לאחרונה מסתמנת עליית מדרגה בנכונותו של חיזבאללה ליטול סיכונים מול אפשרות של עימות צבאי עם ישראל. ניתן לייחס זאת לסיום תקופת האיפוק שהוא גזר על עצמו בחודשים האחרונים לכהונת ממשל טראמפ. לאחר חילופי הממשל בארה"ב, הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במימוש איומי חיזבאללה לנסות ולפגוע בטיסות ישראליות בשמי לבנון, לאחר תקופה ארוכה של הימנעות מכך (מאז אוקטובר 2019), כאשר ב-3 בפברואר שיגר טיל נ"מ (שהחטיא) נגד כלי טיס בלתי מאויש ישראלי. דוברי הארגון התפארו בירי כעדות לנחישות למנוע את פעילות ישראל במרחב האווירי הלבנוני ולשמר את משוואת ההרתעה מולה.
נראה, כי עליית המדרגה בתעוזה של חיזבאללה מתואמת עם אירן ונובעת מהערכת הארגון, כי ישראל טרודה בענייניה הפנימיים בשל השלכות הקורונה והמשבר הפוליטי ואינה פנויה לנהל מערכה צבאית הרת סיכונים, לצד ההזדמנות שנוצרה בעקבות חילופי הממשל בארה"ב. כזכור, בחודשים האחרונים לממשל טראמפ, ניכר היה שהארגון נוהג משנה זהירות בפעולותיו לאורך גבול ישראל-לבנון, והוא מתקשה לבסס את משוואת ההרתעה שנסראללה הבטיח לממש בכוח מול צה"ל. בתוך כך:
- לאחר שני ניסיונות נקם כושלים, חיזבאללה נמנע מהפעולה שהבטיח לבצע נגד ישראל כתגובה על הריגת לוחם הארגון בסוריה (יולי 2020). ההישג היחיד שאותו יכול היה חסן נסראללה להציג בהקשר זה הוא עומס היתר שהוטל על צה"ל בעקבות המתיחות המתמשכת בגבול לבנון, שהובילה לתיגבור כוחותיו. נסראללה ייחס היערכות זו לכוח ההרתעה של חיזבאללה ולחששות של צה"ל מעוצמתו.
- העדר תגובה של חיזבאללה לתקיפות הנרחבות שבוצעו לאחרונה ואשר יוחסו לישראל, על נכסיו של הארגון בסוריה, שנועדו לסכל העברות אמצעי לחימה מאירן ולפגוע בתשתיות שלו ברמת הגולן.
- חיזבאללה נמנע גם מכל פעולה נגד ישראל לאורך הגבול הלבנוני בעקבות חיסול מדען הגרעין האירני פחריזאדה (נובמבר 2020), שיוחס לישראל, בטענה, כי התגובה צריכה לבוא מהצד שנפגע - אירן. נראה, כי פרסום עמדה זו נועדה גם להרגיע את הביקורת הפנימית בלבנון על כך שהארגון משרת את אירן.
בנאום שנשא נסראללה ב-16 בפברואר (לאיזכור יום מותו של קודמו, עבאס מוסאווי, אשר חוסל בידי ישראל) הוא דן באפשרות של עימות מול ישראל. הוא התייחס לנאומו של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (26 בינואר) ולהערכת המודיעין הישראלי שפורסמה לאחרונה לגבי היתכנות סבבים של "ימי קרב". דבריו של נסראללה הדגישו את החשיבות שהוא מייחס לביסוס משוואת ההרתעה מול ישראל ואת נחישות הארגון – למרות שטען שאינו מעוניין במלחמה – להגיב בתקיפות על כל מהלך ישראלי.
כוכבי דיבר בזכות הלגיטימציה לצה"ל לקדם תקיפה "מוסרית ואפקטיבית" על מצבורי הטילים של חיזבאללה המוסתרים בקרב האוכלוסייה האזרחית בלבנון. נסראללה הזהיר בתגובה, כי אם ישראל תפגע באזרחי לבנון, חיזבאללה יגרום פגיעה קשה בעורף הישראלי - החמורה ביותר מאז 1948, וגם לו יש צידוק לכך, שהרי כל הישראלים הם חיילי מילואים. לגבי ההערכה לפיה חיזבאללה מעוניין ב"ימי קרב" מול צה"ל, נסראללה הבהיר, כי ישראל "משחקת באש" כשהיא חושבת שחילופי מהלומות בין הצדדים יוגבלו ולא יתלקחו למערכה רחבה, וכי למרות שאינו רוצה בעימות, אם זה יתרחש - ארגונו ישיב מלחמה שערה.
ביחס לארה"ב: אמנם, ממשל ביידן טרם השלים את תהליך גיבושה של מדיניותו מול הזירה הלבנונית וקונקרטית ביחס לחיזבאללה, אך נראה שהארגון, בדומה לפטרוניתו אירן, מעריך, כי נוצר חלון הזדמנות לקדם אינטרסים שלו נוכח השינוי הצפוי במדיניותו של ג'ו ביידן בהשוואה לזו שהוביל הנשיא דונלד טראמפ ביחס לציר השיעי.
ממשל טראמפ דגל במדיניות "מקסימום לחץ" מול חיזבאללה, במקביל ללחץ שהפעיל על אירן (הרחבת הסנקציות על אנשי הארגון ועל תומכיו במערכת הלבנונית; הצגת דרישה לצמצום השפעת חיזבאללה בממשלה החדשה בלבנון, וזאת בשונה ממדיניות צרפת, המוכנה להשלים עם מעמדו הפוליטי של חיזבאללה במערכת הלבנונית; ולחץ על לבנון להתפשר ולהתקדם במו"ם עם ישראל על סימון הגבול הימי). במקביל, חיזבאללה נחל בשנה האחרונה כשלונות בזירה הבינלאומית, שבאו לידי ביטוי בעיקר בגל החדש של 13 מדינות שהצטרפו להכרה בו כארגון טרור.
בהקשר זה יצויין, כי לאחרונה הועבר לממשל ביידן מסמך המלצות של International Crisis Group הוושינגטוני, שבראשו עמד רוברט מאלי, עד מינויו לשליחו של ביידן לנושא האירני. מאלי ואנשיו המליצו לממשל החדש לשנות את נקודת המבט האמריקנית ביחס ללבנון ובמקום לקדם מאמץ להחלשת חיזבאללה, לאמץ תפיסה חדשה שמטרתה לחזק את מדינת לבנון ולמנוע את קריסתה, על-ידי תמיכה ביוזמה הצרפתית ובהרכבת ממשלה בהשתתפות חיזבאללה.
גם בזירה הפנימית בלבנון, על-אף הטענות לפיהן חיזבאללה יוצא נשכר משיתוקה של המערכת הפוליטית וממשיך לחזק את בסיסי הכוח שלו בקרב האוכלוסייה השיעית במדינה, המציאות הלבנונית העגומה הובילה להתגברות הביקורת על הארגון מצד הציבור. כך עולה מתוצאות סקר דעת קהל שנערך (נובמבר 2020) בהובלת דייוויד פולק מ-Washington Institute, שהצביע על ירידה ברורה בתמיכה בחיזבאללה בקרב הציבור הלבנוני, כולל מצד העדה השיעית, בשנים האחרונות. גם הקמפיין הנרחב של חיזבאללה, שגבל בפולחן אישיות של קאסם סולימאני, לציון יום השנה לחיסולו (ינואר 2020), עורר ביקורת נרחבת בלבנון לפיה הוא פועל בשירות אירן.
בהסתכלות קדימה נראה, כי השינוי האפשרי במדיניות האמריקנית כלפי אירן, ובראיית חיזבאללה ייתכן שגם ביחס לארגון עצמו, לצד המשך ההידרדרות על עברי פי פחת של לבנון, כמו גם תחושת הארגון לפיה ישראל טרודה בענייניה הפנימיים, עלולים להגביר את תעוזתו מול ישראל. ייתכן שהארגון ינסה שוב לממש את פיגוע הנקמה המובטח, שעלול ליצור סבב עימות - ברוח הערכת אגף המודיעין.
המטרה המיידית של הארגון היא לבסס את משוואת ההרתעה, אך נראה, כי חידוש המתיחות בגבול ישראל-לבנון עשויה בראייתו לשרת אותו גם לשיפור דימויו בזירה הפנימית כ"מגן לבנון" ואולי אף לסייע בעקיפין לאירן כמנוף מול הממשל החדש בארה"ב - לפחות בתקופה שעד לחידוש המו"מ בנושא הגרעין. עם זאת, סביר שבעקבות חידוש המו"מ בין ארה"ב לאירן, חיזבאללה דווקא ירסן את פעילותו מול ישראל כדי לא לחבל בהידברות, האמורה לשרת את אירן.
לאור זאת, המדיניות המומלצת לישראל היא:
- שימור ערנות צה"ל בגבול הצפון נוכח האפשרות, כי חיזבאללה ינסה לממש את איומיו ולהגביר בחודשים הקרובים את המתיחות. לצד זאת יש לבחון שוב את דרך התגובה שיש בה לשרת באופן מיטבי את האינטרס הישראלי. שתי האפשרויות העיקריות הן: הקפדה על תגובה הולמת אך מדודה, שתגביל את האירועים ותמנע הידרדרות ללחימה רחבת ממדים; או ניצול האירוע על-מנת לבצע פעולה נרחבת לפגיעה ניכרת ביכולת הטילים המדויקים של חיזבאללה, המהווה איום אסטרטגי על ישראל.
- מומלץ להעלות בהקדם גם את הנושא הלבנוני בדיאלוג בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקני החדש, ולעודדו להמשיך את מעורבות בנעשה בלבנון תוך סיוע בגיבוש מדיניותו מולה, אשר צריך שתכלול שני מאמצים במקביל, שאין כל סתירה ביניהם: המשך הלחץ הכלכלי – מדיני על חיזבאללה, בצד סיוע למדינה הלבנונית, המצויה על סף קריסה.
