נאום הפתיחה במשפט נתניהו נתפס באופן אינטואיטיבי כאירוע דרמטי, המקושר בזיכרון הקולקטיבי לרגעים מכוננים. אלא שיש להזכיר, כי מדובר בזכות הקבועה כחלק מפרשת התביעה בסעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי. בהתאם, הזכות להקדים נאום פתיחה מוענקת גם להגנה. החוק לא קובע, כי לצדדים מוקנית הזכות להגיב לנאום הפתיחה של הצד האחר, ובית המשפט אכן לא אפשר לסניגור בועז בן-צור להגיב על נאומה של התובעת ליאת בן-ארי.
אז מהו אותו "נאום פתיחה" - דרמטיזציה של שמיעת הראיות, או חלק טריוויאלי לחלוטין ממשפט פלילי? כמו בחיים, האמת היא איפשהו באמצע.
לרוב משמש "נאום הפתיחה" כהקדמת התובע, המהווה מעין מפת דרכים עד ההגעה ליעד - הכרעת הדין. בנאום הפתיחה נוהג התובע להציג את הטענות והסוגיות המרכזיות, ובעיקר את אופן ההוכחה שלהן. התובע יסקור בתמצית מהם הנדבכים הראייתיים שעליהם יבקש לבסס את הרשעת הנאשם.
בשיטת המשפט הנהוגה בישראל, אחד היתרונות לדברי פתיחה הוא לאפשר לשופט לקבל תמונה - גם אם ממעוף הציפור של התיק - כיצד בכוונת התביעה או ההגנה לנהל את טענותיהן, מאחר שבשלב זה כל שמצוי בפניו הוא כתב האישום ולא ראיות כלשהן. הדבר מקבל משנה תוקף בתיקים סבוכים עובדתית, ראייתית ומשפטית המקיפים חומר רב. במידה רבה הוא מקל על בית המשפט - וגם על הגנת הנאשם - להבין כיצד מבקשת התביעה להוכיח את האישומים. כאשר בתיק מסוים ישנו עניין ציבורי רב, נאום הפתיחה יבקש להניח "מפת דרכים" גם עבור הציבור.
נדמה שאלה הן המטרות העיקריות של דברי הפתיחה, בפרט בהתחשב בכך שבשלב פתיחת משפט פלילי, הרי התביעה וההגנה כאחת מצויות היטב בחומר הראיות והניתוח המשפטי של התיק. על כן, אין ולא יהיה בדברי הפתיחה בכדי לחדש למי מהם, להבדיל מהשופט והציבור. עם זאת, לעיתים יש לדברי הפתיחה גם היבטים אחרים, כולל התכונות התיאטרליות שמאפיינות חלק מהתובעים והסנגורים.
האם מדובר באקט שמשרת את אחד הצדדים, אולי אפילו באופן בלתי הוגן? הפסיקה הגבילה את נאום הפתיחה באופן כזה, שהתובע לא יוכל להטות את דעתו של בית המשפט בנוגע לאישומים. על התובע, למשל, נאסר לפרט את תוכן הראיות שבכוונתו להציג, כדי להימנע ממצב בו מתבססת "דעה קדומה" לרעת הנאשם שעשויה לפגוע בהגנתו. מאידך-גיסא, במקרים מסוימים נתנו בתי המשפט את דעתם לכך שתובע נמנע מלהתייחס לנושאים מסוימים בנאום הפתיחה, וזקפו זאת לחובת התביעה.
אין חולק שקשה לסווג את תפקידו של נאום הפתיחה. דברי פתיחה לעיתים מהווים דרמטיזציה של אירוע בעל חשיבות ציבורית, מעין "פישוט" של הסבך המשפטי עבור הציבור המתעניין בתיק. לעיתים מדובר בחלק מהותי מהמשפט הפלילי שעשוי לשרת גם את הגנת הנאשם ולמנוע מסנגוריו הפתעות בהמשך ניהול המשפט (נאום הפתיחה גם פורש את תוכנית המשפט של התובע, הגם שיש לו פררוגטיבה לשמור את אסטרטגיית ניהול המשפט שלו לעצמו).
לפיכך, אין מדובר בסעיף זניח בחוק היבש, אלא צמד מילים בהן טמונה מלאכת מחשבת משפטית רגישה, ולכל הפחות - חלק חשוב ומהותי מפתיחתו של משפט בעל עניין ציבורי רב.