מדהימים ככל שהיו אירועי הלילה (יום ד', 6.1.21) בוושינגטון, קשה לומר שהם היו ממש מפתיעים. למעשה, זהו כמעט הסיום המתבקש לארבע שנותיו של נשיא חסר כל מעצורים, בלתי צפוי ובלתי יציב, שקרן פתולוגי, בריון אלים ופורע חוק.
דונלד טראמפ הוא עבריין סדרתי, אשר בנה את הקריירה שלו על יסודות של כזבים, ניצול ורמייה. הוא ניפח את שווי נכסיו כדי לצבור יוקרה ולקבל אשראי. הוא נמנע בצורה שיטתית מתשלום לאלפי קבלנים. הוא רימה לקוחות, משקיעים ובנקים. הוא התחמק מתשלום מס. הוא ברח מפרעון חובותיו. הוא הטריד מינית והתגאה בכך. עוד לפני שנכנס לבית הלבן רמס טראמפ כל נורמה, כאשר שילם דמי שתיקה מכספי תרומות, המשיך להחזיק בעסקיו הפרטיים והעניק משרות לבני משפחתו.
רשימת העבירות של טראמפ בארבע השנים האחרונות ארוכה וחמורה מכפי שמישהו יכול היה לדמיין. הוא פיטר עובדי ציבור בכירים משיקולים אישיים. הוא שיבש את החקירה בפרשה הרוסית. הוא ניסה ליזום עסקת שוחד עם נשיא אוקראינה, כדי לקבל מידע שיכפיש את יריבו. הוא קיבל כספים ממדינות זרות. הוא הזרים לכיסו מיליוני דולרים מכספי משלם המיסים.
הבוז של טראמפ לשלטון החוק בלט לכל אורך הדרך. הוא הפך את משרד המשפטים לכלי פוליטי. הוא דרש בגלוי ובמפורש לפתוח בחקירות פליליות נגד מתחריו. הוא העניק חנינות לעבריינים על-פי מפתח של קרבה אישית. הוא ציפה בבירור מהשופטים אותם מינה, כולל שופטי בית המשפט העליון, לפסוק לטובתו. הוא התערב בהליכים פליליים נגד מקורביו. הוא גינה שופטים שפסיקתם לא הייתה לרוחו.
טראמפ עודד בריונות מילולית וגופנית. הוא סירב בתוקף לגנות את הימין הקיצוני הגזעני. הוא סירב באותו תוקף להביע הבנה כלשהי לתסכולם של מפגיני Black Lives Matter. הוא כינה פורעים "אנשים טובים". הוא התבטא בגזענות כלפי מהגרים, כולל מחוקקים, וכלפי מדינות זרות. בתקופת כהונתו הגיעה האנטישמיות בארה"ב לשיא.
טראמפ חתר בצורה חסרת תקדים תחת יסודות הדמוקרטיה האמריקנית. הוא נעזר ברוסיה כדי לנצח ב-2016, הבהיר שאין לו בעיה לקבל שוב עזרה ממדינה זרה ואכן ניסה לקבל אותה מאוקראינה. הוא הביע בוז ועוינות, על גבול ההסתה, כלפי התקשורת - אבל רק זו שמתחה ביקורת עליו. והחמור מכל: במשך חודשיים הוא משקר מאות פעמים ובלא הרף על תוצאות הבחירות, ובכך משרת בצורה מושלמת את אחד האינטרסים העליונים של אויבי ארה"ב - לזרוע ספק לגבי יושרת לב-ליבו של ההליך הדמוקרטי.
כל אלו השתלבו באירועי אמש והלילה. המתפרעים הללו משוכנעים שגנבו להם את הבחירות - בגלל השקרים של טראמפ. הם משוכנעים שהם אנשים טובים - בגלל העידוד של טראמפ. הם משוכנעים שמותר להם לקחת לידיהם את החוק - בגלל הדוגמה של טראמפ. הם משוכנעים שלא יקרה להם כלום - בגלל התקדימים של טראמפ. ובזמן אמת, באירוע האלים החמור ביותר בתולדות הדמוקרטיה האמריקנית, טראמפ אומר שהוא אוהב אותם ומבין לליבם.
הלילה הזה מעורר שתי שאלות קשות במבט לעתיד - המיידי והרחוק יותר. טראמפ הוא נשיא לעוד 13 יום, ומי יודע מה עוד הוא עלול לחולל. טראמפ קרא במשך שבועות לתומכיו להגיע לוושינגטון אתמול, וכאשר הופיע בפניהם - המריץ אותם בגלוי להגיע לקפיטול ולפעול ב"תקיפות". האם הוא ילמד לקח? קשה מאוד להאמין. הרבה יותר סביר להניח, שבמישרין או בעקיפין - טראמפ יגרום לעוד אלימות, העלולה ללכת ולהחמיר עד 20 בינואר. טראמפ הקשה ומקשה מאוד על העברת השלטון לידי ביידן בצורה מסודרת; הוא בהחלט עלול להוביל למצב בו ההעברה תהיה אלימה. החצי-בדיחה על טראמפ המתבצר בבית הלבן, היא לא רק אפשרות מעשית - אלא אפילו נראית כתסריט הפחות-חמור מאלו העלולים להתממש.
אבל זה ייגמר ב-20 בינואר. מה שלא ייגמר הוא הרעל שהחדיר טראמפ לגופן של האומה האמריקנית והדמוקרטיה האמריקנית. הוא שכנע עשרות מיליונים שגנבו להם את השלטון, הוא שכנע עשרות מיליונים שנשיאם אינו לגיטימי, הוא שכנע עשרות מיליונים שאין אפשרות לסמוך על המערכת. הוא השתלט על המפלגה הרפובליקנית ומהלך אימים עליה ועל בכיריה, ובכך מוביל אותם לתמוך בשקריו ולראות את הדמוקרטים כאויבים. יעברו שנים, אם בכלל, עד שארה"ב תתאושש מן הפגיעה הזאת - בתדמיתה, בשלטון החוק בה, בדמוקרטיה שלה.
