זמנים קשים עוברים על הדמוקרטיה בעולם. המשטר הדמוקרטי של מינמאר הופל השבוע בידי הצבא, ולמחרת נשלח לכלא מתנגד המשטר הרוסי אלכסיי נבלני. בהודו, הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם, גל מחאות מצד חקלאים הוביל לחסימת האינטרנט, מגבלות על רשתות חברתיות והעמדה לדין של עיתונאים. ארה"ב עודנה מלקקת את פצעי נסיונותיו של דונלד טראמפ להפוך את תוצאות הבחירות וההסתערות על הקפיטול.
אלו רק כמה דוגמאות, והתמונה הכוללת רחוקה מלהיות מלבבת. מדד הדמוקרטיה שפרסמה השבוע (2.2.21) יחידת המחקר של אקונומיסט קבע, כי הציון הממוצע העולמי הוא 5.37 מתוך 10 – הנמוך ביותר מאז החל פרסומו של המדד ב-2006. רק 13.8% מכלל המדינות הן דמוקרטיות מלאות ומתגוררים בהן 8.4% מתושבי העולם; עוד 31.1% מהמדינות ו-41% מהאוכלוסייה מצויים בדמוקרטיות פגומות (כולל ישראל). 21% מן המדינות הן בעלות משטר היברידי (15% מתושבי העולם); ב-34.1% מהמדינות, בהן מתגוררים 35.6% מתושבי העולם, שורר משטר סמכותני.
המחקר מציין, כי מגבלות הקורונה גרמו לפגיעה קשה בזכויות האזרח בשנה שעברה, שכן רוב המדינות הגיעו למסקנה, כי ההתמודדות עם הנגיף מצדיקה אובדן זמני וחלקי של חירויות. המדד "העניש" מדינות אשר פגעו בזכויות אזרח, מנעו ביקורת הולמת על צעדי החירום או מנעו חופש ביטוי, בלא קשר לשאלה האם הציבור תמך בצעדים אלו. כך למשל, הסגרים והעוצר בצרפת הובילו לירידה קטנה אך משמעותית בדירוג שלה ולנסיגתה לרשימת הדמוקרטיות הפגומות.
לעומת זאת, המגיפה לא פגעה בהשתתפות בחיים הפוליטיים. בארה"ב הלכו לקלפיות 120 מיליון בוחרים – המספר הגבוה ביותר בתולדות המדינה. אבל האמון הציבורי בהליך הדמוקרטי ספג מהלומה בשל סירובם של טראמפ ותומכיו להכיר בתבוסתו וארה"ב נוצרה דמוקרטיה פגומה. כוכבת המדד היא טייוואן, אשר זינקה 20 מקומות ועלתה למקום ה-11, בזכות בחירות שהתקיימו בחודש ינואר ונהנו משיעור הצבעה גבוה, כולל בקרב הצעירים.
במקומות הראשונים נמצאות נורבגיה, איסלנד, שבדיה, ניו-זילנד, קנדה, פינלנד, דנמרק, אירלנד, אוסטרליה והולנד. ישראל חולקת עם אסטוניה את המקום ה-27, כאמור – ברשימת הדמוקרטיות הפגומות. הציון של ישראל הוא 7.84, עם ציונים גבוהים להליך הבחירות ולמעורבות הפוליטית, וציונים נמוכים יותר לתפקוד הממשלה ולתרבות הפוליטית, ו-5.59 בלבד לזכויות האזרח. ישראל מקדימה את איטליה, בלגיה ויוון – אך נמצאת מאחורי טייוואן, אורוגוואי, צ'ילה, קוסטה ריקה, מאוריציוס ופורטוגל. הציון הישראלי הוא ירידה קלה לעומת 2019; בשנת 2006 הוא היה 7.28 נקודות.
תחילתה של 2021 אינה מבשרת טובות, מציינים החוקרים. ב-6 בינואר הסתערו תומכיו של טראמפ על הקפיטול, וכאמור – השבוע התחוללה הפיכה צבאית במינאמר. תומכי הדמוקרטיה מקווים, שהקלת מגבלות הקורונה תעניק להם סיבה למסיבה בהמשך השנה.
אין ספק שהדמוקרטיה בשקיעה – כותב אדם טיילור בוושינגטון פוסט – אך קשה יותר להסביר מדוע. הקורונה היא סיבה בולטת, אבל האיום על הדמוקרטיה לא צץ יחד עם הנגיף. נתוני מכון המחקר Freedom House מראים, כי רמת הדמוקרטיה ירדה ב-100 מדינות מאז 2016 ורק בודדות רשמו עלייה. מדד הדמוקרטיה של אקונומיסט נמצא בירידה מאז 2015. לכן נראה שמדובר במגמה ולא בהתרחשות נקודתית.
עובדה זו מערערת את הרעיון המערבי, לפיו הגלובליזציה תוביל לעולם דמוקרטי יותר. אפילו סיפורי הצלחה נדירים עלולים לסגת, כמו מיאנמר; ומדינות בעלות מסורת דמוקרטית עלולות לגלות שהיא מתערערת, כמו הודו. לעיתים, מה שחוצה גבולות איננו דמוקרטיה אלא דיכוי. נתונים נוספים של Freedom House מוסרים על 608 מקרים של דיכוי פיזי בין-מדינתי מאז 2014, כולל רציחות, התקפות, מאסרים וגירושים בלתי חוקיים. הבולטות שבין המדינות בהקשר זה היו סין, רוואנדה, סעודיה, אירן, רוסיה וטורקיה.
גם דמוקרטיות עלולות להגביר את דיכוי, טוען טיילור. ארה"ב של טראמפ – עם הטענות על "פייק ניוז", עם המידע השקרי השיטתי – הפכה למודל לחיקוי, למשל בהודו. ההסתערות על הקפיטול גרמה תחושה של התפכחות ותבוסה לקבוצת פרו-דמוקרטיות בעולם שראו את ארה"ב כמודל לחיקוי. הצבא במיאנמר הצדיק את ההפיכה בטענות על הונאת בחירות – שנשמעו לרבים מוכרות מאוד.
לתומכי הדמוקרטיה וזכויות האדם לא יהיה קל לשנות את המגמה. לפני שנכנס לתפקידו, בחן ג'ו ביידן את הרעיון לארח השנה פסגה דמוקרטית בינלאומית, העשויה להוביל אותן להתמודד יחד עם בעיות במקומות כמו רוסיה ומיאנמר. במקביל, עולה בצדק השאלה האם ארה"ב ובעלות בריתה יכולות להטיף למישהו על דמוקרטיה, כאשר המערכות שלהן עצמן מצויות תחת מתקפה. בינתיים, שליטים סמכותניים, כמו נשיא סין, שי ג'ינפינג, אומרים שהם מציעים חלופה. במאבק בין הדמוקרטיה לבין הסמכותנות, דומה שהאחרונה צוברת תאוצה.
