חלק ראשון בשיחה שישית שלי עם המומחה מספר אחד בישראל להכשרת צבא למלחמה ולהפקת לקחים, תת-אלוף בדימוס אמציה חן ('פאצי'), שפיקד על "סיירת שקד" בזמן מלחמת ההתשה, שביצעה אז את הפשיטות הגדולות מעֵבר לתעלת סואץ שהכינו את מבצע "אבּירי לב" במלחמת יום הכיפורים; שפיקד על "כוח רומאי" במלחמת יום הכיפורים שהבטיח את הצלחת צה"ל בצליחת תעלת סואץ; ושפיקד על בסיס האימונים המרכזי לזרוע היבּשה של צה"ל בצאלים ושעליו הטיל הרמטכ"ל דן שומרון להכין תוכנית אב, "מטה דוד", לאימון המִפקדות לקראת מלחמות. בשיחה השתתף מבקר התקשורת והפּעיל הפוליטי אדם פדר.
בחלק זה טוען תא"ל חן כי "תוכנית העבודה השנתית של צה"ל" מאז הקמתו ועד היום היא חסרת ערך, כי תפקידה היא לאמן ולהכשיר את צה"ל למלחמה על-פי הערכת הנסיבות והתסריטים הצפויים בעתיד הקרוב, הבינוני והארוך של חודשים, שנים אחדות ועשרות שנים. אבל לדעתו, צה"ל אינו ממלא את ייעודו, כפי שניתן לראות מניתוח המהלכים בכל מלחמותיו. הסיבה לכך היא, לדעתו, מבנה לקוי שעל-פיו עוצבת היסוד של צה"ל במלחמה היא האוגדה האורגנית. אך בשִגרה ואימוני עוצבת היסוד היא הגדוד. מצב זה מונֵע פעילות מבצעית יעילה ומשבש את החשיבה של מקבלי ההחלטות. התוצאה: צה"ל יוצא למלחמה במנטליות של בט"ש (ביטחון שוטף) כפי שרבים רבים נוכחו במלחמת יום הכיפורים.
חקרתי במשך עשרות שנים את הוויית הצבא והמלחמה ומלחמות צה"ל היווּ לי "מעבדת מחקר". את ממצאֵי מחקרַי פרסמתי בספרִי התיאורטי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" המסביר, בין היתר, את הסיבות לתופעות עליהן מצביע תא"ל חן. "הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" שהקמתי, המקיים סדנה לחשיבה צבאית מדי חודש במשך חמש-עשרה שנים, פִּרסם את פרי מחקריו בספר על מלחמת יום הכיפורים: "ניצחון בסבירות נמוכה". הכרך הראשון בסדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" - "פוליטיקה ואסטרטגיה" - מסביר מדוע תרבות הביטחון של היישוב העברי לפני הקמת המדינה ותרבות הביטחון של מדינת ישראל רדודה ומסכנת את עצם קיומנו. כל המעוניין לרכוש ספרים אלה ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת:
survival1940@gmail.net.il