ֿמה שמציין את סטודיו ניסן נתיב הירושלמי הוא האחדות המקצועית בשל היותם יוצרים באנסמבל. את המוזיקה, הלחנים והמחזה כתב השחקן עופר ירושלמי, המשחק ושר בשארם גברי, בחיוניות ואכספרסיה כגיבור המחזה – עדן, מלחין וזמר אף הוא. הסיפור מתחיל עם בואה של חוקרת משטרתית (תמר עמית יוסף, החטובה והסקסית, בוגרת מיכללת סמינר הקיבוצים) לחקור את עדן על סיבות העלמה של בת זוגו, הזמרת אמה. מה שמקסים בהתפתחות העלילה הם המעברים בין החקירה, לבין התפתחות פרשת היחסים בין עדן לאמה; כאשר הן את גילום דמותה של אמה, אהובתו, והן את הזמרת אמה מגלמת במשחק מגוון, סקסי ומאתגר את הזמר הגבר אותה שחקנית: תמר עמית יוסף. השיחות ביניהם הופכות לדו-שיח פסיכולוגי המנתח את אופי הדמויות כפי שהשני רואה את הראשון. על-רקע רמיזות מיניות וירידה לעומק הנשמה של כל אחד. ובין-לבין, בשירים בעלי מלל מלירי עד בוטה, שלושת הנגנים הנפלאים בתזמורת, נכנסים כל אחד לחלופין, לתפקיד עדן. כך ניתן לעמוד גם על כשרונם ויכולותיהם הכה מגוונות. כמו של המתופף רן כהן, המפליא ביכולת הווירטואוזית במיוחד בפתיחה שלפני תחילת המחזמר. כך גם מרנין בהופעתו החביבה במשחק הכובש בחיוכו, בקולו היפה ובנגינה על הקלידים סער שני, שגם לו חלק חשוב בקטעים הג׳אזיים, כמו גם בקטעים הרומנטיים-ליריים. את הכמיהה לאהבה, השזורה לכל אורך המחזמר, מבטאת גם נגינת הצ׳לו הנהדרת של דניאל מיוני, שמרשים ביותר גם בקולו בקטעי הסולו שלו. על הבמה רחבת הידים של מרכז ענב, מעניק פן נוסף להתרחשויות משחק האורות המתאפיין בתנועה, ומהווה חלק חשוב, אותו עיצב יניב ליברמן. לבימוי אחראים עופר ירושלמי וסיוון קרצ׳נר, ואת התלבושות התואמות עיצבה איה באך – וכל אלה מעניקים ערב מהנה במיחד, בסאונד מדויק, בתאום מושלם של כל מבט, משפט או שפת גוף. לסיכום: חוויה נפלאה לאוהבי מוזיקה טובה ומשחק משובח. השמיים מתהפכים כמו במבט לתוך הנחל שלמרגלות השמיים. כך הכל נראה נפלא עם התקווה לשינוי...