X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  תחקירים
מלחמות - בני תרבות וברברים ומה שביניהם (ט"ו)

איך להגיע לגאוניות צבאית

מותו של פרידריך הגדול צבא לאומי צרפתי התבוסה הפרוסית בקרב יֶנָה; נפוליאון לא הפיק לקחים והובס גרהרד פון שרנהורסט והמהפכה האינטלקטואלית בצבא הפרוסי שהוא היה הבסיס לצבא הנאצי במלחמת העולם השנייה צה"ל הוא צבא אנטי-אינטלקטואלי שאינו חושף ליקויים ואינו מפיק לקחים, ולוחם בחומרה נגד מי שמנסה לעשות זאת
▪  ▪  ▪
[צילום: ציור: ז'אן לואי דוד]

המהפכה בעקבות התבוסה הפרוסית ביֶנָה

פרידריך הגדול מלך פרוסיה, מהמצביאים הגדולים בהיסטוריה, מת בשנת 1786. אחרי מותו חזרו מפקדי הצבא הפרוסי להרגליהם האנטי-אינטלקטואליים שדגלו בשימוש בכוח ולא בתבונה, הם גם לא יכלו לעקור משורש את מורשתו האינטלקטואלית של מלכם הנערץ. הם לא הבינו את המשמעות הצבאית של המהפכה הצרפתית שגייסה צבא לאומי עם מוטיבציה גבוהה להגן על המהפכה מפני צבאותיהן של שאר המעצמות האירופיות המלוכניות שהתאמצו לעקרהּ משורש. הם גם לא הבינו את סוד מצביאותו הגאונית של נפוליאון, תלמידו הישיר של פרידריך הגדול, ושל ארגון הצבא הצרפתי בדיביזיות רב-חֵיליות. ברלין הייתה אז מרכז השעשועים של קציני הצבא הפרוסי ושל המנהיגים הפוליטיים שהיו עסוקים בהנאות אישיות ובתככים.
התוצאה: ב-14 באוקטובר 1806 הביס נפוליאון בסביבות העיר האוניברסיטאית יֶנָה1 שבמרכז גרמניה, כוח פרוסי שהיה גדול מצבאו פי-שניים, רדף אחריו והשמיד אותו. מאה אלף חיילים פרוסים נכנעו לנפוליאון. מבצרים פרוסיים נכבשו ללא קרב. המלך פרידריך וילהלם השלישי2 ברח עם שרידי צבאו למזרח פרוסיה והסתתר שם בחסות הצבאי הרוסי.
ניתוח קרב ינה מלמד שהצבא הפרוסי הובס בגלל תוכניות צבאיות לקויות ופיקוד הססני.3 רבים מן המפקדים היו בני שישים ויותר וראשי המטות היו צייתנים. עשרים שנה אחרי פרידריך הגדול שׂמחו היוּנקֶרים4 הגרמנים לזנוח את תורתו הצבאית, כי היא דרשה מהם להקדיש את זמנם ללימודים ולא לתענוגות. זה היה ניצחון אדיר של נפוליאון ואחד מגורמי כשלונו הסופי: אחרי שש שנים נפוליאון ניסה לבצע תמרון דומה לזה של ינהנגד הצבא הרוסי ונקלע למרדףחסר התועלת שהסתיים בנסיגה של כוחותיו בערבות השלג של רוסיה. הוא לא הפיק לקחים נכונים מקרב ינה ולא הבין כי יכולתו הגאונית לשלוט ולפקד על צבא שמנה מאתיים אלף איש אינה מקנה לו יכולת לשלוט ולפקד על "גרַנד אַרמֶה" (צבא גדול) שמנה חצי מיליון חיילים. ואף שידע כי "הצבא הולך על קיבתו" לא הבין כי לא היו לו אמצעים לוגיסטיים לתחזק את חצי המיליון שנגררו אחריו עד מוסקבה. גם הוגה הדעות הצבאי הפרוסי המהולל קרל פון קלאוזביץ לא הפיק את אותם לקחים אלא ריכז בסיפור הקלאסי "על המלחמה" את תובנותיו של נפוליאון. מה שמלמד כי גם גאונים נכשלים להפיק לקחי אמת.5
אסון יֶנה שזיעזע את מדינת הצבא הפרוסית הוביל לכך שאינטלקטואלים שולבו במערכת הצבאית ולא ביטלו את תובנותיהם מפני גחמות האנטי-אינטלקטואלים. פרוסיה הקימה בעקבות התבוסה מטה כללי מקצועי. את המהפכה הוביל בתמיכת המלך, גרהרד פון שרנהורסט, מי שהיה ראש המטה של הדוכס מבראלנשדוייג בקרב יֶנה וראה מקרוב את תפקודו הלקוי של מפקדו שסבל מהלם קרב, כפי שסובלים רוב אנשי קו הדם.6 תוך כדי נסיגה נתן שרנהורסט את סוסו לנסיך היינריך הפצוע. רוב הקצינים היונקרים שבָּזוּ לשרנהורסט ושׂנאו אותו לא ניחנו בתכונה אבירית. הודות להצטיינותו בקרב ולהתנהגותו האבירית היה לו מעמד מיוחד בצבא הפרוסי.
אחרי שחרורו מהשבי הצרפתי דיווח שרנהורסט למלך הפרוסי על פרטי התבוסה וניתח אותם. הוא מונה לראש מטה באחת היחידות שהצטרפו לצבא הרוסי. על שירותו ברוסיה הוא צוין לשבח ואחרי שנתיים הוא ביצע את המהפכה ההיסטורית בצבא הפרוסי. חוקר הצבא הגרמני הרברט רוסינסקי העריך ששרנהורסט היה גְדול הוגי הדעות הצבאיים בכל הזמנים והגדיר אותו כשובר חידת נפוליאון.

שרנהורסט – "תולעת הספרים מהאנובר"

שרנהורסט, בן של חוואי מנסיכות האנובר,7 התחיל את הקריירה הצבאית שלו כקצין תותחנים8 ולחם נגד צבא המהפכה הצרפתית בארצות-השפלה בשנים 1793–1795. כבר בתחילת הקריירה הצבאית שלו הוא התפרסם כאינטלקטואל צבאי, פרסום שגרם לכך שבשנת 1797 הזמין אותו מלך פרוסיה לשרת בצבאו בדרגת מיור. כדי לשמור אותו אצלם העניקו לו מפקדי צבא האנובר דרגת לוטננט קולונל והוא נשאר בצבא האנובר שלוש שנים נוספות. ב-1801 הוא הצטרף לחיל התותחנים בצבא פרוסיה עם חוזה לשנה אחת בלבד. אחרי שנה הוא הצטרף לסגל של האקדמיה הצבאית בברלין ואחרי שנתיים כבר מונה לסְגַן מפקד האקדמיה. החניך החביב עליו היה הסֶגֶן קרל פון קלאוזביץ שנחשב לגדול הוגי הדעות הצבאיים בהיסטוריה.
כמדריך וכסגַן מפקד האקדמיה חקר שרנהורסט את הקרבות של צבא המהפכה הצרפתית ושל נפוליאון וקרא תיגר על תורת הלחימה של פרידריך הגדול שהתיישנה לדבריו. הוא הציע לערוך את הגייסות לעומק החזית ולא לרוחבה9 ולאמץ טקטיקת גישה כמו זאת של נפוליאון. ב-1805 מונה לראש המטה של הדוכס מבראונשווייג.
בארבע השנים הראשונות שלו בצבא הפרוסי איתר שרנהורסט פגמים רבים בצבא זה וחזה מראש את אסון קרב יֶנה. הקצינים השמרניים סיכלו את כל הצעות התיקונים שלו וכינו אותו "תולעת הספרים מהאנובר". הם גם התנכרו לו מפני שלא נמנה עם האצולה הפרוסית או ההאנוברית. המדינאי הפרוסי, ראש הממשלה פון שטיין, ידע להעריך אותו וכבר ב-1802 ביקר את המבנה הצבאי הפרוסי ואת תפקודו.10
בשנת 1807 מינה המלך את שרנהורסט לשר המלחמה ולרמטכ"ל שהיו שתי משרות תאומות. ב-25 ביולי 1807 מינה המלך ועדה לארגן מחדש את הצבא לאחר תבוסת ינה. בראש הוועדה עמד ראש הממשלה הברון פון שטיין ושרנהורסט היה חבר בה. חלק מן החברים היו קצינים שמרנים וחלקם רפורמיסטים. בדיוני הוועדה טען קלאוזביץ שהצרפתים ניצחו ביֶנה ובקרבות אחרים מפני שהם גייסו למאמץ המלחמה את כל משאבי האומה. רעיון "האומה החמושה" של שרנהורסט נראה ליונקרים כאִיוּם על ההגמוניה שלהם על הצבא ועל המדינה.

גאוניוּת לאומית

שרנהורסט טען שצבא בינוני כמעט לא יכול לנצח בקרב צבא בינוני שמפקדו הוא גאון כנפוליאון, והוא לא יכול לנצח בקרב גאון שרמת צבאו מעולה. לפיכך על פרוסיה להצמיד מול הגאון הצבאי נפוליאון גאוניות לאומית קולקטיבית ולגייס אינטלקטואלים למטרות צבאיות. האינטלקטואלים הצבאיים לא יפקדו, ברובם, על מערכות צבאיות אלא יסתפקו בשיפור תפקודם של המפקדים הקרביים. בסגל הבכיר של הצבא יהיו שתי זרועות: הזרוע האינטלקטואלית וזרוע הפיקוד המבצעי. שיתוף פעולה והרמוניה ביניהם ימציאו לפרוסיה צבא שיוכל לעמוד בפני כל אתגר לרבות האתגר הנפוליאוני.
אם דוד בן-גוריון שהקים את צה"ל או אחד מממשיכיו, בראשות הממשלה ומשרד הביטחון, לרבות בנימין נתניהו, היה מתעניין בנושאים צבאיים, היה נחשף למורשת פרידריך הגדול ושרנהורסט, היה מגייס את "הגאונית הלאומית" הישראלית, ובונה צבא שבו מתקיימת הרמוניה בין מצוינות מבצעית למצוינות אינטלקטואלית, אז היינו מכריעים במלחמות הסדירות והזעירות וכופים שלום על המזרח התיכון. אבל בניגוד לפרוסים אחרי תבוסת ינה, צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים לא למד את שגיאותיו המבצעיות הקשות ולא הפיק לקחים אלא יצא במסע יחסי ציבור על חשבון משלם המיסים כדי לשטוף את מוח הישראלים שלא היה ניצחון גדול יותר מאשר "הניצחון" באוקטובר 1973. "פייק ניצחון" זה, שקיבל את תמיכת האקדמיה ואמצעי התקשורת, אחראי לאיזון האסטרטגי ולהרתעה ההדדית הקיימות היום בין צה"ל לחיזבאללה ולחמאס; לאיום על תשתיות ישראליות חיוניות מרצועת עזה ומדרום לבנון; להזנחת החזית המצרית העלולה לסכן את עצם קיומה של מדינת ישראל אם האחים מוסלמים יעלו שם לשלטון, ולתובנה שלא ניתן להכריע במלחמות.
מעניין כי דווקא רוב השמאלנים הישראלים, המדברים גבוהה גבוהה בזכות השלום עם הפלשתינים, יצאו נגדי למלחמת חורמה כשחשפתי את ליקויי מלחמת העצמאות, שבה נלחמו סביהם ואבותיהם, על-מנת להחליף בצה"ל את תרבות המיתוס בתרבות של הפקת לקחים שתייעל מאוד את תפקוד מערכת הביטחון הישראלית.
__________________
בשבוע הבא: אנטי-אינטלקטואליזם הוא ליקוי מבנִי בארגון הצבאי, דרוש מטה כללי מקצועי, דרושה רפורמה בהכשרת הקצינים; דרושים קצינים בעלי ראש פתוח; נפוליאון זיהה את האיום של שרנהורסט; ארגון צבא מילואים; מה נדרש מקצין טוב? ההשפעה ארוכת הטווח של שרנהורסט; שורשי ההתעצמות הגרמנית; השגיאה הגדולה של נפוליאון; אגרסיביות חיונית של המפקדים הטקטיים. חיוניות מרדף המנצחים;

הערות

1. בשנת1558 הוקמה האוניברסיטה המפורסמת של ינה, אוניברסיטת יוהאן פרידריך הגדול, שבמאה ה-18 כבר הפכה לאחת האוניברסיטאות הגדולות והמפורסמות ברחבי מחוזות גרמניה, ובכך התבססה ינה באופיה כעיר ספרותית ופילוסופית. בין אנשי הרוח שקורות חייהם נשזרו בתולדותיה היו פרידריך שילר, יוהאן וולפגנג פון גֵתֶה וגאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל. (ויקיפדיה)
2. נכד אחיו של פרידריך הגדול שנפטר ללא ילדים. כשאר ילדי הנסיכים שירת בצבא הפרוסי והגיע לדרגת קולונל. היה אדם אדוק לדתו והוגן וזה היה תנאי הכרחי למהפכה הצבאית ההיסטורית שהתחוללה בימיו.
3. בדומה לצה"ל במלחמת יום הכיפורים, ובמלחמות לבנון הראשונה והשנייה.
4. בני מעמד האצולה הגרמני הזוטר.
5. חשיפת ליקויים והפקת לקחים דורשים לא רק יכולת אינטלקטואלית שמצויה בכל חברה במידה מצומצמת אלא גם אומץ אינטלקטואלי, שהוא נדיר ביותר בהיסטוריה. דוגמאות לבעלי אומץ כזה היו: אברהם אבינו במאבקו היחיד שלו נגד האלילות באלף השני לפני הספירה; סוקרטרס היווני במאבקו נגד תרבות הפייק הסופיסטית במאה החמישית לפני הספירה; קופרניקוס הפולני במאבקו נגד הדוגמות הקתוליות במאה ה-16, ווינסטון צ'רצ'יל במאבקו נגד האג'נדה הפציפיסטית בבריטניה לפני מלחמת העולם השנייה.
6. במאמר שנכתב על-ידי פרופ' אליהו ויצטום, פרופ' עמיחי לוי ופרופ' זהבה סולומון, נטען כי למרות היעדר תיעוד מלא אודות תגובות של הלם קרב ופוסט-טראומה בקרב חיילים לוחמים במלחמת העצמאות, התופעה הייתה נפוצה דייה. מכאן מסתבר שקצינים פוסט-טראומטיים הקימו את צה"ל ואחרי שהשתחררו תפסו עמדות מפתח במדינת ישראל. זה מסביר מדוע הם לחמו בשצף קצף במי שחשף את הליקויים באותה מלחמה.
7. נסיכות גרמנית שמלך בריטניה הגדולה שלט בה בעוד גבולותיהן, חוקיהן והאינטרסים שלהן היו שונים.
8. זרוע צבאית שבני אצילים לא הצטרפו אליה. אימוני תותחנות דרשו לימוד מדעים. הייתה זאת הזרוע האינטלקטואלית של הצבאות בימים ההם. גם נפוליאון היה קצין תותחנים. כשלון צה"ל במלחמת יום הכיפורים נבע בין היתר מחולשת חיל התותחנים וזאת לעומת עוצמתו של חיל התותחנים המצרי שנבנה בעזרת מומחים מברית המועצות. במלחמת העולם השנייה מילא חיל התותחנים הסובייטי תפקיד חשוב בהבסת גרמניה הנאצית.
9. במלחמת יום הכיפורים נערך צה"ל בחזית תעלת סואץ וברמת הגולן לרוחב החזית ולא לעומקה בניגוד לדעתם של האלופים אריאל שרון וישראל טל. אפילו מה ששרנהורסט הבין מאה ושבעים שנה לפני כן מפקדי צה"ל ובראשם הרמטכ"ל חיים בר-לב לא הבינו והקימו בתקציב עצום את "קו בר-לב".
10. Demeter, "The German officer Corps", London, 1965 . שמרנות מאפיינת את רוב הצבאות בהיסטוריה וגם את צה"ל. מחבר שורות אלה מבקר את מבנהו של צה"ל ואת תפקודו וזוכה לקיתונות בוז ולהחרמה. שמרנות היא אחת הנגזרות של אנטי-אינטלקטואליות ופחד מפני שינויים שהוא נגזרת ישירה של עקרון השרידות.

תאריך:  27/11/2020   |   עודכן:  27/11/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
איך להגיע לגאוניות צבאית
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
לרדת לשורשים
סניל  |  27/11/20 07:55
2
הכל התחיל מבן גוריון
ארי כספי  |  28/11/20 09:37
 
- ההיפך הגמור
מגיב ותיק  |  29/11/20 09:45
 
- בדיוק ההיפך...
מגיב ותיק  |  30/11/20 09:46
3
היטלר זיהם את המח הגרמני
יואב שקורא הרבה  |  28/11/20 22:55
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איילת פישביין
הגרעין התורני "שעלי תורה" בבית שמש קיבל ממשרד החינוך תקציבי עתק להעמקת החינוך היהודי, והשתמש בהם למטרות אחרות, בין היתר לבניית מבנים ולרכישת דירות    הגרעין הקים עמותה שבמשך שנים הוסיפה לעצמה שורה של תחומי פעולה משיקים לפעולות הגרעין התורני, שכולם מתוקצבים על-ידי המדינה    משעלי תורה נמסר בתגובה שכל הפעילויות אושרו ונעשו בפיקוח רואה חשבון ורשם העמותות    ממשרד המשפטים נמסר שהוחל בבדיקת פעולות העמותה
אורי מילשטיין
האתגר הפרוסי על הציוויליזציה האנגלו-אמריקנית; מסורת אבירי המסדר הטווטוני; חיזוק המדינה כצו דתי; הגאוניות האינטלקטואלית והצבאית של מלך פרוסיה פרידריך הגדול, צה"ל צבא אנטי אינטלקטואלי
יואב יצחק
אסף דעבול ניצל לרעה את מעמדו כחבר מועצת העיר בראשון לציון בניסיונות לסחוט מיליוני ש"ח מאנשי עסקים ובהם איש העסקים ארז מוסאצ'ו    חלק מהם שילמו ושתקו    לאחר שנדחה ע"י מוסאצ'ו, פצח דעבול בשורה של התנכלויות וחיבל בעסקי הנדל"ן של מוסאצ'ו תוך ניצול הוועדות השונות בעיריית ראשון לציון
אורי מילשטיין
אמל"ח קְדַם-כימי בימי קֶדם ובימי הביניים    "אש יוונית"   המערכה הבריטית נגד הארמדה הספרדית, שסימלה את ניצְחון הפרוטסטנטיוּת על הקתוליוּת, הפכה את בריטניה למעצמת-על, והצי שלה גִּבּה את השתלטות תרבותה על העולם    קרב קאלודן    אחדות לאומית ושסע לאומי
אורי מילשטיין
סדר עולמי אנגלו-אמריקני    רוג'ר בייקון וג'ינגיס חאן משנים את ההיסטוריה    גילוי אבק השריפה באירופה    תחילת החשיבה המדעית המודרנית כדי לנטרל את האיום המונגולי    מלחמת מאה השנים והפתעת קרב קְרֵיסי    ז'אן דארק הופכת את הקערה על פיה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il