לאחר הקמת ממשלת הרוטציה של בנימין נתניהו ובני גנץ ב-2020, בעקבות הבחירות השלישיות, הוגשה עתירה לבג"ץ בבקשה להוציא את נתניהו לנבצרות בשל ניגוד העניינים המהותי, המוטבע בכהונתו, מפאת היותו נאשם בפלילים העומד לדין. במבוא לדיון השיפוטי העירה נשיאת ה"עליון" הערה מעניינת שלפיה גם אם לא יחויב נתניהו בנבצרות "המבצר לא ייפול". לצערי הרב, מחיר המשך כהונת בנימין נתניהו כראש ממשלה, בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים במדינת ישראל. העובדות מצביעות על כך שמבצר הביטחון הלאומי של מדינת ישראל הולך ומתערער. תהליכי אנטרופיה ושחיתות פושים ברקמות הריבונות הישראלית וממשלתה. כל זאת למרות זיגזוג מאמצי העל הספינולוגיים הווירטואוזיים של נתניהו לצבוע את המציאות בוורוד ולהסיח את הדעת מהתהום הבולענית ההולכת ונפערת מתחת יסודות קיומה של מדינת ישראל הישראלית הריבונית.
פרשת מותם של קרוב לששת אלפי מתי הקורונה דורשת כינון ועדת חקירה ממלכתית לחקירת מחדלי הקורונה (כך היה במחדל מלחמת יום הכיפורים שבו מצאו את מותם קרוב לשלושת אלפים חללי מלחמה ישראלים). חיסוני פייזר החדשניים, היקרים והבלתי קונוונציונאליים, המשפיעים על הר.נ.א הגנטי, שהשפעותיו לא ברורות לטווח ארוך - לא פתרו דבר (במקומם היה מקום לחסן בחיסונים זולים קונוונציונאליים, מסורתיים, שמרניים ובטוחים, מבוססי וירוסים מוחלשים או מומתים כמו תוצרי אסטרא זניקה הבריטי או ספוטניק 5 הרוסי). ברצוני להזכיר שבחיסוני מגיפת שיתוק הילדים בשנות החמישים של המאה העשרים טופלה המגיפה בחיסוני סאלק וסייבין מבוססי וירוסים מוחלשים ומומתים. מודגש, שלמרות חיסוני פייזר שנעשים באופן אינטנסיבי ביותר בישראל, התחלואה במגמת עליה מתמדת. בנימין נתניהו מפמפם התייחסויות לצורך בחיסון שלישי לאחר חצי שנה. בהמשך צפויים הישראלים להתחסן כל חצי שנה בחיסון שהשלכותיו הגנטיות לא ברורות ואולי מסוכנות. פרשת שנת מחדלי הקורונה, שבה מצאו עד כה את מותם קרוב ל-6,000 ישראלים, תצטרך להיחקר על כל היבטיה בוועדת חקירה ממלכתית, שתצלול לתוככי חסמי וחומות ההסתרה והסודיות שיצר נתניהו.
בפרדיגמת תקופת הקורונה בת השנה, צללה כלכלת ישראל, לפי פרסומים, להצבר חובות מוצהרים של כ-160 מיליארד שקל המאוחסנים ב"קופסאות" חוץ תקציביות, שמשמעותן בעייתית. צה"ל לא משדרג ומחדש את אמצעי הלחימה שלו עקב קיפאון הנובע מאי קיום תקציב מדינה קרוב לארבע שנים ומהקפאת היכולת להשתמש בתקציבי הסיוע האמריקני בשנתיים האחרונות. בקרן העושר הלאומית הישראלית, שמצטברת מתמלוגי הגז הטבעי, יש, על-פי פרסומים בתקשורת, כחצי מיליארד שקל במקום שלושה עשר מיליארד שקלים שהיו אמורים להצטבר בה. תלמידי ישראל והסטודנטים שלה, הופקרו לתעתועי הזום (מערכת בשליטה סינית למורת רוחה של ארה"ב, שמתריעה בפני ישראל).
איכות הסביבה בחופי המדינה נפגעה אנושות בשל אי-גילוי במועד של זרימת הזפת לחופים, הכל בשל מחדלי ניטור והערכות מתאימה. הכל עקב חשש לכאורה לקיום מחסור במשאבים לנקיטת פעולות מנע מקדימות כדי לקיים את עקרון "הזהירות המונעת" שנקבע על-ידי בית המשפט העליון בנושאי סגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה. יש להניח שכל המחדלים נובעים מהתמשכות תקופות אי-הוודאות התקציבית, שגורמת לאי זמינות משאבים כספיים לביצוע פעיליות בטיחות חשובות (כולל הערכות לצונאמים אפשריים בחופי ישראל).
קונצנזוס חוצה מפלגות לכל זאת יש להוסיף את החלשת הרשות המבקרת שהיא "ביקורת המדינה", זאת באמצעות מינוי קודקוד שמשנה את דרך התנהלות ביקורת המדינה, שאמורה להתנהל לפי קריטריונים מקצועיים ברמה בינלאומית כמקובל במדינות ה-OECD, אשר גובשו על-ידי מבקרי מדינה קודמים. מבקר המדינה הנוכחי מודיע כעת על חקירת התנהלות הממשל בקורונה. נקווה לדוח ביקורת רציני ואמין, שיובא לממשלה ולוועדת ביקורת המדינה בכנסת.
ונשאלת השאלה איך תצא מדינת ישראל מסיטואציית המבוי הסתום, הכאוס והשיתוק המערכתי שאליה נקלע הממשל הישראלי והמדינה כולה, בהנחה שהמבוי הסתום והתיקו הפוליטי יימשכו גם לאחר הבחירות הרביעיות וכתוצאה מכך, ממשלת/ממשלות מעבר תימשך/תימשכנה בואך בחירות חמישיות, ואולי שישיות שיביאו אותנו לאוקטובר/נובמבר 2021; ובהנחה שממשלת הרוטציה עם ראש ממשלה חלופי תמשיך לתפקד לפי חוקי המעבר ולפי חוק היסוד המשודרג מ-2020;
ובהנחה שבנימין גנץ ורשימתו לכנסת יזכו להיכנס לכנסת ה-24, לאחר שיחצו את אחוז החסימה, המחייב ארבעה חברי כנסת לפחות, וכך יוכלו להמשיך ולפעול בממשלת המעבר, כפי שפעלו בממשלת 2020; הכל בצירוף מקרים שיצור מציאות על-פי ההנחות לעייל, קיים מצב שבניימין גנץ יהפוך לראש ממשלה (בפועל) בהגיע מועד מימוש הרוטציה בהצבעת רוב בכנסת, שתרצה לייצב את המצב ולהימנע מבחירות שישיות או שביעיות, בהתאמה.
בני גנץ ממוצב וממותג במרכז המפה הפוליטית ויכול להיווצר סביבו קונצנזוס חוצה מפלגות שיהפוך לראש המדינה, כדי לשחרר את מדינת ישראל מחישוקי בנימין נתניהו. צריך לציין שבמדינות רבות במהלך ההיסטוריה, כשהמערכת המימשלית בהן נקלעה למבוי סתום משתק לתקופות ממושכות, התגבשה הסכמה והתגבשות סביב מועמד שבא דווקא מסיעה קטנה בפרלמנט כמתחייב מהחוקה או מחוק יסוד שהוא נורמה חוקתית, כפי שזה מתקיים במדינת ישראל. הרמטכ"ל בדימוס בני גנץ רכש מיומנויות ממשליות-שלטוניות בכהנו לצד נתניהו כראש ממשלה חלופי. אין לי ספק שהוא מתאים כיום לתפקיד. זאת לא פחות ואולי יותר מהתאמתו של יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה ללא ניסיון ממשלי קודם בקדנציה הראשונה שלו שהחלה ב-1974, לאחר משבר מלחמת יום הכיפורים. רק כשחזר רבין לשלטון ב-1992, ידע לנווט כקברניט מיומן.
לסיום, אביא את הדוגמה ההיסטורית של מינוי "מרשל-פולין" המכובד והמעוטר יוזף פילסודסקי לראש הרפובליקה הפולנית החוקתית השנייה מ-1926, ועד פטירתו ממחלה קשה ב-1935. הדבר קרה בשל משבר פוליטי ממשלי מפורר ומתמשך בפולין, לאורך תקופה ארוכה, שדרדר את המדינה לשחיתות קשה שהיה צורך לנקותה כדי לטהר ולהציל את המדינה ממנה. היה צורך להתגבר גם על משבר כלכלי וחברתי עמוק ולשסע פוליטי דומה לזה שבישראל בין גישות לאומניות, ימניות, מסתגרות קיצוניות של "האנדקים" (בהשראת ההוגה הרדיקלי רומן דמובסקי) לבין גישות פרגמטיות, ממלכתיות וריאליות המכילות מצבים מורכבים שיוצגו על-ידי המרשל פילסודסקי, שפעל אך ורק למען האינטרסים של מדינתו פולין כפטריוט אמיתי. בני גנץ המציג עצמו כפטריוט שרק טובת ישראל מול עיניו, יכול להיות תואם פילסודסקי הישראלי ב-2021.