1. כל אדם, בין אם הדירה שלו, ובין אם שוכר דירה, חייב בבדיקת חמץ לפי תקנת חכמים. (שו"ע סימן תלג) ותיקנו חז"ל שיבדוק בחורים ובסדקים, ואף שהמנהג לנקות את כל הבית קודם חג הפסח, תקנו חז"ל לבדיקה זו, שמא גיררה חולדה. ויכול להיות גם על-ידי ילדים, או ששכח שהניח חמץ במקום זה.
2. חיוב בדיקת חמץ הינה על כל מקום ששיך לו, והוא הדין ברכוש המשותף בבנייני מגורים על כל חלקיו. כגון, מחסן, עליות הגג, וחדרי מדרגות, וכן בכל חלקי השטח המשותף, חל חובת בדיקת חמץ על כל הדיירי הבניין (משנה ברורה סימן תלג ס"ק כ"ג).
3. חצר הבניין המשותפת וכן המקומות הפתוחים שסביב הבניין אינם צריכים בדיקה, שאם יש שם חמץ הציפורים ושאר עופות אוכלים אותו (שו"ע סימן תלג סעיף ו), אבל אם יודע שיש שם חמץ ודאי חייב לסלקו משם קודם זמן ביעור חמץ.
4. כל חמץ שנמצא ברכוש המשותף, הרי שלכל אחד מהדיירים בעלות בו, כדין חצר השותפים ואם הוא נמצא שם, הם עוברים על 'בל יראה' ו'בל ימצא'. ולמען הסדר הטוב על-מנת שלא יוטל האחריות על אדם אחד, יחלקו בינם השכנים את שטחי הבניין וכל אחד יהיה אחראי על שטח מסוים.
5. יכולים הדיירים למנות שליח (אפילו שמצווה בו יותר מבשלוחו, כיון שבודק קצת בביתו יכול למנות שליח לשאר. פרי מגדים א"א סק"ה) כגון אחראי ועד הבית שיבדוק ויסלק את כל החמץ אם קיים בבנין. וצריך לתאם עמו ולא להטיל עליו מלאכה זו לבד, מכיון שהחיוב מוטל על כולם. ויש למנות רק מי ששומר מצוות, ואף אישה יכולה להימנות לבדיקת חמץ (עיין ערוך השולחן סימן תלז סעיף ז).
6. כאשר הטרחה מרובה ואין כל כך אפשרות לערוך בדיקת חמץ בכל מבואות הבניין, אפשר להעדיף מכירת החמץ על פני ביעור חמץ (ראה משנה ברורה סימן תלו ס"ק לב) ויש מקפידים למכור את החמץ במצב כזה קודם יג בניסן, ואין חיוב לדקדק בזה.
7. מי שמינו אותו לבדוק בסביבות הבניין יברך בביתו ויכווין על הבדיקה גם כן בסביבות הבניין. וכן אם ממנה שליח לבדוק יש לו לשליח לשמוע הברכה מהמברך בבית, וללכת אח"כ לבדוק בסביבות הבניין (משנה ברורה סימן תלב סק"ז, וכף החיים סקכ"ב).
8. הבדיקה נעשית לאור הנר, ואם נוח לו לבדוק לאור החשמל יכול. וכן אם נוח לו לבדוק לאור פנס גם כן יכול לבדוק (ובפרט במקום שחושש לדליקה) שהרי כל אור שהבדיקה יפה לו יכול ובלבד שיבדוק היטב (שו"ת שבט הלוי חלק א סימן קלו).
9. במקומות שיש בהם גג משותף, ויש אנשים שעושים שם סוכות או עולים לשם באופן תדיר, צריכים לעבור גם כן בדיקה. ואם קשה לו לעלות לשם, יבטל חמץ אם נשאר שם ויעשה מכירת חמץ לגבי החמץ שנמצא בגג הבניין (משנה ברורה תלג ס"ק כג).
10. מכירת החמץ תיעשה על-ידי אחד הדיירים, גם אם לא היה מינוי מפורש לשם כך (משום שזכין לאדם שלא בפניו).
11. אין לזרוק חמץ סמוך לזמן ביעור חמץ לתוך פחי האשפה שבבניין, כיוון שלכל אחד בעלות ברכוש המשותף, ואם נמצא שם חמץ מדעתו הוא עובר על 'בל יראה ובל ימצא' (סימן תמה סעיף ג וראה משנה ברורה סימן תלג ס"ק כח).
12. בבניין שגרים בו גם שומרי מצוות ושאינם כאלו (אשר עלולים להכניס חמץ בפסח לבניין) יפקיר בלבו את כל החמץ על-מנת שלא יעבור על בל יראה ובל ימצא (שו"ת מנחת יצחק ח"ד סימן נו אות א).
13. השנה חל ליל פסח במוצאי שבת, לפיכך בודקין בדיקת חמץ בליל חמישי, ואם לא בדק יבדוק ביום שישי לאור היום, ואם שכח לבדוק גם ביום שישי יבדוק במוצאי יום טוב ראשון. (שו"ע סימן תמד סעיף א).
14. בשבת זו לאחר שאכל סעודת שבת יקח את כל החמץ ויפוררו, ויש מניחין אותו בשקית, ושופכין לתוכו חומר פוגם (אקונומיקה וכדו') ומשליכין באשפה, ועדיף שישליכו באשפה שברחוב שאינה ברשותו (ויש משליכין לאסלה את פירורי החמץ שנשארו, עיין משנה ברורה סימן תמה סק"ז).
להפניית שאלה לייעוץ הלכתי באגודה לתרבות הדיור ניתן להתקשר למוקד הארצי בטלפון כוכבית 8484.
