יום אחד, רוצח מתועב של חייל צה"ל מתקבל כגיבור בעירו בישראל. יום אחד הנשיא מציג בשידור חי הסבה מקצועית לפרשן מדיני לפני המצלמות. יום אחד, ראש הממשלה מתייצב בבית המשפט לפתיחת שלב ההוכחות. יום אחד, האולפנים סוערים, יש מי שמנגבים את ריר השמחה ויש מי שמביטים בתדהמה ובכאב. יום אחד וראש הממשלה משיב לפרקליטות על ניסיון הפיכה שלטוני, יום אחד והאזרח מביט במתרחש ביום הזה, משפשף את עיניו ושואל בקול גדול, זוהי ארצי? יום אחד.
זה היה מהימים המורכבים בתולדות מדינת ישראל. הפרשנים המשפטיים לבשו חג, הפרשנים הפוליטיים לבשו מועד. משפחת חלל צה"ל משה תמם הי"ד לבשה יגון וזעם. ערביי ישראל מבאקה אל גרבייה לבשו גאווה בקדמם בקבלת פנים עליזה את הרוצח הנתעב הנישא על כפיים, מניף ידיו המגואלות בדם יהודי ומולו דגלי פלשתין.
האחים המוסלמים שעברו טקסי היטהרות פומביים הסירו את המסכה ולבשו אחרת במקומה כשהתחבקו והתנשקו עם חרפת האדם הרוצח הנקלה. בימין ראו את הנשיקות לרוצח ולבשו דממה. בשמאל שמעו את קולות השמחה לרוצח ולבשו כיסויי עיניים. אין לנו על מי להישען אלא על...
הפרשנים בחדשות לבשו בגדי גלדיאטורים, התקוטטו אלה עם אלה, מפרכסים אלה את אלה. הפוליטיקאים בקמפיינים מתוזמנים לבשו בגדי פירומנים מבעירים ולוחמי אש מכבים אלה גם אלה והסתערו על אולפני החדשות. המפגינים בעד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגדו לבשו כרזות משוחזרות עד לאות. ההיסטוריונים מטעם עצמם ערכו השוואה בין גבעת הקפיטול לגבעת בלפור. תחושת סחרור על אדי דלק נרשמה באוויר.
מדינת ישראל, המדינה של כולנו, של אוהבי נתניהו ושל מתעביו, של הדתיים ושל החילוניים, של העולים ושל הוותיקים, של היהודים ושל הערבים, של החרדים ושל הליברלים עצרה נשימתה אל מול הרוח הרעה, הנוראה, אשר ליבתה את אש השנאה והמחלוקת, את האש המפלגת והמכלה. יום אחד בו הישראליות המזוקקת התנקזה אליו בכל עוצמתה. אהבה ושנאה, לאומנות וטרור, פוליטיקה ומשפט, בעד ונגד.
אמנם, האזרחים הישראלים במדינה היהודית דמוקרטית עומדים נבוכים ומוטרדים אל מול הגלים העכורים החולפים מבין רגליהם ומותירים צעדים בבוץ, אך בל תיפול רוחכם, המציאות הפוליטית לצד המציאות החברתית היא ללא ספק קשה, מרכבת ומאתגרת.
למרות הכל ואף על-פי, אזרחי ישראל כבר עברו משוכות גבוהות מאלו, אזרחי ישראל כבר חצו נהרות דם רע ואיבה שוצפים מאלו, אזרחי ישראל עמדו איתן אל מול סערות קשות מאלו. זכרו את היום הזה, יום בו נכרכו החוק והפוליטיקה, השכול והטרור, התבונה והאיוולת.
החוסן הישראלי יעמוד גם בסערות היום הזה, החוסן הישראלי ינצח ויכריע, רק המחיר....אוהו המחיר...
