עפר שלח דורש פריימריז במפלגת "יש עתיד". הפריימריז בליכוד ובעבודה מוכיחים שהם אינם ערובה לדמוקרטיה. כל עוד לא תימצא שיטת פריימריז שתייצג נאמנה את ציבור הבוחרים ותהווה הנחייה מחייבת ליו"ר המפלגה בחלוקת המינויים לשרים אין סיכוי לדמוקרטיה.
הליכוד
פריימריז - בליכוד יש פריימריז אבל כיצד הם מתנהלים? קבלני קולות קובעים באופן משמעותי את התוצאות.
מינוי שרים - לתוצאות הפריימריז אין כל השפעה על מינוי השרים. נתניהו שולט שליטה מוחלטת על חלוקת המשרדים לשרים ואין כל קשר בין תוצאות הפריימריז לחלוקת המשרדים. למשל, החרם של נתניהו על גדעון סער או הקפצתו של אוחנה שלא נבחר בעשיריה הראשונה פעמיים, פעם ראשונה למשרד המשפטים ופעם שנייה למשרד לביטחון פנים. אבי דיכטר ראוי על-פי כישוריו ומקומו בפריימריז הרבה יותר מאוחנה לתפקיד משרד הפנים אבל, אוחנה הוא זה שזכה. מדוע? אוחנה מונה כדי לדאוג לאינטרסים האישיים של נתניהו - לא לאזרחי ישראל. זאת לא דמוקרטיה.
מפלגת העבודה
מאז שפרס קרא תיגר על מנהיגותו של רבין הפכה מפלגת העבודה ל"מפלגה אוכלת ראשיה".
פריימריז - עמיר פרץ קיפץ בין מפלגת העבודה למפלגות אחרות ותמיד חזר כאשר ראה סיכוי להשתלט על המפלגה. "מיפקד הארגזים" של עמיר פרץ הוא דוגמה לכיצד מתנהלים שם הפריימריז. מי ששולט בטפסי ההתפקדות סיכוייו לנצח טובים יותר מאשר של אחרים בשל היכולת "לפקוד" בסיטונות בעזרת הטפסים.
גבאי - אינני יודעת כיצד הוא הצליח להיבחר אבל, אין ספק שזאת הייתה השתלטות מבחוץ.
החשש מהשתלטות עויינת
ידוע על 3 מקרים של השתלטות מבחוץ: אביו של יאיר לפיד הקים מפלגה והיא נפלה טרף להשתלטות עויינת שהביאה בסופו של דבר לחיסולה. השתלטות עמיר פרץ על המפלגה באמצעות "מיפקד הארגזים" והשתלטות גבאי על מפלגת העבודה.
ליברמן ולפיד הקימו מפלגות של איש אחד - השיטה המפלגתית הזאת היא פרי לקחים שנלמדו. אולי אינה דמוקרטית אבל פריימריז עדיין לא הופכים מפלגה לדמוקרטית - ראה, הליכוד שהיא מפלגה של איש אחד. לסיכום, בישראל קיים משבר חמור באשר לדמוקרטיה המפלגתית.
