X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
האם יש לו סמכות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
האם מוכנה לקבל מרות [צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת]
הדיון בעתירות נגד עיגון ממשלת החילופים בחוקי יסוד, מציב לראשונה להכרעה שאלה חוקתית ופוליטית חשובה וסבוכה בעיקרון, יש להותיר את ההתערבות למקרים קיצוניים ביותר של פגיעה בלב-ליבה של הדמוקרטיה המשפט העברי עשוי לספק כיוון מעניין ליצירת האיזון בין הרשות המבצעת לרשות השופטת
▪  ▪  ▪

האם בית המשפט העליון רשאי לבטל חוק יסוד? זוהי השאלה הבסיסית שתעמוד בפני תשעת השופטים שידונו בתשובת המדינה לצווים על-תנאי שהוציא בג"ץ (יום ה', 12.11.20) בנוגע לשינויים בחוק יסוד הכנסת ובחוק יסוד הממשלה, אשר עיגנו את ממשלת החילופים. השאלה במקרה הנקודתי הזה סבוכה עוד יותר, משום שהשינויים הללו קשורים למבנה ולסמכויות של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, ולאופן בו מיושמות תוצאות הבחירות לכנסת ה-23.
אם הייתה בישראל חוקה, היא הייתה אמורה לכלול את התשובה לשאלה זו. אבל אחרי 72 שנה עדיין אין לנו חוקה. אם הכנסת הייתה מעבירה את חוק יסוד החקיקה, הוא היה אמור לכלול את התשובה לשאלה זו. אבל אחרי הרבה שנים של דיבורים, אין אפילו הצעת חוק שכזו המונחת לדיון. חוקה או לפחות חוק יסוד אמורים להיות תוצאה של דיון ציבורי מקיף, ולאזן בין הצרכים והדעות. בהעדרם אנחנו מצויים במצב, בו בכל מקרה אחד הנוגעים בדבר הוא שיכריע: או בית המשפט שצריך לקבוע אם יש לו סמכות, או הכנסת שצריכה לקבוע האם היא מוכנה לקבל את המרות.
התשובות הנשמעות בשיח הפוליטי הן אוטומטיות: הימין עונה בשלילה, השמאל עונה בחיוב. יותר משיש כאן עמדות עקרוניות, יש כאן אופורטוניזם נקודתי. מה יעשה הימין, אם השמאל יהיה בשלטון (כן, כן, זה בהחלט יכול לקרות, בניגוד למה שחושבים רבים בימין) ויעביר תיקון לחוק יסוד הכנסת, אשר ימנע את זכות הבחירה מתושבי התנחלויות? הוא לא ירצה שבג"ץ יתערב? ומה יעשה השמאל, אם הימין עצמו יעביר חוק כזה? הוא ירצה שבג"ץ כן יתערב? בקיצור, הכל נובע מהפוזיציה.
גרמניה, הונגריה, רוסיה, פולין
התשובה האמיתית היא סבוכה מאוד, וכאמור - מן הראוי שתינתן בזירה הפוליטית-ציבורית, אחרי שיח מכובד ורציני (וסליחה על התמימות). בשעתו שאלתי את איילת שקד, כאשר הייתה שרת המשפטים והתנגדה נמרצות לאפשרות שבג"ץ בכלל ידון בחוק הלאום, מה הייתה אומרת אם הכנסת הייתה קובעת בחוק יסוד שיש לסגור את בתי הכנסת. שקד השיבה, כי במצב כזה - ממילא הכל כבר נחרב ואין לצפות לישועה מבית המשפט העליון.
שקד היא אישה חכמה מאוד, אבל בנקודה הזאת עמדתה שגויה ומסוכנת. תפקידן של כל המערכות, כולל זו המשפטית, הוא למנוע חורבן והרס. אסור לצאת מתוך הנחה מוקדמת, שאם מערכת אחת תשתגע או לא תתפקד, זה מה שיקרה גם למערכות האחרות. בתי המשפט חייבים להיות המגן האחרון עד הרגע האחרון, ולשם כך אסור בתכלית האיסור שתהיה עליהם השפעה פוליטית. פוליטיזציה כזאת תהרוס לחלוטין את הצדק, החוק והיושר. שופטים מחויבים פוליטית ירשיעו את כל מי שהמדינה תעמיד לדין וידחו כל תביעה אזרחית נגדה, יאפשרו לה לפטר את כל מי שהיא רוצה ולנהל מכרזים איך שהיא רוצה.
לא מאמינים? זה בדיוק מה שקרה בגרמניה הנאצית, שם חוקת ויימאר הנאורה קרסה בתוך שבועות - ובצורה שמבחינה פורמלית הייתה חוקית לגמרי. הרייכסטאג אישר בפברואר 1933 את החוק שהעניק לאדולף היטלר סמכויות דיקטטוריות, ואילו בספטמבר 1935 הוא אישר את חוקי נירנברג שהפכו את היהודים לאזרחים מדרגה שנייה וסללו את הדרך להשמדתם. בתי המשפט הגרמניים יישרו קו במהירות עם קביעתו של היטלר: אני המחוקק ואני הסמכות החוקית והמשפטית העליונה.
האפשרות שבית מחוקקים יהפוך דמוקרטיה לרודנות אינה רק היסטוריה רחוקה. הפרלמנט ההונגרי העניק לראש הממשלה ויקטור אורבן סמכויות כמעט בלתי מוגבלות עם פרוץ הקורונה, הפרלמנט הרוסי אישר את השינויים בחוקה ההופכים את ולדימיר פוטין לנשיא לכל החיים, והפרלמנט הפולני אישר חוק לפוליטיזציה של בית המשפט העליון. בהונגריה וברוסיה נכנעו בתי המשפט, בפולין הם ניהלו מאבק שהצליח בצורה חלקית בלבד. מובן שאנחנו רחוקים כרחוק מזרח ממערב מהדוגמאות הללו, אך ההיסטוריה מלמדת שיש להיזהר מאוד מאוד שלא להתחיל אפילו את המסע העלול להוביל לתהומות כאלו.
ממשלת החילופים אינה פגיעה כזאת
אין זה אומר שצריך להעניק אוטומטית לבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוק יסוד. הסמכות הזאת צריכה להיות מוגבלת למקרים קיצוניים במיוחד, הפוגעים בלב-ליבה של השיטה הדמוקרטית. קביעה שהבחירות יתקיימו אחת לחמש שנים אינה פגיעה כזאת; אחת לעשר שנים - בהחלט כן. הגבלה הדדית על הביקורת השיפוטית ועל חקיקה חוזרת של חוק שנפסל אינה פגיעה כזאת; מניעה חד-צדדית של הביקורת השיפוטית - בהחלט כן. הגבלה על מספר המתפללים בבית הכנסת בשל הקורונה אינה פגיעה כזאת; הגבלה קבועה ופגיעה בחופש הדת - בהחלט כן.
האם ממשלת החילופים מהווה פגיעה כזאת? על פניו נראה שהתשובה שלילית. כפי שהנשיאה אסתר חיות ציינה בצדק בדיון בעתירות, בממשלות רוטציה קודמות הסתפקו הצדדים בהסכמים, אבל כעת - בגלל חוסר האמון ביניהם - הם עיגנו את ההליך בחוקי היסוד. אלא שספק אם ההיבט הזה, שבסופו של יום הוא טכני, מהווה פגיעה בלב-ליבה של השיטה הדמוקרטית. שהרי אלמלא היה הדבר נעשה בחקיקה, בג"ץ לא היה מתערב; ככלות הכל, מדובר בהסכם פוליטי בין המפלגות הגדולות בארץ שנציגיהן נבחרו כחוק.
ומה עם השאלה העקרונית בה פתחנו? ייתכן שניתן למצוא כיוון למענה במשפט העברי - בהלכות העוסקות ביחסים בין המלך לבין הסנהדרין. מובן שמדובר במערכות שונות לגמרי מאלו המוכרות לנו: המלך הוא בעל סמכויות נרחבות בהרבה מאלו של נשיא או ראש ממשלה, והסנהדרין הוא גוף שמקור סמכותו בתורה למשה מסיני. אבל ברמה העקרונית, מדובר על הרשות המבצעת מול הרשות השופטת. וכאן אנו מוצאים ברמב"ם, שבסופו של יום העליונות מצויה בידי השופטים, למרות הסמכויות הרבות והרחבות שבידי המלך.
"אין מעמידין מלך בתחילה אלא על-פי בית דין של שבעים זקנים ועל-פי נביא", פוסק הרמב"ם. דהיינו: יש צורך באישור הסנהדרין לעצם מינויו של המלך, גם אם הוא נבחר מפי הגבורה. "בעת שיישב המלך על כסא מלכותו, כותב לו ספר תורה על עצמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו ומגיהו מספר העזרה [ספר התורה שבבית המקדש] על-פי בית דין של שבעים ואחד". דהיינו: הסנהדרין אחראי לוודא שהמלך מחזיק בידו את הנוסח הנכון של החוק - למעשה סוג של קביעה לפיה הפרשן המוסמך של החוק הוא בית המשפט העליון.
הלאה. "מלכי בית דוד - דנין אותן ומעידין עליהן". דהיינו: ניתן לזמן את המלך לבית המשפט, הן כעד והן כבעל דין, והוא חייב להתייצב ולקבל עליו את מרות החוק והשופט. ולבסוף: "מלחמת מצוה אינו צריך [המלך] ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת וכופה העם לצאת. אבל מלחמת הרשות - אינו מוציא העם אלא על-פי בית דין של שבעים ואחד". דהיינו: אחת הסמכויות החשובות ביותר של המלך, לצאת למלחמת רשות (שמטרתה להרחיב את גבולות הארץ), כפופה להסכמת הסנהדרין. מאחר שהחוק קובע שמסורת ישראל מהווה מקור השראה לפסיקה, ייתכן שיש כאן כיוון: ביום-יום המלך הוא הסמכות העליונה, אך בבסיס מלכותו הוא כפוף לסנהדרין ושלטון החוק מחייב גם אותו.

תאריך:  13/11/2020   |   עודכן:  13/11/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אבי ניסנקורן / Avi Nisankorn  אוסאמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אורי מקלב / Uri Maklev  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai  איילת שקד / Ayelet Shaked  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלון שוסטר / Schuster Alon  אלי כהן / Eli Cohen  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אסף זמיר / Asaf Zamir  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי אשכנזי / Gavriel  Ashkenazi  גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken  גדעון משה סער / Gideon  Sa'ar  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  ווליד טאהא / Waleed Taha  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  חיים כץ / Haim Katz  טור פז משה  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  יזהר שי / izhar  shay  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  מאי גולן / May  Golan  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משולם נהרי / Meshulam Nahari  מתן כהנא / Matan  Kahana  ניסים ואטורי  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  עודד פורר / Oded Forer  עודה איימן / Ayman  Odeh  עומר ינקלביץ'  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  רפי פרץ / Rafi  Peretz  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בואו נלמד מיחסי המלך והסנהדרין
תגובות  [ 11 ] מוצגות  [ 11 ]  כתוב תגובה 
1
קשקוש
מגיב ותיק  |  13/11/20 12:11
2
האם הסנהדרין היא גם הכנסת ולא
טירה  |  13/11/20 12:39
3
השוואה לסנהדרין?
שלמה מחיפה  |  13/11/20 12:43
4
הכתיבה שלך היא מפוזיציה
פנחס  |  13/11/20 12:46
5
באמריקה,בית המשפט העליון דן
בני בנקר  |  13/11/20 14:00
6
חוסר הבנה ברמת אנציקלופדיה
אוליבר וונדל   |  14/11/20 04:03
7
זה הזמן להפרדת רשויות אמיתית!
אקטואלי  |  14/11/20 06:39
8
נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
בני בנקר  |  14/11/20 11:11
9
בורות של הכתב
אחד שמבין  |  16/11/20 09:14
10
הצעה לאיתמר לוין
עובד 1  |  17/11/20 19:23
11
איך לתרץ התערבות פוליטית פסולה
אברהם קנט   |  18/11/20 08:23
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 23
עידן יוסף
לוין: ״בג״ץ בהחלטתו השערורייתית מכין את הקרקע לחציית הקו האדום של התערבות ללא סמכות בחוקי יסוד"    סמוטריץ': "נתניהו האכיל את המפלצת. ההודעות הנזעמות של חברי הליכוד הערב הן מופע צביעות וחוסר מודעות עצמית מדהים"
עידן יוסף
מתוכם 930 חיילים בודדים, ומדובר בחיילים עם מצוקה כלכלית, שבגלל הקורונה ביקשו סיוע כלכלי מצה"ל    ח"כ קושניר: לא מדובר בחיילים רבים, וניתן לסייע להם בתקציב מיוחד. אי-מציאת עבודה לחיילים אלו תגרום להם לנשור מהשירות הצבאי, ואח"כ להישאר בשולי החברה
עידן יוסף
זאת על-אף עלייה מדאיגה במספר הפניות למוקדי החרום    חילופי האשמות בין משרדי האוצר והבריאות בשאלת התקצוב    יו"ר ועדת הקליטה: "זו בושה"
עידן יוסף
יו"ר הפורום החילוני: "צעירים דתיים לא יכולים להתנחל בלבבות אז מתנחלים בלבבות בהדתה"    חוקר במכון לדמוקרטיה: "אם ליהדות של המדינה אין משמעות בהתגברות על ערכים אחרים בשום מקרה, אין לה שום משמעות וערך"
עידן יוסף
אושר סופית בכנסת לאפשר בידוד בית לכלבים וחתולים שנשכו, במקום העברתם להסגר במכלאה    הסיכוי שכלב שחוסן נגד כלבת יידבק במחלה הוא כמעט אפסי. לכן, אין צורך להעניש אותו    חיימוביץ': "יש רגעים של חסד גם בפוליטיקה"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il