ד"ר אלברט אליס, מאבות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התנהגותית, טוען שהבנת התנהלות העבר חיונית להערכה אמינה של התנהלות העתיד: "התחזית היעילה ביותר לגבי התנהגות עתידית מתבססת על התנהגות העבר".
גישה זאת נכונה גם לגבי הערכת תיפקודו העתידי של אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה המיועד, שיהיה המעצב המרכזי של מדיניות החוץ והביטחון של הנשיא הנבחר ביידן. עבודתו עם ביידן, מאז 2002, עשויה להעניק לו השפעה דומה לזו של מזכירי המדינה הנרי קיסינג'ר וג'ים בייקר, כשעיצבו את מדיניות הנשיאים ניקסון ובוש האב.
ישראל: בלינקן מתנגד לסיפוח של - והרחבת בנייה ב-כל חלק ביו"ש ומזרח ירושלים, ורואה בנסיגה ישראלית תנאי מוקדם לשלום. הוא סבור שהקמת מדינה פלשתינית תציל את ישראל משואה דמוגרפית (ו
מתעלם מהמציאות הדמוגרפית החושפת את מיתוס "השד הדמוגרפי"). אבל,
בלינקן מדגיש: "סיוע החוץ לישראל אינו נתון לדיון ולא יהפוך מנוף-לחץ לוויתורים ישראלים לפלשתינים.... ביטחון ישראל הוא אינטרס אמריקני.... ישראל עומדת, יום יום, בפני סכנות קיומיות".
פלשתינים: בלינקן מאמין שהקמת מדינה פלשתינית ביו"ש, עזה ומזרח ירושלים היא כורח המציאות ופתרון הוגן. הוא רואה בנושא הפלשתיני סוגיה של זכויות אדם, למרות
החינוך לשנאה וההסתה הפלשתינים והטרור האנטי-יהודי ואנטי-ערבי בן 100 השנים. חרף המציאות המזרח תיכונית, בלינקן רואה ב
עניין הפלשתיני נושא מרכזי בסדר היום הערבי ובחתירה לשלום ישראל-ערב.
בלינקן יפעל לחידוש הסיוע הכספי לרש"פ (שהושעה עקב תמיכתה הכספית במשפחות טרור והאדרת טרוריסטים) ולאונרא (שהושעה עקב מימון חינוך לשנאה), ולפתיחה מחדש של משרד אש"ף בוושינגטון וקונסוליה אמריקנית במזרח ירושלים.
לוב: תפישת העולם של בלינקן מונחית על-ידי האמונה שהנחלת
זכויות אדם ודמוקרטיה לחברות הערביות היא הבסיס לקידום דו-קיום בשלום. ב-2011, כאשר היה יועצו לביטחון לאומי של סגן הנשיא, ביידן, פעל בנחישות למתקפה צבאית נגד קדאפי "כדי עצור את הטבח שקדאפי מבצע בבני עמו". המלחמה במפיר זכויות האדם קדאפי הפכה את לוב לזירת טרור של ארגוני טרור איסלאמים מפירי זכויות אדם הפועלים בלוב, מצרים, אפריקה, סוריה, עירק, תימן ואירופה. המלחמה בקדאפי, שהביאה לחיסולו, התעלמה מהעובדה שמ-2003 הפך קדאפי ממלבה טרור ללוחם אכזרי בטרור האיסלאמי, שהעניק לארה"ב מודיעין חיוני על ארגוני טרור איסלאמים, והעביר לארה"ב את תשתיות הגרעין והטילים הבליסטים שלו. למרות כוונותיו החיוביות של בלינקן, במציאות המזרח תיכונית הברירה היא בין משטר ערבי פרו-מערבי מפיר זכויות אדם לבין משטר ערבי אנטי-מערבי מפיר זכויות אדם.
"האביב הערבי": כישלון המדיניות כלפי לוב מלמד על תפישת העולם של רבים בממסד מדיניות החוץ והביטחון, כולל בלינקן, שעיצבו את מדיניות ארה"ב ב-2011/12 כלפי ההתפרצות הוולקנית של אלימות ערבית ממרוקו בצפון מערב אפריקה, דרך מצרים וחצי האי ערב עד בחרין במפרץ הפרסי. בלינקן בחן את ההתפרצות, שהיא תופעה שורשית במזרח התיכון מאז המאה השביעית, במשקפי זכויות אדם, תוך התעלמות מהמורכבות הדתית, היסטורית, אתנית ושבטית של מאבקי הכח באזור נטול דמוקרטיה וזכויות אדם. בלינקן וחבריו לממסד התייחסו להתפרצות הוולקנית כ"אביב ערבי", "מהפיכת הצעירים ופייסבוק" ו"מצעד הדמוקרטיה", למרות שמדובר בצונאמי ערבי המשתולל עד היום.
ערב הסעודית: בלינקן הודיע על כוונתו להעריך מחדש את המדיניות כלפי סעודיה ולהוציא "כרטיס צהוב" (אזהרה) ליורש העצר מוחמד בן-סלמן, אליו הוא מתייחס כ"אימפולסיבי וחסר אחריות", בגין הפרה שיטתית של
זכויות אדם (ובמיוחד
חיסול העיתונאי חאשוקג'י). בלינקן מתעלם מהשפעת שינוי המדיניות על דירבון הטרור הסוני ("האחים המוסלמים") והשיעי הפועל להפלת המשטר הסעודי וכל משטר ערבי פרו-אמריקני, להתפשטות הטרור האיסלאמי ברחבי העולם, ולהקמת מדינה פאן-אסלמית פנדמנטליסטית אנטי-מערבית.
בלינקן שוקל להתנות יצוא מערכות נשק מתוחכמות לסעודיה בשיפור מצב זכויות האדם (ובכך יקדם יצוא נשק סיני, רוסי ואירופי למפרץ הפרסי). הוא גם הודיע על התנגדותו למעורבות הצבאית הסעודית במלחמת האזרחים בתימן, שהפכה לזירת פעולה של צבא האייתולות ובעלי בריתם במטרה למוטט את המשטר הסעודי. הוא גם מאיץ בסעודיה למתן את מדיניותה כלפי קטר, שהיא בעלת ברית של האייתולות באירן וארדואן הטורקי, ומממנת מובילה של "האחים המוסלמים" - שלושה מוקדי איום קיומי על סעודיה.
מצרים: ב-2009 בלינקן תמך במדיניות מונחית
זכויות אדם כלפי מצרים, במסגרתה ארה"ב חיבקה את "האחים המוסלמים" האנטי-מערביים (ארגון הטרור האיסלאמי הגדול בעולם) והרחיקה את מובארק הפרו-אמריקני, ובכך העניקה רוח-גבית לעליית "האחים" לשלטון ב-2012/13 והפלת מובראק (בדומה למדיניות הנשיא קרטר שתקע סכין בגב השאה הפרסי הפרו-אמריקני וסייע לאייתוללה חומייני האנטי-אמריקני להשתלט על אירן). בלינקן התחייב לשים דגש על זכויות האדם במצרים, אך הברירה בפניו היא בין משטר פרו-אמריקני או אנטי-אמריקני ששניהם מפירים זכויות אדם.
אירן: תפישת העולם הקוסמופוליטנית-בינלאומית של בלינקן דוגלת בהנהגה משותפת (בניגוד לתפישה הדוגלת בעצמאות מדיניות החוץ והביטחון האמריקנית), ומכאן השתתפותו הפעילה בגיבוש הסכם הגרעין, יחד עם מדינות אירופה והאו"מ, ב-2015. לכן הוא יפעל להצטרפות מחודשת של ארה"ב להסכם קשיח וארוך יותר, תוך כדי הסטת תשומת הלב מהפרת
זכויות האדם באירן, וצמצום היקף הסנקציות הכלכליות על אירן. כך הוא יעניק תנופה לכלכלת האייתולות (הקרובה להתמוטטות) ולמאמציהם להשתלט על המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, תוך כדי הרחבת רשת הטרור הבינלאומית ממרכז אסיה עד דרום ומרכז אמריקה.
האם אנתוני בלינקן ילמד מתקדימי העבר על-ידי חזרה עליהם או הימנעות מהם? האם הוא יתאים את המלצותיו למציאות המזרח התיכון, או יהיה נחוש לשעבד לתפישת עולמו הנאורה את מציאות המזרח התיכון האלימה, הפכפכה ונטולת דו-קיום בשלום בינערבי מזה 1,400 שנים?
