היהודי של המדינה, הנה דוגמה מעניינת, שתבהיר את הסוגיה. הקרן מובילה בצעד של 21 ארגוני שמאל קיצוני להוציא את הסתדרות ציוני אמריקה (ZOA) מהמועצה היהודית ליחסי קהילה (JCRC) בבוסטון, בתואנה, שמורטון קליין, נשיא הסתדרות ציוני אמריקה, חרג בנאומיו לשנאת זרים ולגזענות, ובמיוחד בהתייחסות קליין למהומות, שהובילה תנועת BLM לאחר הריגת ג'ורג' פלויד, אזרח שחור בידי שוטרים במיניאפוליס.
כמו-כן, ציינו המבקשים את התקפות הסתדרות ציוני אמריקה על ג'ורג' סורוס, המיליארדר שונא ישראל, על הנשיא לשעבר אובמה, על רשידה טלאיב והילהאן עומר, הצירות הערביות האנטישמיות בבית-הנבחרים האמריקני, ועל ארגון הסיוע היהודי HIAS, שתחת הנהגה שמאלנית פסק להיות מוכוון-יהודים, ומסייע לפליטים בכל רחבי העולם, למסתננים לישראל ולערבים ביהודה ובשומרון. לא מכבר נבחרה דיאן לוֹבּ, נשיאה לשעבר של HIAS, ליו"ר ועידת הנשיאים של ארגוני היהודים בארצות-הברית.
בין החתומים על הבקשה נמצא, כמובן, הארגון האנטי-ישראלי J-Street, ולצדו שלל ארגונים שמאלניים וגם ארגון הנשים הרפורמיות. בחודש יוני חתמו JCRC וארגונים יהודיים בניו אינגלנד על מכתב תמיכה ב-BLM, שהדגיש מחדש את מחויבות המועצה לעמוד נגד גזענות. אשתקד בחנה המועצה את חברותו של ארגון השמאל 'חוג העובדים', שתומך בחרם נגד ישראל (BDS), אך טרם נמסרו תוצאות בחינתה. הסתדרות ציוני אמריקה מסרה בתגובה, כי התלונה נגדה מאפיינת את התנהגות ארגוני השמאל, שפוגעים שיטתית בחירות הביטוי של יריביהם ובתמיכתם בישראל.
לדברי הסתדרות ציוני אמריקה, מגינים הקרן החדשה, J-Street וארגון הנשים הרפורמיות על הצירות הערביות האנטישמיות בבית-הנבחרים, על תנועת BLM (שכבר מזמן חשודה באנטישמיות), על ג'ורג' סורוס ועל ארגונים מוסלמיים קיצוניים, ומגנים את תומכי ישראל. "במקום לגנות את תומכי ישראל, ראוי שהארגונים הללו יתמכו במורטון קליין, באלאן דרשוביץ, בקרוליין גליק ובמלאני פיליפס, שפועלים נגד הממדים האנטישמיות של BLM, שמאשימה את ישראל באפרטהייד וברצח-עם" - קובעת ZOA.
רעיון
"מציעה רעיון", כתבה אישה בקבוצת וואטאפ - "רגע לפני שמתחילים ימי ההולדת, מה דעתכם, שבמקום מתנות מיותרות נעבור למתנות יד שנייה? הרבה יותר אקולוגי מכל צעצועי הפלסטיק...
אפשר לקנות משחקים יד שנייה בביגודיות של ויצ"ו, וזו גם תרומה נהדרת לפעילותן, ואפשר להביא משהו מהארון הפרטי. היום בעידן הקורונה זה גם לא יעמיד משפחות במצב לא נעים שלא יכולים לקנות מתנה ולא שולחים את הילד...".
"מסורת" מתנות הזבל לימי הולדת הזוויעה אתי עוד כשילדיי היו קטנים. לכן, שמחתי מאוד לקרוא את שרשור ההודעות בעניין הזה; ואני מזדהה עם רוחו ועם ההצעות, שעלו בו. "זה נהדר", הגיבה מישהי, "בעיניי כל טקסי המתנות בחמישה שקלים לכל ילדי הגן מיותרים... לא סביבתית ולא ערכית".
והוסיפה אחרת: "עברנו בכתות של ילדיי לאיסוף כסף - הילד מקבל סכום כסף, וקונה בו, לכל היותר, מתנה אחת גדולה, שהוא רוצה ומחכה לה, כמו גלגליות, לגו גדול וכן הלאה. לא יד 2 אבל, לפחות, לא ערימת מתנות של פלסטיק, שצריך להחליף או לזרוק".
ענייני משפחה
עד שאסרו עליי לאכול חומוס, נהגנו אשתי ואני לאכול מדי פעם במסעדת 'חמסה חומוס' הנהדרת, הנמצאת ברחוב המייסדים - רחוב ראשי במושבה פרדס-חנה-כרכור, שהפך לגן-עדן לחובבי מזון מכל הסוגים. בביקורנו האחרון במושבה גילינו, כי ליד חמסה חומוס צמח משהו מעניין, שנושא את השם המפתיע, 'קבּבּ ואֶחיו', ולשם שינוי, מנוקד כהלכה.
איני מבין במשפחתולוגיה, ובעיקר, לא בזו של קבב, אך השלט גרם לי לחייך, ולרצות לבדוק את מה שמאחוריו. המקום קטן וקצת אפל, אך היינו כבר אחרי ארוחת צהריים, וסימנּוּ אותו לעתיד לבוא.
התנשאות
בעקבות מה שכתבתי על 'פורום קפה שפירא' בטורי הקודם, כתבה לי אסתר: "איני מקבלת את התיאור הלא-מבוסס של הימין - 'מי שרגיל לימין מִסכן שחוכמתו בזויה, שרגיל לנהל מלחמות מאסף, ולרוב להפסיד, בהיותו קבוצה קטנה מדי, שרובה דתית, רואה בפורום הזה לא פחות מהגעתה של תגבורת קריטית בעיצומו של קרב אבוד. זה בערך מה שחלמנו עליו'.
"בּיטאת את אותה ההתנשאות הישנה והרעה", המשיכה, "אולי מבלי משים! ההפגנות נגד פשע אוסלו היו של עם ישראל, דתיים ולא-דתיים, שפעלו ככל שיכלו. אז עדיין לא כלאו מפגינים. אנשים אלה, בתובנה בסיסית, ללא צורך בפטפטת אקדמית, קודם לכל מחוברים לאתוס, ללאומיות ולמקורות, אף אם אינם מלומדים.
ההפגנות נגד הגירוש מגוש-קטיף היו מרשימות ביותר. בכפר מימון [הפגינו] 30,000 איש. כל כוחות הפשע הופעלו נגדם - מכליאת קטינות ונערות למשך שבועות, עד תום ההליכים, והיו 6,000 מעצרים. הימין ממלכתי ואחראי. תהום פעורה בין ה"שמאל", שמזמן פוסט-ציוני, אנטי-ציוני ואנטישמי.
אפשר לצפות בפורעים ליד בית ראש הממשלה, ולהבין היטב מה קורה! אוהבת מאוד את 'פורום קפה שפירא'! אולי נביא גאולה לעולם, אך לא בלי עמך ישראל".
על כך אוסיף, שפושעי אוסלו הפעילו כל אמצעי, שעלה בדעתם - חוקי ובלתי-חוקי בעליל - כדי לחבל בהפגנות, כולל אלימות נגד מפגינים ומעצר אוטובוסים, שהובילו מפגינים אליהן; ולא נשכח את הפרובוקטור האגדי "שמפניה"... הורסי גוש-קטיף ועמונה פעלו כמותם.
למה הכלב לא נבח?
"'למה הכלב לא נבח ...?' העיר הבלש שרלוק הולמס בסיפור, "כתם כסף" (1893) של ארתור קונאן דויל. ובאמצעות שאלה זו פתר שרלוק את חידת הרצח" - כתב לי שמעון, ידידי, בתגובה לדבריי בטורי האחרון.
"כשאנחנו יודעים, שאלוף [יצחק] בריק [שהיה נציב קבילות החיילים - נקח"ל] לא היה מוקצה על הביקורת בצבא, ולמרות זאת אסף את נתוניו - השאלה למה המנגנון [הצבאי], שזו תכליתו, והמפקדים, שהופקדו על בקרה זו, לא צעקו, צריכה השאלה להטריד מאוד את מנוחתנו.
עצם העובדה, שקצינים כמו סגן הרמטכ"ל יאיר גולן וקציני מטה אחרים לא חיפשו נתוני מצב על הצבא, שזה תפקידם ... לא ידעו את המצב ... ולא צעקו ... צריכה לזעזע את כל ראשי הביטחון במדינה - מוועדת חוץ וביטחון ועד אחרון הכתבים לענייני ביטחון ברשתות. את זה היו צריכים למצוא כתבים צבאיים אמיתיים, ולא מלקטי ידיעות פקידותיות מדובר צה"ל ...
המשמעות היא, שכל הרשת מחוררת ובעלת נפיחות עצמית; ואכן, זה ניכר בעליבות ביצועיה מול בלוני הטרור ומול חוצפת חיזבאללה. במקום שחיזבאללה יפחד, שייחטפו תצפיתניו ליד הגדר, מציבה ישראל בובות מפחד אנשי הטרור, ומפנה מוצבים.
כשמשווים את גנץ לדיין (כרמטכ"ל, או כשר ביטחון), בטננו מתכווצת".על כך אעיר, שעוד לפני כמה עשורים יצאתי נגד מינוי גנרלים לשרי ביטחון, כיוון שלעולם לא יחרגו מהמדיניות המקובלת, גם אליבא דכולי עלמא, כשלה. אם יעשו זאת, יהיו מי שיזכירו להם, שהם עשו את אותן הטעויות וגדולות מאלו בדבקות כמו ממשיכיהם. וכזכור, הזהיר הנשיא הצרפתי ז'ורז' קלמנסו, שמלחמה הנה דבר רציני מדי מכדי שתופקד בידי אנשי צבא.