X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
פוגלמן, חיות והנדל. שתי מילים [צילום: עידן יוסף]
למנוע את נפילת הממשלה [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
הרמז שנתן בג"ץ בצו על תנאי בנוגע לתקציב

התערבות בחוק יסוד: בשל "שימוש לרעה"

ויכוח נוקב על סמכותו של בית המשפט העליון להתערב בחוקי יסוד מתקרב לנקודת הרתיחה - הן בנושא ממשלת החילופים והן בנושא דחיית אישור התקציב חיות, הנדל ופוגלמן הורו לנמק מדוע דחיית התקציב לא תבוטל בשל "שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת" זהו רמז למסלול בו עשוי ללכת בג"ץ בבואו לתת תשובה לשאלה המכרעת של התערבותו
▪  ▪  ▪

הוויכוח החריף ביותר במערכת היחסים בין בית המשפט העליון לבין הכנסת מתקרב לנקודת רתיחה: האם לבג"ץ יש סמכות לפסול חוק יסוד. השאלה תלויה ועומדת מזמן בנוגע לחוק יסוד הלאום, שהדיון בו נתקע בשל מערכות הבחירות. כעת היא ניצבת במלוא עוזה ובצורה אקטואלית וחשובה ביותר בשני עניינים: חקיקת ממשלת החילופים ודחיית תקציב המדינה. שתי מילים של בג"ץ אתמול (יום ג', 24.11.20) מרמזות על הכיוון עליו חושבים השופטים.
הוויכוח מתחיל בתפיסת היסוד של אהרן ברק, אותה מסביר פרופ' עמיחי כהן בספרו "מלחמות הבג"ץ" - וכאן העמדות דווקא הפוכות מן המקובל. ברק סבור, כי הכנסת פועלת בשני כובעים: הרשות המכוננת והרשות המחוקקת. הכנסת הראשונה הייתה אמורה לאשר את חוקתה של ישראל, אבל המפלגות הדתיות התנגדו בתוקף בנימוק שהתורה היא-היא חוקתו של העם היהודי ואין בלתה. כפשרה נקבע, כי הכנסת תאשר חוקי יסוד שיחדיו - לאחר שיתווסף אליהם מבוא - יהיו חוקתה של המדינה. מפעל זה נמשך עשרות שנים ולא הושלם עד היום, משיקולים פוליטיים.
לדעת ברק, את חוקי היסוד קובעת הכנסת מתוקף סמכותה כרשות מכוננת - זו המופקדת על ניסוח החוקה ואישורה. מאחר שהכנסת הראשונה לא השלימה עבודה זו, עברה הסמכות לכנסת השנייה ולשלישית וכך הלאה עד לכנסת הנוכחית. כאשר כל כנסת מחוקקת חוק יסוד או מתקנת אותו, היא פועלת מתוקף סמכותה כרשות המכוננת. זאת, להבדיל מסמכותה כרשות המחוקקת בכל חוק אחר. כל חוק יסוד הוא פרק מן החוקה, וככזה יש לו עליונות על החקיקה הרגילה. לדעת ברק, חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד חופש העיסוק גוברים על חוקים אחרים - ולכן במקרה של סתירה, יש לבטל את החוקים האחרים. לשיטתו, מי שמוסמך לפרש את החוקים הללו הוא בית המשפט העליון.
מתנגדיה של גישה זו, שהבולט בהם הוא פרופ' דניאל פרידמן, דוחים את תזת "שני הכובעים" של ברק. לשיטתם, לכנסת מעולם לא הייתה סמכות לקבוע חוקה - שכן זו אמורה להיקבע בידי העם כולו, לאחר דיון ציבורי מקיף ואולי גם להיות מאושרת במשאל עם. לכן, ממילא, גם לחוקי היסוד אין מעמד גבוה משל חוקים אחרים; לכן, ממילא, לא ניתן לבטל חוקים אחרים בנימוק שהם סותרים את חוקי היסוד; ולכן, ממילא, כל הביקורת החוקתית של בג"ץ על החקיקה היא חסרת בסיס.
הדיון הנוכחי על ממשלת החילופים ועל התקציב גורם למעשה להיפוך עמדות. ההסכם להקמת הממשלה הנוכחית קבע שיש לעגן בחוק יסוד הכנסת ובחוק יסוד הממשלה את המנגנון של הרוטציה בין בנימין נתניהו לבין בני גנץ. בממשלות רוטציה אחרות די היה בהסכם, אבל חוסר האמון בין מרכיביה של הממשלה הנוכחית כה עצום, עד שהיה צורך בחקיקה (וגם זה כנראה לא עזר, אבל זה עניין אחר). לכן, חוקקה הכנסת את התיקונים לשני החוקים - ונגדם הוגשו עתירות לבג"ץ. בדומה לכך, כדי למנוע את נפילת הממשלה בחודש אוגוסט בשל אי-אישורו במועד של תקציב 2020, נחקק תיקון לחוק יסוד הכנסת, אשר קבע - חד-פעמית - שניתן לאשר אותו עד 23 בדצמבר. גם נגד תיקון זה הוגשו עתירות, שהובילו לצו על תנאי שניתן אתמול.
הטיעון המרכזי של אנשי הימין ובראשם נתניהו הוא, שכאשר הכנסת מחוקקת חוק יסוד - היא פועלת כרשות מכוננת ואין לבית המשפט העליון סמכות להתערב בעבודתה. שימו לב: הטיעון ששימש את ברק ומשמש מאז את בג"ץ להתערבות בחקיקה הרגילה, משמש כעת את הצד השני כנימוק לחוסר סמכותו להתערב בחקיקת יסוד. היועץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי לכנסת לא הביעו דעה ברורה בנושא בעתירות בנוגע לממשלת החילופים, בנימוק שאין צורך להכריע בו כעת, שכן החקיקה הנקודתית הזו אינה מהווה פגיעה אנושה ביסודות הדמוקרטיה ולכן אינה מצדיקה התערבות שיפוטית. מדבריהם של אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל בדיון בעתירות אלו עלה, כי הם סבורים שעקרונית יש להם סמכות - והשאלה הגדולה היא מהם גבולותיה.
המחלוקת היא משמעותית וקשה מאוד, אולי בלתי אפשרי, להגיע בה להכרעה ברורה. מצד אחד, אין שום חוק שמסמיך את בית המשפט להתערב בחוקי יסוד. אם נניח שחוקי היסוד נעלים על אחרים, אזי רק חוק יסוד מפורש יכול לאפשר ביקורת שיפוטית עליהם - ואין חוק כזה. מצד שני, אין להגיע למצב בו הכנסת תוכל לעשות ככל העולה על רוחה בחוקי יסוד ואיש לא יוכל להתערב. נניח שהכנסת תקבע שהבחירות יתקיימו רק אחת לעשר שנים, או תשלול את זכות הבחירה ממי שלא שירת בצה"ל, או תקבע שאין להקציב כספים למוסדות דת. האם גם אז בית המשפט לא יוכל להתערב? ודאי שאיננו רוצים להיות במצב כזה, שמשמעותו היא אחת: חיסול הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל.
כאן נכנס לתמונה הצו על תנאי שהוציאו חיות, הנדל ועוזי פוגלמן בנוגע לדחיית התקציב. נאמר בו: "ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא ייקבע כי חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 - הוראת שעה), כולו או סעיפים מתוכו - בטל מכיוון שנתקבל תוך שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת". מילות המפתח הן "שימוש לרעה". לכנסת יש סמכות מכוננת, אבל אסור לה להשתמש בה לרעה. השאלה הגדולה תהיה, כיצד יוגדר "שימוש לרעה בסמכותה המכוננת", דהיינו בחקיקתו של חוק יסוד.
דומה שהכל יסכימו, שהענקת פטור מוחלט ממיסים לחברי הכנסת או חסינות מוחלטת מהליכים פליליים יהיה שימוש לרעה. אבל מה עם מקרה בו מוכנס שינוי נקודתי ומשמעותי בחוק יסוד בשל צרכים פוליטיים ספציפיים - בדיוק כמו שני המקרים הנדונים כעת? האם מותר לכנסת לבצע שינויים כאלה כדי לאפשר להקים ממשלה ולהמשיך את קיומה? יטען הטוען: הכנסת היא גוף פוליטי ומותר לה לפעול משיקולים פוליטיים, במיוחד בשעת משבר. יטען הטוען שכנגד: חוק יסוד אמור להיות יצוק בבטון ולא להוות גומי שניתן למתוח פעם לכאן ופעם לשם. ההכרעה השיפוטית תהיה על-פי אותו מבחן חמקמק ובלתי מוגדר, הגורר ביקורת לא-מעטה: מבחן הסבירות.
אם הניתוח שלנו נכון, בית המשפט העליון יבהיר בפסקי הדין הקרובים, שסמכותו להתערב בחקיקת יסוד מוגבלת למקרים בהם נעשה בה "שימוש לרעה". ייתכן גם שהשופטים (בשני המקרים מדובר בהרכבים של תשעה שופטים) יתנו רשימה לא-סגורה של מקרים המהווים "שימוש לרעה" ומבחני-עזר לזיהוי מקרים כאלה. ואז יהיה עליהם להכריע, האם ממשלת החילופים ודחיית התקציב מהווים שימוש לרעה. דבר אחד בטוח: תהא הפסיקה אשר תהא - היא תגרור תשואות מצד אחד ושריקות בוז מן הצד השני, הכל בהתאם לפוזיציה הפוליטית.

תאריך:  25/11/2020   |   עודכן:  25/11/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
התערבות בחוק יסוד: בשל "שימוש לרעה"
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
הכותב כהרגלו התבלבל בעובדות.
בני בנקר  |  25/11/20 10:32
2
אי אפשר להחזיק חבל בשני קצותיו
לוגי  |  25/11/20 14:56
3
אתה אומר
פנחס  |  29/11/20 17:15
4
למה אין לישראל חוקה?
יהודה אלידע  |  5/12/20 01:23
5
למה אין לישראל חוקה?
יהודה אלידע  |  5/12/20 01:23
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות אקטיביזם שיפוטי
איתמר לוין
מבהיר לצד זאת: יש להשתמש בעילות הסף כדי למנוע התערבות יתר של בית המשפט, שאינו נבחר, בעבודת הרשויות הנבחרות    דניאל פרידמן: בית המשפט העליון הפך את היועץ המשפטי לממשלה למפקד הממשלה ולמי שעומד למעשה בראש הרשות המבצעת
פרופ' עמיחי כהן
האמנם האליטה האשכנזית-חילונית-בורגנית ניסתה לשמר את מעמדה? בדיקה הגיונית ועובדתית מראה שלטענה זו אין על מה לסמוך    פרק מהספר החדש "מלחמות הבג"ץ"
פרופ' עמיחי כהן
בחינת חוקי היסוד וההיסטוריה שלהם מלמדת, כי הכנסת ידעה היטב שהיא מעניקה לבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים    פרק מהספר החדש "מלחמות הבג"ץ"
פרופ' עמיחי כהן
מטבע הלשון של אהרן ברק אולי לא היה הכי מוצלח, אבל בחינת הטענות העיקריות נגד המהפכה החוקתית מעלה שהן אינן משכנעות    פרק מהספר החדש "מלחמות הבג"ץ"
עידן יוסף
לוין: ״בג״ץ בהחלטתו השערורייתית מכין את הקרקע לחציית הקו האדום של התערבות ללא סמכות בחוקי יסוד"    סמוטריץ': "נתניהו האכיל את המפלצת. ההודעות הנזעמות של חברי הליכוד הערב הן מופע צביעות וחוסר מודעות עצמית מדהים"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il