X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים
נאום הבכורה של חבר הכנסת מטעם הליכוד בישיבה ה-35 של הכנסת ה-23 [י"ט באלול התש"ף, 08.09.2020]
▪  ▪  ▪
עמית הלוי [צילום: מוריה ברקוביץ'/דוברות הכנסת]
מחלה שאינה קיימת
הצגת הישראליות כקולקטיב הבנוי קבוצות-קבוצות שהמשותף ביניהן מועט כל כך היא תזה שמייצרת שיח של שסעים וקרעים, כאלה שאינם ניתנים לאיחוי. היא רואה בתפיסת כור ההיתוך הבן-גוריוני ערכת הדבקה מלאכותית. התזה הזאת רואה בעם היהודי השב לאדמתו יצור העשוי שברים-שברים שהדבקה מרושלת מחזיקה אותם יחדיו. בכל רגע נתון עלולים השברים לבקש לשוב לסדר הראשון. התזה הזאת איננה תמימה כלל. היא מבקשת לאבחן אצלנו מחלה שאינה קיימת כדי למכור לנו תרופה שאינה נדרשת.

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יריב לוין, השר לביטחון פנים חברי אמיר אוחנה, שאני כאן בכיסא שלו – לא שוכח – חברותיי וחבריי לכנסת, צוות יקר, משפחתי היקרה, הוריי והורי אשתי שנמצאים כאן, ילדיי ואשתי האהובה אירית. על-פי תזה שהפכה אצלנו לדי מקובלת נפגשנו כאן לפני כ-100 שנים, אוסף של יחידים. יחידים בני דת משה, בני קהילות שונות מ-100 ארצות מוצא, ללא זיקה של ממש ביניהם, הזדמנו להם כמעט במקרה לפינה הדרום-מערבית של יבשת אסיה.
במונחים רגילים של הגירה, פער עצום שכזה בין מרכיבי החברה החדשה שנוצרה כאן אמור היה לדון את הפרויקט הציוני לכישלון. כדי להסביר בכל זאת את ההצלחה הפנומנלית של הציונות הגדירו סוציולוגים שונים את הציונות כלא פחות מהמצאת אומה. שימו לב לדברים של וסרמן ודהאן, חוקרי לאומיות בולטים. אני מצטט: "הציונות מהווה דוגמה מרתקת לתזת המצאת הלאומיות. לא ניתן היה ליצור מקבוצות שונות כל כך של בני אדם - - - שהמשותף ביניהם מועט כל כך, קולקטיב פוליטי ותרבותי מתפקד ממלכתית וצבאית".
הצגת הישראליות כקולקטיב הבנוי קבוצות-קבוצות שהמשותף ביניהן מועט כל כך היא תזה שמייצרת שיח של שסעים וקרעים, כאלה שאינם ניתנים לאיחוי. היא רואה בתפיסת כור ההיתוך הבן-גוריוני ערכת הדבקה מלאכותית. התזה הזאת רואה בעם היהודי השב לאדמתו יצור העשוי שברים-שברים שהדבקה מרושלת מחזיקה אותם יחדיו. בכל רגע נתון עלולים השברים לבקש לשוב לסדר הראשון. התזה הזאת איננה תמימה כלל. היא מבקשת לאבחן אצלנו מחלה שאינה קיימת כדי למכור לנו תרופה שאינה נדרשת. היא משווקת לנו את רעיון הרב-תרבותיות כסלע קיומנו. היא מחליפה את העומק הלאומי והתרבותי שלנו, את אוצרות האומה, את היצירה המשותפת בת אלפי השנים, את המנהגים ואת הכמיהות, את חיי החברה התוססים ומלאי המשמעות, בקשר קר בין אזרחים של מדינה רב-תרבותית המתקיימת בצל חוק יבש ופלורליזם עקר. את המרחבים האין-סופיים שבהם נוצר וחי העם היהודי מחליפה התזה הזאת במכנה משותף רדוד אחד: חיה ותן לחיות.
את התזה הזאת פגשתי כבר כנער בתיכון. למעשה, ילדינו משננים אותה גם היום בשיעורי האזרחות. זוהי הגרסה הישראלית לרעיון האמנה החברתית של הובס, לוק ורוסו. כאילו היינו חברת מהגרים חסרי זהות משותפת, אנו מתארים לדור הצעיר את מצב הטבע שלנו כישראלי לישראלי זאב, כחברה מפולגת ומשוסעת, כזאת שהשוויון, הסובלנות ושמירת החוק הם הנוסחה היחידה לחיים משותפים כאן. זוהי תזה מסולפת ומסוכנת מאוד לישראל. היא נדמית כסובלנית וממלכתית, ואני גם בטוח שנציגיה מלאי כוונות טובות, אבל היא בעצם רעיון מסכסך ומפלג. יותר מכך – הדרך הזאת מרוקנת את הציונות מתוכן וקוראת תיגר על קיומה של ישראל כמדינת הלאום שלנו.
מי שקידם את התזה הזאת אל מרכז השיח שלנו היה, לצערי, כבוד הנשיא, נשיא המדינה ריבלין, בנאומו המפורסם "נאום השבטים". תזת השבטים הרב-תרבותית בנאום הנשיא לא מסתירה את הפניית עורף שלה לרעיון הציוני. היא קובעת בגלוי כי הציונות איננה עוד מכנה משותף לגיטימי אלא נחלתה של קבוצה שולית. יש לכונן סדר ישראלי חדש, אמר הנשיא, סדר שמוותר מלכתחילה על הזהות המשותפת – על זהות משותפת כלשהי – ומקדש דווקא את הגבולות בינינו. במשפט אחד הנשיא אמר לנו למעשה כי כל ישראל אחרים זה לזה.
אני חולק על התזה הזאת מכל וכול, אדוני היושב-ראש. אני חולק עליה עובדתית כי היא פשוט לא נכונה – היא לא משקפת את החברה שבה אני חי כבר כמעט 50 שנה – ואני חולק עליה רעיונית כיוון שתחת מעטה הנימוס והסובלנות שלה מסתתרות מחשבות של פירוד וניכור. אל מול התזה המסוכנת הזאת אני מבקש כאן להחזיר ולחזק את היסודות הלאומיים שלנו.
בישראל, זה נכון, יש מנעד עשיר ומגוון של אמונות, דעות וקהילות, אבל לפני הכל ואחרי הכל ישנו העם היהודי. צודקים הסוציולוגים החדשים: השייכות הלאומית גישרה על הפערים העצומים. היא אפשרה לנו לשוב ולהיות אומה משגשגת ומצליחה. אלא שבניגוד לדבריהם, הלאומיות הזאת לא הייתה מניפולציה ריקה. אי-אפשר לזייף תודעה לאומית כזאת לאורך זמן. יעידו על כך סוריה ועירק, לבנון ולוב, שהלאומיות המומצאת שלהם קורסת לנגד עינינו. לעומתן, דוד מלך ישראל חי וקיים. הלאומיות היהודית היא מציאות חיה וקיימת. וכי יש היסטוריה לאומית מתועדת, נזכרת ומונחלת מדור לדור כמו ההיסטוריה היהודית? יש אח ורע בתולדות העמים וזיקה כזאת של עם לאמונה, לטריטוריה ולשפה עתיקה כמו זו שלנו?
נכון, יש על הזהות והתרבות הלאומית שלנו דורות של פרשנויות, הרבה חילוקי דעות, אבל היא עדיין מדורת השבט שלנו, ואפילו ביתר שאת; שבט אחד – לא ארבעה, לא חמישה. שבט אחים ואחיות – ההמנון האלטרנטיבי שכבש את הארץ בסערה רק בגלל שהוא מבטא את מה שכולנו יודעים ומרגישים עמוק בלב. חברותיי וחבריי לכנסת, זה לא רק תיאור המצוי בחברה שלנו – זה גם המודל הרצוי ההכרחי.
כשיוסף טועה בדרך הוא פוגש אדם השואל אותו: מה תבקש? ויוסף טובע אז את המשפט האלמותי: "את אחי אנכי מבקש". "נסעו מזה", השיב לו האיש – נסעו מזה. חכמינו מסבירים: מה "מזה"? "נסעו מזה" – נסעו מן האחווה. הוא הזהיר – האיש את יוסף – הם נסעו מן האחווה. גם תזת השבטים הרב-תרבותית ראויה לאזהרה הזאת, כי היא מסיעה אותנו מן האחווה, היא מפוררת את המשותף. הזרות מתנחלת בלבבות, דוחקת את הסבלנות ומקדשת את חומות ההפרדה בינינו.
הזהות הלאומית היהודית שלנו היא סם החיים של החברה והמדינה בישראל. היא המקור לסולידריות ולאחווה, המקור לצדקת הקיום של ההווה ולתקוות דורות העתיד. בלעדיה אין סולידריות, אין אחווה, אין הצדקה ואין ייעוד. כמו בספר הספרים שלנו, כך במגילת העצמאות: הגיבור הראשי הוא העם היהודי. לפחות עשר פעמים במגילה הוא מוזכר כסיבה להקמת המדינה ולקיומה. ודווקא הוא, העם היהודי, נפקד מהסדר הישראלי של תזת השבטים, נוכח-נפקד במדינתו שלו, כאילו ישראל יהודית היא חלילה הגדרה בעייתית.
אימי עפרה, שנמצאת איתנו כאן, היא בת השבט של הנשיא ריבלין, בת למשפחת פרוש, שיחד עם משפחות בנזימן וטפרברג, משפחת ריבלין ועשרות נוספות עלו יחד בעליות ההן של תלמידי הגר"א מווילנה לירושלים. היא מקפידה להזכיר לי שאני דור עשירי בירושלים. זה לא הפריע לה להתחתן עם מישהו מהשבט האחר, כביכול – אבא שם-טוב, שנמצא איתנו, ממשפחה שהגיעה מאיזמיר, נין ונכד לרב חיים פלג'י, מיוצאי ספרד שנדדו לאיטליה ומשם לטורקיה העות'מאנית.
סבי אברהם הלוי עזב את בית המשפחה המפואר באיזמיר כיוון שלא יכול היה לשאת את הצביעות בתפילה היום-יומית במילים: "ותחזינה עינינו בשובך לציון". או שאני עולה לארץ ישראל, אמר בוקר אחד לאביו אליהו, או שאני מפסיק להתפלל, ועלה יחד עם סבתא זימבול, זיכרונה לברכה. את התפילות שהתפלל בירושלים של שנות השלושים ואילך הקפיד לקיים בבתי הכנסת של העדות השונות. בליל שבת – בבית הכנסת האשכנזי, בבוקר – בבית הכנסת הספרדי ובמנחה הלכו למניין התימני. יש להם ניגון מיוחד, אמר לילדיו, כדאי שנתחבר אליו. בשולחן השבת של סבא היו מתנגנים כל ערב שבת שירי ארץ ישראל ממיטב הזמר העברי. כנראה, בהשראתו התקשיתי תמיד לראות את עצמי חלק ממגזר מסוים, לגור במקום הומוגני או להיות שותף למפלגה סקטוריאלית. כשילדיי שואלים אותי לפעמים לאיזו עדה אנחנו שייכים, אני משיב: לעדת ישראל – עדה מיוחדת, שבה המחלוקות והעמדות השונות, עם כיפה או בלעדיה, טפלות למשותף ולמאחד.
המודל הלאומי שאני מזכיר כאן, חברותיי וחבריי לכנסת, אינו חף מקשיים. הוא מחייב מאמץ כלפי פנים כדי להביא את הקולות השונים בתזמורת הלאומית להרמוניה. הוא זקוק גם למסגרת אזרחית שתעניק שוויון וכבוד לאזרחי ישראל שאינם יהודים. בל נשכח, היחס לאזרחים בני עמים אחרים הוא ערך יהודי וציוני נעלה, אבל אסור לנו לגרוס במגרסה אזרחית לא אותנו ולא את המיעוט הלאומי הערבי. הוא איננו שבט משבטי ישראל, אדוני היושב-ראש, הוא שבט עם תרבות שונה. חובה עלינו לכבדה, אבל הוא לא הופך ולא יהפוך את ישראל למדינה רב-תרבותית. ישראל נוסדה כמדינת הלאום של העם היהודי, וכזאת היא חייבת להישאר; מדינה שמקיימת מרחב אזרחי משותף עם המיעוטים החיים בקרבה, מכבדת אותם מאוד, וחשוב לא פחות – היא תובעת מהם לכבד אותנו, את זהותנו ואת זהות המדינה כמדינה יהודית.
לפני שנכנסתי לכנסת שימשתי כראש המכללה למדינאות, שרבים מבוגריה המצוינים משרתים בתפקידים חשובים בשירות המדינה. נאום השבטים הפך אצלנו לקריאת חובה. אני, כמו ששמעתם, מבקר חריף של הנאום ושל הרעיון שהוא מקדם, אבל כפי שהבהרתי לתלמידיי אני גם מבין מניין הוא נובע. אני חושב שאני יודע מה מפריע כל כך לנשיא המדינה – כי זה מפריע גם לי וגם לאזרחים רבים. מפריע לנו הרעש, אדוני היושב-ראש, מפריעים לנו המתח והכוחנות, העיסוק בטפל ולא בעיקר, קרבות האגו והשיח האישי הנמוך שכולנו לעיתים נופלים בהם.
אבל, חברותיי וחבריי, הטעות הנוראה ביותר שנוכל לעשות תהיה לזנוח, בגלל הרעשים האלה, את השייכות העוצמתית למכנה המשותף היהודי ולהעדיף על פניה שלום קר ומנוכר בין קבוצות זרות. אנא, אל תיסעו מן האחווה. האמת שלנו נבנית על-ידי ויכוח, השפעה הדדית, הסכמה והכרעה. בניגוד למה שנדמה לנו, ההתגוששות בינינו היא חיונית. הדיאלקטיקה הזאת יוצרת את הציוויליזציה העברית שזוהרת היום במשפחת העמים והמדינות.
יש אצלנו מי שעסוקים בלהכפיש את גן העדן שלנו בעלילות שווא, אבל המתבוננים עלינו מבחוץ משתאים אל מול הפלא הישראלי. איזו מדינה מערבית מקיימת משפחות ובהן מעל שלושה ילדים בממוצע בזמן שהציוויליזציה המערבית נמחקת מתחת לרף הדמוגרפי? איך חברה מובילה בעולם ביזמות ובטכנולוגיה נשארת סולידרית וחברתית? איך אתם משמרים את האמונה והמסורת בלי לפגוע בליברליות ובקדמה? איך האחווה הלאומית נשמרת אצלכם יחד עם מקומו של היחיד וחירותו? התשובה לכל אלו היא הרוח היהודית. היא כוללת באופן ייחודי את הניגודים הללו. המפגש ביניהם – המפגש בינינו – בונה את התרבות הישנה-חדשה שלנו ומביא בשורה ישראלית אמיתית. אותה אנחנו רוצים להחליף בדגל האזרחות הטובה לבדה? את חזון הנביאים להמיר בשוויון פרוצדורלי? נסתפק בטוב המשותף במקום לשאוף לטוב הראוי? זו הייתה הנזיפה, הצודקת כשלעצמה, של הפילוסוף היהודי הרמן כהן בחברו פרנץ רוזנצווייג בשל התקרבותו לציונות: "הפרחחים הללו", הוא לחש לו, "רוצים להיות מאושרים".
בהמשך להערה הזאת אני אומר כאן לחבריי הציוניים מימין ומשמאל: אל תסתפקו באושר אזרחי. אל תהפכו את מדינתנו, מדינת ישראל, לעירייה גדולה הנותנת שירותים אזרחיים. הממלכתיות הזאת היא ריקה מתוכן והיא מסוכנת לחברה ולמדינה לא פחות מהעמדה הפוסט-ציונית. יש בנו כל כך הרבה יותר מזה. המהפכה שעם ישראל הוביל בעת העתיקה מול התרבות האלילית, ההשפעה האדירה שהייתה לנו על התרבות האנושית דרך הנצרות והאיסלאם בימי הביניים והתרומה העצומה שלנו למהפכה המודרנית בעת החדשה – כל אלו היו ההקדמה לדורות שלנו, לתפקיד האוניברסלי של המדינה שלנו. אנחנו מחויבים לכך. העולם מצפה מאיתנו לכך. נבואת ישעיהו, שכבר מתקיימת בחלקה ברחובות תל אביב וירושלים, עומדת לפתחנו, למימושה המלא: "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונִשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוהי יעקב ויֹרנו מדרכיו ונלכה באֹרחֹתיו. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם".

תאריך:  10/09/2020   |   עודכן:  10/09/2020
+סקר: 67 מנדטים לימין בלי ליברמן
08:25 11/09/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

סקר ישראל היום מעניק רוב ברור לגוש הימין  ▪  הליכוד שומרת על ההובלה, הבית היהודי עם 20 מנדטים והמפלגה הגדולה בשמאל היא הרשימה המשותפת

נתניהו ובנט. הימין מתחזק [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אבי ניסנקורן / Avi Nisankorn  אוסאמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אורי מקלב / Uri Maklev  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai  איילת שקד / Ayelet Shaked  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלון שוסטר / Schuster Alon  אלי כהן / Eli Cohen  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אסף זמיר / Asaf Zamir  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי אשכנזי / Gavriel  Ashkenazi  גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken  גדעון משה סער / Gideon  Sa'ar  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  ווליד טאהא / Waleed Taha  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  חיים כץ / Haim Katz  טור פז משה  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  יזהר שי / izhar  shay  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  מאי גולן / May  Golan  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משולם נהרי / Meshulam Nahari  מתן כהנא / Matan  Kahana  ניסים ואטורי  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  עודד פורר / Oded Forer  עודה איימן / Ayman  Odeh  עומר ינקלביץ'  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  רפי פרץ / Rafi  Peretz  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לא לנאום השבטים של הנשיא
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
יישר כוח ותודה. ל"ת
אל: הח"כ הטרי  |  12/09/20 16:52
2
לא לנאום השבטים
גידוס  |  21/09/20 14:52
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 23
עידן יוסף
השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון תומך בביטול האיסור הגורף על גידול זקנים בצה"ל, וקורא להסדיר כללים לגידול זקן    יו"ר הכנסת: "חיילים רוצים ללכת עם זקן. ואז מתפתחת מערכת שלמה של לנסות להשיג את הפטורים האלה בכל מיני דרכים כאלה ואחרות. אני חושב שבשורה התחתונה אין לזה הצדקה"
עידן יוסף
ברשויות בהן עד 10,000 תושבים יהיו 5-3 חוקרים, עד 40,000 תושבים 10-7, ומעל זה עד 20 חוקרים    בעוד כחודש, צפויים להיות כ-2,300 איש אשר יעסקו בחקירות אפידמיולוגיות
עידן יוסף
מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על עלייה בשיעור העובדים לאחר גיל פרישה בייחוד בקרב עולים, שלא צברו פנסיה מספקת בארץ    המשמעות: סכנת פגיעה בקצבאות הזקנה
עידן יוסף
יו"ר ועדת הקליטה פנה לשרי החינוך והקליטה להעביר תקציב למרכז מאי"ה, המדריך משפחות במעבר תרבותי ברוסית, אמהרית, ספרדית, צרפתית, אנגלית    "הצפי לעלייה גדולה מגדיל את חשיבות והכרח פעילות המרכז"
עידן יוסף
כך מעריך מנכ"ל חברת חשמל עופר בלוך    מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על צמיחה של 192% בצריכת גז בעשור האחרון בארץ
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il