"לא נחזור לפלונטר! ראש ה
ממשלה שייבחר במשאל עם לא יהיה חייב קואליציה של 61 ח"כים להקמת ממשלה. הזכות להקים ממשלה תינתן למועמד שיזכה ברוב ברור מהציבור, ללא צורך שרוב בכנסת יאשר את הקמת הממשלה. העיקרון שמי שהוטלה עליו משימת הרכבת הממשלה יוכל לעשות זאת גם אם אין לו רוב בפרלמנט קיים היום בדמוקרטיות כמו איסלנד, פורטוגל, אוסטריה, הולנד, דנמרק, שבדיה, יפן וניו-זילנד. זהו הפתרון הדמוקרטי ביותר ולכן רוב מובהק בציבור בעדו". לשון הודעתו הרשמית של הליכוד (יום ד', 21.4.21).
שיהיה ברור: מה שמוצע כאן הוא הקמת רודנות. ההצעה הזאת היא לא רק בלתי חוקתית בעליל, היא לא רק חסרת כל היגיון, היא לא רק בלתי אפשרית מבחינה שלטונית - היא גם מיוסדת על אדני שקר. אין שום מקום בעולם הדמוקרטי בו יש משהו שמתקרב למבנה הזה שמציע הליכוד, כולל המדינות שהוא מונה. אפילו במונרכיות, השיטה דמוקרטית יותר.
נלך מן הקל אל הכבד. הכנסת רשאית לשנות את שיטת הבחירות וגם את שיטת הממשל, אבל כל שינוי כזה מחייב דיון ציבורי, מקצועי ופוליטי ארוך ומעמיק, כולל למידה מן העולם וכולל הפקת לקחים מהניסיון הישראלי הכושל בבחירות ישירות לראשות הממשלה. חוקים ותקנות הרבה-הרבה פחות דרמטיים מאשר שינויים כאלו היו תוצר של עבודה שנמשכה עשור ואפילו יותר, למשל: חוק החברות, הרפורמה בעבירות ההמתה ותקנות סדר הדין האזרחי. לכן, מחטף שישנה את השיטה מהרגע להרגע, יהיה בלתי חוקתי בעליל ואין ספק שייפסל - בצדק מוחלט - בידי בג"ץ (שפסל למשל את מיסוי הדירה השלישית בשל ההליך החפוז בו אושר).
נניח שחוק כזה יעבור; כיצד בדיוק תתקיים ממשלה ללא רוב בכנסת? האם הליכוד מציע לבטל את הצורך בקבלת אמון הכנסת? האם הממשלה תוכל לחוקק בלי הכנסת? האם תקציב המדינה לא יצריך את אישור הכנסת? זה בלתי אפשרי, אלא אם עושים אחד משניים: או שקובעים שהמיעוט גובר על הרוב, או שמפקיעים את סמכויות הכנסת ומעבירים אותן לידי הממשלה. ברור ששתי האפשרויות הן רמיסה מוחלטת של הדמוקרטיה. הראשונה היא מטורפת בעליל; השנייה בוצעה במקום ובעידן שאנחנו לא רוצים להידמות אליהם.
כעת נעבור אל ליבת הטיעון של הליכוד: ההשוואה העולמית. לכאורה - מדינות ראויות להתכבד בהן. אך בדיקה מהירה מלמדת בקלות רבה (ותודה לוויקיפדיה) שהליכוד משקר במצח נחושה. חד וחלק. בשום מדינה אין מצב בו ראש הממשלה אינו זקוק לרוב בפרלמנט, אם כדי להתמנות ואם כדי לפעול. שוב: אין מצב כזה. נעבור על המדינות אחת-אחת:
- איסלנד: הנשיא נבחר בבחירות ישירות, וממנה את הממשלה לאחר הבחירות לפרלמנט ועל-פי התייעצויות עם הסיעות - לאחר שהללו מקימות קואליציה, לה יש רוב בפרלמנט. רק במקרה של מבוי סתום, יכול הנשיא למנות בעצמו את הממשלה, מצב שלא היה מאז הקמת הרפובליקה ב-1944.
- פורטוגל: הנשיא נבחר בבחירות ישירות, וממנה את ראש הממשלה והשרים בהתחשב בתוצאות הבחירות לפרלמנט. הממשלה חייבת להגיש לפרלמנט את תוכנית עבודתה, ואם אין רוב מוחלט נגד התוכנית - היא מאושרת.
- אוסטריה: הנשיא נבחר בבחירות ישירות, והוא ממנה לראש הממשלה את מי שביכולתו לזכות ברוב בפרלמנט. הנשיא והפרלמנט יכולים להדיח את הממשלה.
- הולנד: ראש הממשלה הוא לרוב ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, הנבחר בבחירות ישירות. מאז 1976 יש בהולנד ממשלות קואליציוניות.
- דנמרק: המלך מטיל את הרכבת הממשלה על בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות באמון הפרלמנט, אשר גם יכול להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון.
- שבדיה: ראש הממשלה ממונה בידי יו"ר הפרלמנט, ולאחר מכן עליו לקבל את אמון הבית. היו"ר יכול גם להדיח אותו.
- יפן: הקיסר ממנה את ראש הממשלה לאחר שהבית התחתון של הפרלמנט מציע את המועמד.
- ניו-זילנד: הממשלה מוקמת בידי מי שיש לו רוב בפרלמנט - באמצעות מפלגתו שלו או בקואליציה.
אז מה ראינו? באף אחת מן המדינות הללו אין בחירה ישירה לתפקיד ראש הממשלה. במדינות בהן יש בחירה ישירה, היא לתפקיד הנשיא - שהוא הממנה את ראש הממשלה, הזקוק מצידו לרוב בפרלמנט כדי להיכנס לתפקידו וכדי לבצע אותו. בדמוקרטיות הפרלמנטריות, הדומות לישראל, ראש הממשלה הוא תמיד מי שיש לו רוב בפרלמנט. הליכוד משקר, כנראה מתוך הנחה שאיש לא יבדוק את העובדות; אז הרי הן לפניכם.
גם במשטרים נשיאותיים מובהקים, מינוי הממשלה מצריך את אישור הפרלמנט. נקח את שתי הדוגמאות הבולטות ביותר - ארה"ב וצרפת. נשיא ארה"ב הוא גם ראש הממשלה והוא הממנה את חברי הקבינט שלו; מינויים אלו כפופים לאישור הסנאט. ברוב המכריע של המקרים הסנאט מאשר את המינויים, גם אם הוא נשלט בידי המפלגה היריבה, אך יש גם מקרים של העדר רוב, ובכל מקרה - עצם האישור מלמד שהנשיא אינו חופשי לפעול כרצונו (ולא נרחיב כאן על האיזונים והבלמים הנוספים של השיטה האמריקנית). ואילו בצרפת יש בחירות ישירות לנשיאות ובחירות נפרדות לאסיפה הלאומית. הנשיא ממנה את ראש הממשלה, אך האסיפה הלאומית היא המאשרת את החקיקה ויכולה גם להפיל את הממשלה.
ההצעה של הליכוד מציבה את ישראל במקום בו לא נמצאת אפילו ירדן - מונרכיה בה המלך הוא השליט העליון. אצל שכנתנו ממזרח, המלך ממנה את ראש הממשלה בלא צורך באישור הפרלמנט - אך הבית התחתון שלו, הנבחר בצורה דמוקרטית, יכול להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון.
ההצעה של הליכוד היא להפוך את ישראל למדינה בלתי דמוקרטית. מדינה בה אין משמעות לקיומו או להעדרו של רוב בפרלמנט. מדינה בה אדם שייבחר במישרין בידי הציבור, לא יזדקק לרוב של נציגי הציבור כדי למשול. כי אם מקימים ממשלה בלי רוב פרלמנטרי, אין מנוס מסילוק הצורך ברוב זה גם כדי להפעיל אותה - אחרת בשביל מה כל העסק? ההצעה של הליכוד היא להכתיר את
בנימין נתניהו לבנימין הראשון, ולהפוך אותו למונרך בלתי-חוקתי. או במילים אחרות: לרודן.
