בעוד מדינת ישראל מבצעת בשנתיים האחרונות פעלולי אקרובטיקה כדי לנסות ולצאת מהסבך והפלונטר הפוליטי, בעוד ההנהגה עסוקה בהטחת בוץ הדדי, הפצת דברי רהב וכזב, פילוג שיטתי, חלוקה בין שונאים ואוהבים, ריסוק הגשרים על המים הסוערים ופרימת הרקמה העדינה המחברת את הישראלים, בעוד קבלני הרחבת השיסוי עובדים שעות נוספות, הקיטוב מתרחב, הקצוות מתרחקים, בעוד מתעצמת מלאכת ניתוץ המכנה המשותף השומר עלינו מלהפוך מעם לאוסף עדות, קהילות, מגזרים, בעוד אנו חווים חוסר משילות ומשבר הרודף משבר, העולם ממשיך הלאה, אף סכנה אינה מתאדה, אף איום אינו נגוז, אף מציאות מסוכנת אינה יוצאת לחל"ת.
הנתק בין התהליכים המטרידים והמדאיגים המתרחשים בעולם לבין הקרקס המעייף אשר מסרב לקפל את עצמו ולנדוד למשך ארבע שנים הוא בלתי נתפס. מדינת ישראל מתנהלת כאילו אין איומים, אין מציאות קשה, מדינה החיה בתוך מציאות מדומה, בחירות ועוד בחירות ועוד בחירות ועוד בחירות.
בארה"ב נבחר נשיא חדש הפועל באופן עקבי לפעול הפוך מכל מה שפעל קודמו, הפועל לרסק את מורשתו, להתיר את כל שאסר, לבטל את כל שקבע, ההנהגה הישראלית עסוקה במעשה מרכבה בלתי אפשרי. בעוד הנשיא החדש זוחל על גחונו תוך ליקוי מאורות מוחלט אל מול מלכי הבאזר האירני, האייטולות בטהרן, בתקווה שיואילו להסכים לחזור להסכם הגרעין הנורא, ההנהגה הישראלית עסוקה בכן עבאס, לא עבאס.
בעוד ארה"ב מעבירה עשרות מיליוני דולרים לפלשתינים ולאונרא ללא תיאום עם ישראל, ההנהגה הישראלית נלחמת על מי יזכה להיות הראשון שינסה להקים ממשלה. בבית הדין הבינלאומי בהאג רוקמים עוד פרק בטלאי החרפה והעזות, בעלילות הדם הבלתי נגמרות נגד צה"ל ומפקדיו, ההנהגה בישראל עסוקה בלהטיל רפש אלו על אלו.
נושאי ביטחון, כלכלה, חברה, חינוך, בריאות, משילות, משוועים לטיפול דחוף ומידי, במקום לטפל בנושאים חשובים אלו ההנהגה הישראלית ממשיכה את מצעד חוסר האחריות אשר הפגינה בארבע המערכות האחרונות.
פוליטיקאים אשר נדמו כאחראים, ובהם כאלו שהבטיחו תחת כל עץ רענן לאפסן את האגו שלהם, לראות את טובת המדינה, טובת אזרחיה, להיות משרתי ציבור למען פיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל, צועדים בעקשנות במסע לעבר התהום הפעורה אשר כמו החלילן מהמלין גוררים עימם עם שלם להרפתקאות מיותרות, מסוכנות ומטרידות.
מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים מרכבים וקשים במיוחד, מעבר לאיומים בתחום הביטחון על כל זרועותיו ושלוחותיו, מעבר למצב הכלכלי, איבוד משילות באזורים שונים במדינת ישראל, ביטחון אישי, מעבר לשסעים הפנימיים המתעצמים מבחירות לבחירות, חובתה של ההנהגה הישראלית ושל השואפים להחליפה לעצור ועכשיו את המסע המופקר, לגלות אחריות, להניח בצד את המחלוקות, את המטענים ולהתחיל לממש את חובתם הציבורית, לשרת את אזרחי מדינת ישראל, לעמוד על המשמר, ליזום, לפעול, ליצור, לבנות, לקדם, להוביל, למשול, להפיח בעם רוח אחרת, רוח של תקווה ואמונה, רוח של הנהגה הפועלת מתוך ראייה של שליחות נטולת אינטרסים, הנהגה אשר תחל להתנהל כמצופה מהמבקשים להנהיג.
החלילן מהמלין כבר מוביל את העם לפי התהום, עתה הזמן לעצור אותו רגע טרם שיחלל את נעימתו האחרונה, נעימה שכולה סכנה.